לימוד באוניברסיטה לאדם חרדי (או לימוד מקצוע בכלל) - מדברי הרבי מליובאוויטש

עניני אגדה ומחשבת ישראל, יסודי המוסר ועבודת ה'
שלח תגובה
הודעה
מחבר
איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

לימוד באוניברסיטה לאדם חרדי (או לימוד מקצוע בכלל) - מדברי הרבי מליובאוויטש

#1 שליחה על ידי איש יהודי » ה' יולי 16, 2020 9:40 pm

מדברות קדשו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל:

"הלימוד באוניברסיטה - יש בו איסור חמור וסכנה (והרי "חמירא סכנתא מאיסורא" - חולין י, א).

א. האוירה וההשקפה במוסדות אלו (בדורנו זה) חדורה בכפירה בהשגחה פרטית, ורווחת בהם הדעה שאין דבר או כח שמסוגל להתערב בהנהגת העולם ובחוקיו. ולא עוד אלא שמתייחסים אל זה כאל דבר המובן מאליו, שאינה צריכה ראיה, וכיסוד לכל הלימוד, שאין צורך כלל להזכירו במפורש.

ב. ברוב מוסדות אלו מלמדים לימודי מינות, אמונת עבודה זרה (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"ב ה"ב).

ג. ברובם ככולם הוסרו לגמרי גדרי הבושה והצניעות, ועד שמלעיגים ומתלוצצים ממי שמתחשב בגדרים אלו, וכל הפרוץ יותר נעלה יותר. וכפי שמפורסם המצב האיום בזה בקמפוסים, פנימיות, מקומות הטיול וכו'.

ובאשר לטענה המפורסמת ש"לי זה לא יזיק ואני אוכל לעמוד בנסיון" וכיוצא בזה - מפורסם גם המענה הפשוט: אפילו צדיק גמור, ביום האחרון של מאה ועשרים שנים עלי אדמות, מבקש מהקב"ה בתחלת היום לפני תפלתו "אל תביאנו לידי נסיון"..."

(לקוטי שיחות ט"ו עמ' 44)

"נבהלתי לשמוע שיש סברא אצלו לבקר ללמוד באיזה קולג' וכהאי גוונא. תקותי ובטחוני שיזניח סברא זו לגמרי, וירגיע רוחי בבשורה טובה זו".

(מכתב מאלול תש"י, אג"ק ג עמ' תלד):

"בקשר לתכנית של הקמת מוסד שבו ילמדו לימודי קדש... וגם, להבדיל, לימודי חול, כדי להכשיר בעלי מקצוע, כגון מהנדסים, רופאים, עורכי דין וכיוצא בזה.

מבלי להכנס לעצם השאלה, עד כמה כדאי ועד כמה מותר להקים מוסד מעורב כזה, שהתנגדותם של גדולי ישראל לכך ידועה מכמה דורות, ובהתייחס לכל הענין רק מנקודת הישיבות בארצנו הקדושה -

אין שום ספק שעצם הרעיון של מוסד כזה יגרום למשיכת בחורים מהישיבות... ויחליש בכלל את מצב הישיבות...

הנני מרשה לעצמי להתבטא בצורה כה חריפה, שכן היה לי ההזדמנות לראות מקרוב את השפעתם של מוסדות כאלו על הנוער היהודי, בהיותי ברוסיה, לאחר מכן בפולניה, גרמניה, צרפת וארצות הברית. ידיעותי המדוייקות ממקורות שונים אודות החוגים השונים בין הנוער בארץ ישראל מחזקות את דעתי שמוסד כזה עבור נוער דתי בארץ ישראל... יביא היזק וחורבן ר"ל שלא בערך יותר מאשר מוסד דומה במקום אחר, ולדוגמה בארצות הברית, שם שוררים תנאים שונים לחלוטין".

(ממכתב תמוז תשי"ג - אג"ק ז עמ' שיט. תרגום מאידיש)

"אתה מגיע למסקנה בפשטות שהמוצא היחיד שנשאר לך כדי להסתדר בחיים הוא - ללמוד אנגלית ולאחר מכן כימיה וכו', ואז אתה יכול לבטוח בבטחון גמור בהקב"ה להסתדרות בחיים.

