ערך הרבצת תורה של מג"ש

עניני אגדה ומחשבת ישראל, יסודי המוסר ועבודת ה'
שלח תגובה
הודעה
מחבר
כּוֹתָר
הודעות: 1258
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

ערך הרבצת תורה של מג"ש

#1 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' אפריל 07, 2021 8:58 am

בס"ד

ערך הרבצת תורה – למג"ש
מעשה מהאדמו"ר מגור "פני מנחם"
נכתב ע"י בעל המעשה




"בדידי הוי עובדה, שנוכחתי כמה גדול כוחו של עזרה לחבר להכיר בערך מעשיו".

הייתי פעם בפרשת דרכים שבה כמעט עזבתי את המקצוע שלי, ובגלל משפטים ספורים של אדם מבחוץ שכיוון אותי להעריך את המקצוע שלי, נשארתי בו בס"ד עד עצם היום הזה.
יתכן שהיה מקום להצניע את פרטי הסיפור, אבל יצא לי לספרו כמה פעמים ונוכחתי שהוא מביא הרבה תועלת, לכן אספרנו כמות שהוא.

לאחר כמעט 7 שנים ששימשתי בס"ד כר"מ בקיאות בישיבה קטנה, החילותי לחוש קצת עייפות ושחיקה מהעבודה הזו. ידוע ומפורסם שהוראה היא עבודה מאד שוחקת. מסיבה זו מורים במערכת החינוך הכללית, זכאים לשנת שבתון כל שבע שנים. זה שיעבוד עצום. בשונה משאר מיני עבודות אי אפשר לחסר אף פעם, לכן זה מאד מגביל. כל יציאה למקום אחר מחייבת לחשב אם זה בטוח במאה אחוז להגיע חזרה בזמן, אחרת כבר אי אפשר לצאת, ויש הרבה דברים שלא שייך בכלל לעשות בגלל זה. הצורך להכין כל יום שיעור עם הספק מסויים מאד מלחיץ. העבודה מול תלמידים בעצמה קשה מאד. אולי יש אנשים מאד מסודרים שזה פחות קשה להם, אבל יש אנשים פחות מסודרים, כמוני למשל, שזה קשה להם עד מאד.

כרגיל אדם נכנס לעבודה הזו בלי לדעת את משמעותה והשלכותיה. מציעים לו. הוא מסכים. קצת פרנסה, אולי הוא חושב שיהיה מזה קצת כבוד. "מחייב" ושיעבוד לכשעצמם זה דבר חיובי. ואחרי הכל יש גם מצוה להרביץ תורה. יש גם סוג של ידיעת התורה מסודרת שזוכים לה דוקא על ידי מסירת שיעורים. אבל לאחר כמה שנים צצים כל הקשיים הנ"ל, ומטבע הדברים מתחילים לבחון את כל הענין מחדש.

עכ"פ, כאמור, אני חשתי עייפות וביקשתי וקיבלתי רשות לצאת לחופשה בזמן קיץ. בתחילה לא היתה לי מחשבה לעזוב לגמרי, רק לנוח מעט. אבל לאחר חודש או יותר שלמדתי לעצמי בכולל עם הספקים שקבעתי לעצמי ובלי לחצים, נהניתי עד מאד, ומצאתי את עצמי מסתפק האם בכלל כדאי לי לחזור לעבודה הזו.

באותם ימים נזדמנתי לירושלים עיר הקדש, [הרי פתאום היתה לי אפשרות לטייל קצת], והלכתי בשעות אחר הצהרים ברחוב במרכז העיר ועברתי ליד בית המדרש של חסידי גור, וראיתי שיש שם קבלת קהל אצל האדמו"ר רבי פנחס מנחם זצ"ל בעל ה"פני מנחם". שמעתי עליו שהוא מקבל כל אחד במאור פנים ובחום ובסבלנות מיוחדת, והחלטתי להיכנס בלי תכנון מיוחד, רק לבקש ברכה ולהכיר אותו.

נכנסתי. הוא שאל אותי מה אני עושה בחיים. אמרתי שאני ר"מ בקיאות בישי"ק. הוא הביט בשעונו ושאל אותי אם כן איך אני יכול בשעה כזו להיות פנוי. עניתי שלקחתי חופש לקיץ. הוא שאל אותי אם אני מצליח בעבודה, כלומר אם אני חושב שאני מוסר טוב את השיעורים ואם יש לי גישה טובה לתלמידים. אמרתי שאני חושב שאני בסדר גמור. הוא הרהר מעט ואמר לי את הדברים הבאים.

