"ויהושע נער" – בטל רצונך בפני רצונו

התבוננות בספר תורת אלוקים ובפרשת השבוע
שלח תגובה
הודעה
מחבר
ימה של תורה
הודעות: 30
הצטרף: ה' ינואר 31, 2019 11:43 pm

"ויהושע נער" – בטל רצונך בפני רצונו

#1 שליחה על ידי ימה של תורה » ד' פברואר 20, 2019 7:21 pm

"וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל". (שמות לג,יא)
ובאבן עזרא כתב: "והוא חיה מאה ועשר שנים. וחכמים אמרו (זבחים קיח,ב) כי שבע שנים כבש ושבע שנים חלק אם כן היה בן חמשים ושש שנה ואיך קראו הכתוב נער. וככה דקדוקו, ומשרתו יהושע בן נון, שירות - נער".
וברמב"ן המשיך על דרכו וכתב: "ועל דעתי דרך לשון הקדש שיקרא כל משרת נער, כי בעל השררה הנכבד הוא האיש, והמשרת לו יקרא נער, וכן גחזי נערו (מ''ב ד יב), יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וכו' וכן רבים וכו'. וא''כ יאמר ומשרתו יהושע בן נון משרת תמיד שלא ימוש מתוך האהל".
וברש"י המיוחס באבות (פ"א מ"א) כתב: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ולמה נאמר ומסרה ליהושע, ולא לאלעזר ולפנחס ולא לשבעים זקנים המתנבאים במחנה? שלא רצה למוסרה אלא למי שהיה ממית עצמו מנעוריו באהלי החכמה וקנה שם טוב בעולם, וזהו יהושע, שנאמר יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל".
נורא נוראות!
הרבה גדולי הדור היו באותה שעה, ולמה אמר "ומסרה ליהושע"?
מפני שיהושע "נער" לא ימוש מתוך האהל.
נער, מהו?
משרת. נותן שירות.
מהו שירות? עבודה? קריירה? כבוד ושררה?
אומר הרמב"ן, "כי בעל השררה הנכבד הוא האיש, ומשרת לו יקרא נער".
האדם הנכבד בידו ההחלטה, הכח, וזה אשר מכבדו ונותן לו את השררה, השליטה.
הנער, המשרת את האדם הנכבד, אין בידו כלום מלבד לעשות רצון בעל השררה, הוא העומד לימינו לעשות כל אשר יחפוץ.
והיכן מצאנו עוד בתורה לשון 'שירות'?
"וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי". (שמות כח,ג)
'לקדשו לכהנו לי', אומר רש"י, "להכניסו בכהונה על ידי הבגדים, שיהא כהן לי".
והלוא אהרן כהן הוא, ולמה נצרכים הבגדים לעשותו שיהא כהן לי, ומהו לשון רש"י שיהא כהן 'לי', מהו ה'לי' הזה?
וממשיך רש"י, "ולשון כהונה, שירות הוא".
כאן מגדירה לנו התורה בשתי מילים מהו שירות.
שירות – הוא 'לכהנו לי', להיות משרת בשבילי.
וכל זאת נעשה רק ע"י הבגדי כהונה שלובש אהרן. לולי הבגדים אין כאן את ה'לכהנו לי'.
ובזה מצאנו ביאור נפלא על מה שנאמר בהמשך הפרשה "והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגישתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עוון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו" (שמות כח,מג).
מהו העונש הנורא המושת על כהן שנכנס לעבודה במשכן ה' בלא בגדים?
מיתה!!
מדוע, מהו החטא הגדול שבא הכהן לעבוד בלא בגדי הכהונה?
הוא אשר נתבאר, דכל ה'לכהנו לי' הוא דוקא בלבישת הבגדים. ובלא בגדי הכהונה אין את ה'לי'.
וזה מבהיל, וצריך ביאור רב, הלוא הכהן עושה את עבודת הקדש במקום קדוש, עם כל הכוונות הרצויות ואם כל זאת אין הוא חשוב ככהן 'לי', חטא גדול עד עונש מוות?!
אלא שבזה מתבאר טובא מהו שירות, ומיהו משרת.
לא כל מי שעושה עבודה הוא בשם משרת יקרא. משרת הוא אשר עודה רצון אדונו, רצון האדם אשר הוא עומד לשרתו, וכל רצונו בטל בפני רצון אדונו.
במשל, בעל מפעל שבא להסתובב ולראות את מלאכת עבדיו, הוא צופה בלבושם המחויט, כולם לבושים באותו סרבל עבודה, עונדים את סמל המפעל על דש חולצתם, והמנהל מסתובב בחליפה שונה, ולפעמים אף בוחר להגיע בבגדי החול הפשוטים שלו.
הוא עושה כפי רצונו, מורה לזה 'עשה כך', ולזה 'צא החוצה', לזה 'הבא דבר מה' ולזה כך ולזה כך.
ניכר מבגדיו כי הוא הביג-בוס כאן, ועל עבדיו ניכר כי הם כפופים לרצונו, ובגדיהם מחדירים זאת לליבם כי עבדים הם לאדון זה.
כך הוא בהיכל ה', בגדי הכהונה באים להעמיד את צורת העבודה כעבדות, כשירות לפני המלך, לפני אדון הכל. ובשעה שהכהן מחליט בדעתו להיכנס ולעבוד בבגדי החול שלו, הוא החדיר לליבו כי הוא משהו כאן, דעתו גם נשמעת, רצונו 'אולי' קודם לרצון בעל הבית.
בזה קבע הכהן והוציא עצמו מכלל משרת לכלל איש השורר בבית אדונו אשר בודאי עונשו עונש מוות. כי אין לך שום קיום אם לא בשביל להיות משרת, ומשזה איננו אין לך עונש אלא מוות.
"ויהושע נער" – משרת. "שהמית עצמו" מנעוריו באהלי החכמה, כתב רש"י באבות. הוא המית את כל עצמותו, את כל רצונו בפני רצונו של מקום. ומשום כך דוקא לאדם זה ראוי למסור את התורה – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע", דוקא הוא מתאים להיות המנהיג של עם ישראל אחר מות משה.
ומכאן עלינו ללמוד אל חיינו אנו, כי כל אדם בא לעולם לתפקיד, ועל האדם ללבוש בגדי כהונתו, בשעה שקם בבוקר ואומר "מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", יש לו להתבונן בלבישת הציצית כבגד עבדות להחדיר לליבו כי משרת הוא ולא בעל השררה, ובמהלך חייו ביום עליו לכופף ולהמית רצונו בפני רצון אדון כל.
ויה"ר שנזכה לעשות רצוננו כרצונו אמן ואמן!

שבת שלום ומבורך!
לתגובות: YSHTORA1@GMAIL.COM

שלח תגובה