פרשת ויקהל - התכשיטים שהובאו לבנין המשכן

[אילן גרינוולד]

שמות ל"ה כ"ב:
ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב.
ובפרשת מטות (במדבר ל"א נ') כתיב: ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז.
חח הוא צמיד של יד.
א"כ צ"ב למה בפרשת ויקהל לא נזכרו אצעדה ועגיל, ובפרשת מטות לא נזכר נזם.

בברכת התורה

אילן גרינוולד

[הכהן]

השאלה מתעצמת באונקלוס:

• חח ונזם וטבעת וכומז = שֵׁירִין וְשִׁבְכִין וְעִזְקַן וּמָחוּךְ
  חח = שירין; נזם = שבכין
• אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז = שִׁירִין וְשִׁבְּכִין עִזְקָן קַדָשִׁין וּמָחוֹךְ
  אצעדה = שירין; צמיד = שבכין; עגיל = קדשין
• נזם זהב... ושני צמידים = קָדָשָׁא דְדַהֲבָא ... וּתְרֵין שֵׁירִין
  נזם = קדשא; צמידים = שירין

[אליקים]

השאלה מתעצמת באונקלוס:

• חח ונזם וטבעת וכומז = שֵׁירִין וְשִׁבְכִין וְעִזְקַן וּמָחוּךְ
  חח = שירין; נזם = שבכין
• אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז = שִׁירִין וְשִׁבְּכִין עִזְקָן קַדָשִׁין וּמָחוֹךְ
  אצעדה = שירין; צמיד = שבכין; עגיל = קדשין
• נזם זהב... ושני צמידים = קָדָשָׁא דְדַהֲבָא ... וּתְרֵין שֵׁירִין
  נזם = קדשא; צמידים = שירין

מעניין מאוד. בדקת במפרשי התרגום (למשל פרשגן)?

[הכהן]

זה לשון ש"ב רר"ב פוזן ז"ל בספרו פרשגן:

ברשימות צירופים שונות אין אונקלוס מקפיד על כך שמילה עברית מסוימת תתורגם תמיד ע"י אותה מלה ארמית והעיקרון המנחה הוא הימנעות מכפילויות כמודגם לעיל "נשא עון ופשע וחטאה.

שם הוא הראה את הרשימה הבאה:

• עון האמרי = חובא דאמוראה.
• מה פשעי = מה חובי.
• על חטאתו אשר חטא = על חובתיה די חב.
• נשא עון ופשע וחטאה = שביק לעוין ולמרוד ולחובין

[אליקים]

אם כך לק"מ על אונקלוס.

[הכהן]

יש להוסיף בדרך אפשר, שבאמת אי אפשר לתרגם כל מלה ומלה ללשון אחרת. לדוג', אם בשפה אחת יש לשונות קציר בציר מסיק וכו', לא בהכרח שינם בלשונות אחרים. וגם כאן, יתכן שתכשיטים אלו לא היו במקומו ואין להם תרגום מילולי.
ולשאלת @אילן גרינוולד אולי יש לומר באותה דרך, שהתכשיטים של המדינים בפרשת מטות לא היו אותם התכשיטים שהיו לישראל מביזת מצרים.