פרשת משפטים -"כי גרים הייתם" – ההכרה ביצ"מ כחסד מהקב"ה

התבוננות בספר תורת אלוקים ובפרשת השבוע
שלח תגובה
הודעה
מחבר
ימה של תורה
הודעות: 30
הצטרף: ה' ינואר 31, 2019 11:43 pm

פרשת משפטים -"כי גרים הייתם" – ההכרה ביצ"מ כחסד מהקב"ה

#1 שליחה על ידי ימה של תורה » ו' פברואר 01, 2019 12:11 am

"וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצריים" (שמות כב,כ) וברש"י: "כי גרים הייתם, אם הוניתו אף הוא יכול להונותך, ולומר לך, אף אתה מגרים באת, 'מום שבך אל תאמר לחברך' (מכילתא, ב"מ נט, ב)".
דבר תמוה הוא ציווי התורה שלא להונות גר מפני שאף הוא יכול להונותך, וכי זו סיבה מספקת בכדי שלא יהנה את הגר, וכי נאסור להכות אדם מפני שיכול להחזיר?
אצל אלמנה ויתום מצאנו סיבה וטעם אחרים לציווי התורה שלא לענותם, "כל אלמנה ויתום לא תענון, אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו", יתום ואלמנה מרגישים סמוכים ובטוחים בהקב"ה באשר אין להם משען ומשענה אחרים. והרמב"ן מפרש שזהו גם הטעם בגר שלא להונות אותו מפני שצועק אל ה' ושומע צעקתו ומושיעו. מה רש"י מלמדנו בזה שפירש שלא כהרמב"ן?
עוד יש להתבונן במה שכתב רש"י "מום שבך אל תאמר לחברך", וכי מפני שיש לי את אותו מום איני יכול לאמר זאת לחברי, מה מסתתר סביב פרשתנו בציווי לא להונות גר?

תביעתו של הגר מהיהודי – הבט במקורותיך

"כי גרים הייתם בארץ מצריים" - "אם הוניתו אף הוא יכול להונותך", לא שמותר לו, אלא שיכול לומר לך "אף אתה מגרים באת". אם אתה מחשיב עצמך ומרגיש כ'יהודי' מזה שנים ומפני זה חושב אתה שהנך יכול ללגלג לאותו גר, לקבוע אם ראוי הוא להיכנס בקהל ה' אם לאו.
הבט במקורותיך, מהיכן אתה היום כיהודי, אתה שהיום חוסה תחת כנפי השכינה, מהיכן באת?! אבותיך ישבו במצרים, הארץ שהיתה מקור לכל טומאת העמים, ארץ כשפים ומכשפים, ארץ שפילה.
ומתוך אותה שפלות הוציאך ה', עשה עמך חסד והכניסך תחת כנפי השכינה.
את זה אומר הקב"ה 'וגר לא תונה', הגר הנעלב והמהונה תובע מכל יהודי: הבט אל העבר, הרי שהחסייה תחת כנפי השכינה שלך היא מרוב טובו וחסדו של הבורא ומרוב אהבתו אותך. אף אתה לך בדרכיו אלו וקרב את הגר ואהבהו, קבלהו לקהלך.

'מום שבך אל תאמר' – מפני שאינך רשאי להרחיקו

"מום שבך אל תאמר לחברך" – לא מפני שהנך צריך להתבייש במום שלך. אלא שעליך להתבונן ולהעמיק שעם אותו מום שהיה לך – שהייתם גרים, קירבך והכניסך הקב"ה לחסות תחת כנפי השכינה.
"אל תאמר" – כי באמירתך בא אתה להרחיקו, להעליבו, למנוע הכנסתו תחת כנפי השכינה, ולכך אין לך רשות לומר זאת, לעשות דין וחשבון במקום שהנך עומד ונשפט גם כן. במקום שלך נעשה חסד עצום, גם אתה צריך לעשות חסד.
זהו שכתב רש"י כי הטעם והסיבה לציווי התורה 'וגר לא תונה' הוא סוף הפסוק 'כי גרים הייתם בארץ מצריים', שמזה לומדים כי אם תונה אותו אף הוא יכול להונוך.
רש"י בפירושו מגלה את עומק ציוויה של התורה שלא להונות בדברים מפני שעליך ללכת בדרכיו של הבורא וכשם שהכניסך תחת כנפי השכינה בהיותך גר כך תכניס את הגר הבא היום מאומות העולם להיכנס תחת כנפי השכינה ולהכלל בקהלנו - איך לך רשות להרחיקו!
יה"ר שנזכה להתבונן במום שהיה בנו – כי גרים היינו בארץ מצרים וללכת בדרכי ה' ית' ולקרב כל אדם הבא לחסות תחת כנפי השכינה באהבה רבה ובחיבה יתירה.

שבת שלום ומבורך
לתגובות: YSHTORA1@GMAIL.COM

שלח תגובה