"ושכנתי בתוכם" – למען תהיה יראת ה' על פניכם כל הימים

[ימה של תורה]

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כא, ח)

ובכלי יקר (שמות כה, ג): "וכתבו עוד המפרשים שגם האדם שנקרא עולם קטן בנוי על תבנית ציור זה ונראה שלכך נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו מבעי ליה, אלא שר"ל שבאמצעות ציור זה אשר בו שוכן כבוד ה', ישכון גם בתוכם של ישראל, בגופם ממש, כי עיקר שכינתו שמה בעבור ישראל, לא בעבור ציור זה העשוי מכסף וזהב, כי הוא אינו כי אם אמצעי להמשיך באמצעותו כבוד ה' אל תוך בני ישראל".
יש להבין מהו שאמר הקב"ה "ושכנתי בתוכם", מה הצורך שיהיו ישראל מקיפים את המשכן? מדוע שלא יוקם המשכן מחוץ למחנה?
עוד יש להבין, במה שאמרו חז"ל שאחרי מעמד הר סיני כשראו ישראל את המלאכים המקיפים את השכינה שירדה להר, נתאוו ורצו גם הם לעשות מחנה של דגלים המקיפים את השכינה, מהו עומק העניין בתאוות ישראל להיות לדוגמא כמלאכים, מהו שביקשו זאת מיד לאחר מעמד הר סיני?

הצורך בקולות וברקים במעמד הר סיני

ונראה לבאר לפי"ד המשגיח ר' ירוחם ממיר זצ"ל, שאומר יסוד במעמד הר סיני במה שהיה צריך את כל המעמד הנשגב עם הקולות והברקים, העשן והאש, הרי לכאורה משה רע"ה יכל לעלות ולהוריד את התורה בלי כל המעמד?
מבאר ר' ירוחם שהצורך בכל המעמד כמ"ש במעמד הר סיני "למען תהיה יראת ה' על פניכם כל הימים", שקבלת התורה מוכרחת להיות עם ה'באימה וביראה ברתת ובזיע', רק עם יראה המבטלת כל עצמיות האדם ומכניעה אותו לפני נותן התורה, יכולה התורה להיקלט בלב האדם.
מצאנו מקור נוסף בגמ' (ברכות כב.) "אמר רב נחמן בר יצחק עשאן ר' יהודה כהלכות דרך ארץ דתניא 'והודעתם לבניך ולבני בניך' (דברי ד, ט), וכתיב בתריה 'יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב', מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע. מכאן אמרו הזבים והמצורעים ובאין על נדות מותרים לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים לשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות אבל בעלי קריין אסורים". וברש"י: "כל הטמאים מותרים בתורה שאף הם יכולים להיות באימה וברתת אבל בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת".
בעל קרי אין על פניו יראה, הוא אינו לומד באימה וברתת, ממילא אינו מתבטל ומכניע עצמו ואינו יכול לקבל תורה ולעסוק בה.
עם ישראל רואים במעמד הר סיני מעמד נשגב ומרתית לב, עד שפרחה נשמתם והוצרכו להחיותם בטל תחייה. ביקשו ישראל ממשה שידבר עימם ולא הקב"ה, אמר להם משה: "לבעבור תהיה יראת ה' על פניכם כל הימים".
אך כיצד יוכלו לשמר את היראת שמים? המעמד נגמר, השמיים חזרו לאיתנם, הקולות נדמו והאש כבתה. מה יעוררם מעכשיו ליראה כל הימים.

ההכרה בהשראת השכינה מביאה ליראה

כשראו ישראל את השכינה יורדת ועמה מלאכי השרת מקיפים אותה, גילו בזה ישראל כח של "שכינה ביניהם", אשר במצב כזה יכול האדם להיות קרוב לשכינה מכל צד, וקירבה זו תביאהו ליראה כל הימים, נתאוו ישראל לדגלים – אמר משה איש על מחנהו ואיש על דגלו ומשכן בתוכם.
הימצאות המשכן בתוך מחנות ישראל המקיפים אותו ממלאת את האדם הישראלי ביראה ובכך נשמרת ונשארת ה'אימה ויראה הרתת והזיע' שהיו לעם ישראל במעמד הר סיני.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – בתוך כל אחד ואחד. כאשר האדם יתקדש תהיה שורה אצלו השכינה, ומתוך השראת השכינה הזו יהיה מתמלא יראה ורק כך יוכל ללמוד תורה, לעסוק בה ולקיים מצוותיה – עשה ולא תעשה. מתוך אותה יראה יגיע להכנעה ולביטול עצמי ולהישמע להוראותיו ומצוותיו של ה' יתברך.
יה"ר שנזכה להתקדש ולהכיר בהשראת השכינה אשר בתוכנו ובכך לשמר את מעמד הר סיני המרתית לנצח נצחים.

שבת שלום ומבורך

לתגובות: YSHTORA1@GMAIL.COM

[אורח]

יפה מאד זה מתפרסם באיזשהו עלון?

[אורח]

לא בזמן הזה אם בחור ילמד ברתת וזיעה הוא יקבל נערווין

[עמוס חדד]

לא בזמן הזה אם בחור ילמד ברתת וזיעה הוא יקבל נערווין

הכללה רחבה מאד, עדיין מצויים בחורים רבים יראים ושלמים...