מחני נא מספרך - מפרשת תצוה

[עוסק בתורה]

ידועים דברי הקדמונים שלא נזכר שמו של מרע"ה בפרשת תצוה, והטעם כיון שאמר אחר חטא העגל "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", וקללת חכם אפילו על תנאי באה ונתקיימה קללתו שלא נזכר שמו בפרשת תצוה.

ראיתי כמה ביאורים בטעם שנתקיימה הקללה בפרשת תצוה דווקא. אתחיל לכתוב מאשר עמדי ובעז"ה בהמשך אוסיף עוד ואודה למי שיוסיף מאשר עמדו.

א. בפירוש הרא"ש הביא בשם ה"ר דן אשכנזי ש"מספרך אשר כתבת" היינו מהספר האחרון שכתבת לפני הפרשה שעמדו בה, דהיינו פרשת תצוה שהיא האחרונה לפני פרשת כי תשא ששם מעשה העגל.
מאידך בעטרת זקנים לבעלי התוספות כתבו ע"ז "ואין מוקדם ומאוחר בתורה", ומשמע להיפך שפירשו שביקש משה להמחות מספר שייכתב בעתיד ולכן נתקשו שהרי פרשת תצוה היתה לפני כן ותירצו שאין מוקדם ומאוחר.

ב. ראיתי מי שהביא ביאור נפלא. פרשת תצוה עוסקת בעיקר בבגדי כהונה, והרי הבגדים נתחדשו אחר חטא אדה"ר, ובמעמד הר סיני פסקה זוהמתן וחזרו לדרגת אדה"ר לפני החטא ואחר חטא העגל חזרו לדרגת אדה"ר אחר החטא. ופרשת בגדי כהונה היא שייכת אחר חטא העגל שנצטרכו שוב לענין הבגדים, אך מרע"ה שלא חטא בעגל והיה בדרגת אדה"ר לפני החטא שלא נזקק לבגדים - שימש בחלוק לבן שאין לו אימרא ואינו נחשב בפ"ע אלא כחלק מהגוף. ולכן לא נזכר משה בפרשת בגדי כהונה שהרי הוא בדרגת אדה"ר לפני החטא ואין לו שייכות לענין הבגדים. ונפלא!

[עוסק בתורה]

ג. ראיתי מביאים בקשר לענין זה את העובדה שיום פטירת מרע"ה ז' אדר יוצא בפרשת תצוה. ומעלעול בספרים העוסקים בזה נראה שיש שמביאים זאת כסיבה לכך שדווקא מפרשת תצוה נמחה שמו, ויש שמביאים זאת להיפך שלכן נפטר מרע"ה בפרשת תצוה.

[פשוטו של מקרא]

אפשר להוסיף על דבריו שהרי ידוע שמשר"עה גם נולד בז' אדר, וא"כ בחינת ה'מחייה' הרבה יותר עמוקה, כביכול הוא נמחה לגמרי מתחילתו ועד סופו, מלידתו עד פטירתו.

[אליקים]

ד. בס' אמרי שפר כתב ש'אשר' (מחני נא מספרך אשר כתבת) בגימטריא תצוה.