"אם לקחת חופש כנראה היית צריך. הרגשת שחיקה. אבל בזמן שאתה בחופש אתה עלול לקבל תיאבון לא לחזור. אולי תעשה לך חשבון שפרנסה אפשר גם באופן אחר פחות קשה וכל מיני מחשבות דומות. אז תדע לך כלל. אדם שמרגיש קושי בעבודה שלו למרות שהוא טוב בה, זה בדרך כלל רק מסיבה אחת. והיא, שהוא לא יודע להעריך את העבודה שלו. לכן היא קשה לו. ומה שהוא צריך במצב כזה, זה שיבוא אדם מבחוץ ויסביר לו את הערך של העבודה שלו. ומכיון שאני עצמי הייתי ר"מ שנים רבות, ויצא לי לחשוב על זה הרבה, אם תרשה לי אני אנסה לומר לך בכמה משפטים מה הערך של העבודה שלך".

מובן ששמחתי מאד ומיד הבעתי את הסכמתי ורצוני לשמוע. ואז הוא המשיך ואמר כך.

"יש כמה שנים בגיל ההתבגרות שאז מתעצבת כל האישיות של הנער לכל החיים. בחור שיושב מולך שנה שלימה בגיל הזה כל יום כמה שעות, הוא מושפע ממך מאד. ובהכרח יש לך אחוז מסויים בכל האישיות שלו. יש תלמיד שזה יהיה בתחום הלימוד, אצל אחר זה יהיה בתחום מידות או יר"ש או חכמת חיים וכדומה. יש תלמידים שיקבלו רק אחוז קטן, אבל לעומתם יש תלמידים שנקשרים מאד ויהיה לך בהם אחוז גבוה מאד. אם תתמיד בעבודה הזו, יהיו לך מאות תלמידים, ובהמשך מאות רבות, שבכל אחד מהם יש לך אחוזים. הם עצמם יקימו משפחות וחלקם יהיו מרביצי תורה, ובכל מה שהם יעשו יש לך חלק".

"אז אני שואל אותך, נניח שהפרנסה יכולה לבוא ממקום אחר, ונניח שזה לא כזה כבוד גדול, ושיש כל מיני קשיים, אבל הייתכן זכות יותר גדולה מזו? וכי יש בעולם משהו יותר משתלם מהעבודה הזו? משהו יותר משמעותי? אני מציע לך לנצל את החופש להתבונן בדברים הללו ואז בס"ד לא תהיה לך שחיקה".

כמובן שהודיתי לו מאד על הדברים ונפטרתי ממנו לשלום. [באותו מעמד היה לי איתו עוד איזה ענין קטן, אבל זה לא כל כך חשוב וגם לא קשור כלל לנושא]. ואכן, יכולני להעיד שכדבריו כן היה, מאז ואילך מעולם לא עברה בי מחשבה של שחיקה. עברו מאז למעלה משני עשורים ואני עדיין בס"ד הולך לעבודה בשמחה. השי"ת יעזור הלאה.

מלבד עצם המסר החשוב שבדברים, שכבר שמעתי מכמה שכיוון המחשבה הזה חיזק אותם מאד במה שהם עושים, עוד זאת למדתי לעצמי כמה חשוב לעזור לזולת להכיר בערך מעשיו, ואיך אפשר בכמה משפטים שמכוונים לנקודה הזו להעמיד אדם על רגליו.

ע"כ ההעתקה.

מצורף בקובץ וורד להדפסה
ערך הרבצת תורה – למגש.docx
(17.95 KiB) הורד 24 פעמים

אורח

Re: ערך הרבצת תורה של מג"ש

#2 שליחה על ידי אורח » ב' אפריל 12, 2021 7:50 pm

למה לא לתת קרדיט?
ומה עם גאולה לעולם על משהו שמישהו טרח לכתוב?

כּוֹתָר
הודעות: 1258
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: ערך הרבצת תורה של מג"ש

#3 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 13, 2021 1:11 pm

אורח כתב: למה לא לתת קרדיט?
ומה עם גאולה לעולם על משהו שמישהו טרח לכתוב?
אדרבה, תן קרדיט !
אני לא יודע מי כתב.

נוריאל עזרא
הודעות: 29
הצטרף: ה' ינואר 21, 2021 1:38 am

Re: ערך הרבצת תורה של מג"ש

#4 שליחה על ידי נוריאל עזרא » ש' אפריל 17, 2021 11:37 pm

כאן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t ... 60#p526284
פרסם את זה המכונה- ".השוחט".
וכתב לפני כן: "בשיחה שמסר מגי"ש בישי"ק ליטאית בבני ברק הוא אמר וכתב - בתוך הדברים - את הדברים הבאים."
אבל לא כתוב מי המגיד.

סערצע
הודעות: 187
הצטרף: ו' פברואר 22, 2019 4:35 am

Re: ערך הרבצת תורה של מג"ש

#5 שליחה על ידי סערצע » א' אפריל 18, 2021 6:07 am

נוריאל עזרא כתב: אבל לא כתוב מי המגיד.
יש מקום לחשוד שהוא כמדבר בעד עצמו ותולה בחברו...

שלח תגובה