מזה ניתן לראות איך יצר הרע מסוגל לרמות את האדם. בידעך שבכל החוג שלך אין אפילו אחד שהלך בדרך זו, מנין לך ההחלטה הגמורה שכל שאר הדרכים אינם בשבילך, ודרך חדשה זו מבטיחה לך הסתדרות טובה?...

עליך, כמו על כלל ישראל, נאמר "לא יגעת ומצאת אל תאמין"; עליך, כמו על כלל ישראל, נאמר "אין אדם יודע במה משתכר", וכמבואר באגרת הקדש סימן כב, וכל החשבונות מביאים בסופו של דבר להיפך הענין. ומה גם שברצונך ללכת בדרך שאף אחד מהחוג שלך לא הלך בה, ואין אתה כלל את הנסיונות הקשורים בזה, והקשיים הגדולים בנוגע להסתדרות גשמית בדרך זו לבחורים שכמוך. ומה שהנך כותב שאין לך טוב טעם בענין זה ואחר - הרי זה בדוגמת מי שאומר שהוא נהנה מתעניות וממאס במאכלים מעדנים, שרצון יכול להביא גם לכך עם הזמן.

אינני יודע מי הכניס לך את הרעיון התמוה והמצער הזה... ואם לדעתי ועצתי ישמע, עליך לעזוב את כל החשבונות אודות תכלית, ולשבת וללמוד בהתמדה ושקידה רק לימודי קדש, נגלה וחסידות, לפחות שלוש ארבע-שנים. ובטוחני שאז תסתדר בחיים, עם פרנסה בגשמיות ופרנסה ברוחניות".

(ממכתב תמוז תשט"ז - אג"ק יג עמ' רנז. תרגום מאידיש)

"כותב אודות בנו שיחיה בטענה שילמד בשביל לקבל בחינת בגרות וכו', וכאילו זוהי הדרך היחידה בשביל בנם שיוכל להסתדר בחייו בעתיד.

ולפלא, כיון שנמצאים במקום בארצנו הקדושה ת"ו, בודאי ידוע להם, שאלפי אברכים... בגיל בנם שיחי' נמצאים בישיבות... ולומדים בהתמדה ושקידה ומתוך בטחון נפשי ושמחה וטוב לבב.

ומה שמגדיל עוד יותר תמיהתי, שהרי בודאי ידוע להם הנדפס בכמה מכתבי עת אשר בארצנו הקדושה ת"ו, על דבר המתרחש בנפש הנוער אשר שם והנהגתו, ואשר החיסון הכי חזק נגד הרוחות בלתי מצויות המנשבות ברחוב, מקבלים דוקא בישיבות אלו, ועד כדי כך, שבאלפי נוער עבריין, לא נמצא אף אחד מתלמידי ישיבה הלומדים תורה כל היום...

זה שאומרים עליו "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים" וזן שני ביליון וחצי בני אדם - ימציא לו פרנסתו בעתו ובזמנו, גם לבנם שיחי'".

(ממכתב אייר תש"כ - לקו"ש כב עמ' 388)

"כ"ק מו"ח אדמו"ר התנגד בחריפות ללימוד חכמות חיצוניות, המטמאות את חב"ד שבנפש, ובמיוחד התנגד לכך שתלמידי התמימים ילמדו חכמות אלו.

אדם שעושה חשבון שבעוד מספר שנים יצטרך למצוא פרנסה, ולכן מוכרח ללמוד בקולג' - מעיד על עצמו שהוא "חיגר" רוחני, בעל אמונה "צולעת" (כידוע שאמונה נמשלה לרגל). כלומר: הוא אמנם מאמין בהקב"ה, ומאמין שהקב"ה זן ומפרנס לכל, וכפי שאומר בפה מלא לאחר כל ארוחה "כי הוא אל זן ומפרנס לכל"; אבל הוא "צולע" באמונתו - הוא לא משער שהקב"ה מסוגל לפרנסו באופן אחר, אלא דוקא כשילמד בקולג'! הרי הקב"ה זן ומפרנס לכל זה חמשת אלפים שבע מאות חמש עשרה שנה, עוד לפני בואו של הקולג' לעולם...

זאת ועוד: ידוע שמספר המתפרנסים ומסתדרים במקצוע שלמדו הוא מיעוטא דמיעוטא (ואפילו רבי מאיר, שחייש למיעוטא, סבור שלמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן); ולאידך - רואים בחוש שרובא דרובא מאלו שנשארו ללמוד בישיבה זן הקב"ה ומפרנס בהרחבה..."

(משיחת ש"פ חו"ב תשט"ו - על פי רשימת השומעים בלבד)

ועוד:

ישנם כאלו שקוראים לעצמם "ראביי דוקטור". לא מספיק להם התואר "ראביי", אף שתורה היא "חכמתכם ובינתכם (אף) לעיני העמים", אלא מבזבזים ארבע שנים על תואר אקדמאי. ויש כאלו שמרחיקים לכת וחותמים את עצמם "דוקטור ראביי", כך שרואים בבירור מה נחשב אצלם לעיקר ומהו הטפל...

פעם היה תירוץ של "קרדום לחתור בו", אבל היום עושים זאת לשם התואר. בחור ישיבה שלא עבר יותר מאשר תיכון - אינו אדם שלם... מדוע לא שואלים כמה דפי גמרא למד בעל פה, כמה מאמרי חסידות, מה מצבו בהידור בקיום המצות? אלו שאין להם תואר - תבוא עליהם ברכה, והם מוכיחים שניתן לפעול לטובת היהדות גם ללא תואר; ואלו שנכשלו ויש להם - עליהם לנצלו לטוב, לפרסם שערכו כקליפת השום לגבי חכמת התורה, ומכיון שהם מכירים את זה - יהיו דבריהם נשמעים. עליהם לומר: "אני הגבר ראה עני" (איכה ג, א) - בתור בעל תואר אקדמי, ידוע לי שזה כאין וכאפס לגבי חכמת התורה...

(משיחת ש"פ תולדות תשל"א - על פי רשימת השומעים בלבד)

מי שעל פי סיבה למד חכמות חיצוניות - צריך לדעת שלא זו בלבד שעליו לדאוג לכך שחכמות אלו לא יעלימו ויסתירו אצלו על אור הקדושה, אלא אדרבה - עליו לנצל את חכמות אלו עצמם בקדושה, בהחזקת היהדות, לימוד התורה ושמירת המצות, ועם הזמן (כשיפסיקו להתבייש) - גם להפצת מעיינות תורת החסידות במקומות כאלו שלפי דעתם הם בגדר "חוצה".

מובן שאין כאן הכשר ח"ו על לימוד חכמות אלו, שהרי לא יתכן שמישהו יקפוץ מהגג כדי שאם ינצל בדרך נס יוכל לברך ברוך שעשה לי נס... לכתחילה יש ללכת בדרך הרגיל, אבל אם מישהו כבר למד חכמות אלו, מאיזו סיבה שתהיה, עליו לנצל זאת לחיזוק היהדות.

(משיחת פורים תשי"א - על פי רשימת השומעים בלבד)

לאחרונה יצא חוק חדש המציב תנאים קשים לפני כל מי שרוצה להתקבל לאוניברסיטה.

המשמעות הפנימית של הדבר היא:

מכיון שנמצאים אנו בהעלם והסתר כפול ומכופל, מראים לנו באצבע מלמעלה את הדרך נלך בה. ואף כאן: החוק בא לעולם בהשגחה פרטית, כדי להורות מלמעלה לבחור ישיבה החושב אודות אוניברסיטה שמקומו בישיבה.

אמנם, האומן במלאכתו מפתה את האדם שהחוק הוא דבר טבעי וענין מקרי ח"ו. לכן מראים מלמעלה נס עוד יותר גדול: גם כשעמד בכל התנאים אינו מתקבל בגלל סיבות צדדיות. כלומר - אומרים לו: מה לך ולאוניברסיטה? שב ותשקוד בתורה! אלא שההוראה עוברת דרך הנהלת האוניברסיטה, והיא אומרת את זה בשפה שלה, שהרי מובן שאין היא מסוגלת לומר: שמע נא, אתה יהודי ועליך ללמוד תורה, ומה לך לטמא את החב"ד שלך באמצעות לימוד חכמות חיצוניות...

(משיחת ש"פ חו"ב תשט"ו - על פי רשימת השומעים בלבד)

שאלו פעם אצל אחד מחסידי אדמו"ר הזקן: כיצד אתה מצליח להתהלך ברחובות פטרבורג ולעמוד בנסיונות המרובים שישנם שם? ענה הלה: אני עושה זאת על ידי גאוה. ופירש: אני אומר אל לבי - הרי אני לא סתם יהודי אלא חסידו של אדמו"ר הזקן, ואם כן כלום מתאים לי להכשל בשטות כזו...?

גם בקשר לשאלת הלימוד באוניברסיטה ניתן להשתמש ב"גאוה". ובהקדים:

הגמרא (פסחים סח, ב) מביאה את אימרתו של רב יוסף - "אי לאו האי יומא (שלמדתי תורה ונתרוממתי, רש"י) דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא" (הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף ומה ביני לבינם, רש"י). כאשר יהודי מתבונן בכך שהתורה מרוממת אותו מעלה מעלה, וכל פעם שלומד מתרומם יותר ויותר, שכן התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים - בטח יגיע להכרה ש"לא מתאים לו" להחליף לימוד התורה בעיסוק בחכמות חיצוניות...

מי שזקוק לפיסת נייר מאוניברסיטה כדי להצביע על רוממותו - הנה פיסת הנייר מראה שמוותר על רוממותם של בני אברהם יצחק ויעקב, עליהם נאמר: "ורוממתנו מכל הלשונות", ומתעסק בדברים של מה בכך.

(משיחת חג השבועות תשל"ו - על פי רשימת השומעים בלבד)

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: לימוד באוניברסיטה לאדם חרדי (או לימוד מקצוע בכלל) - מדברי הרבי מליובאוויטש

#2 שליחה על ידי איש יהודי » ה' יולי 16, 2020 9:42 pm

ואם ישאל השואל, איך זה מסתדר עם זה שהרבי עצמו למד באוניברסיטה?

התשובה פשוטה. נשקפה לו סכנה ברוסיה, ולכן הוא עזב לברלין, ועל מנת שלא יגרשוהו משם, למד באוניברסיטה. לאחר מכן עלה היטלר לשלטון, וכתוצאה מכך הוא עזב לפריז, ושוב למד כדי לקבל אזרחות. אלא שגם את פריז כבשו הנאצים, ולכן היה צריך להגר לארה"ב (ודומני שגם בהגירתו לארה"ב השתמשו בכך שיש לו תעודת מהנדס, כדי לקבל ויזה).

כמובן שלכל הנ"ל היו טעמים נוספים ונסתרים, שהלא חמיו (האדמו"ר הקודם, הריי"צ) הורה לו לעשות כן וגם מימן את לימודיו, וכמובן שלא היה נראה כלל כסטונדט של ימינו, אלא כמלאך אלוקים, והלוואי שכל האברכים יזכו להתמדתו וקדושתו באותם הימים.

בתקופה ההיא הוא התענה בה"ב, טבל במקווה, למד י"ח שעות ביום... גינוני קדושה מפליגים, לאדם שלכאורה נמצא בברלין, אף אחד אינו מכירו ואין לו על מי לעשות רושם. פשוט עבודת ה' בטהרתה.

הוא גם חיסר הרבה מהשעות שהיה צריך לשהות באוניברסיטה, והגיע רק למינימום הנדרש. בפעמים הבודדות שהוכרח לבקר באוניברסיטה החזיק בכל השיעור ספר תורני בו למד במקביל לשמיעת ההרצאה (הוא יכל לעשות שני דברים במקביל, כפי שמעידים מזכיריו שהיה עובר על מכתב אחד ובו זמנית מקריא את התשובה למכתב הקודם). היה גם מקרה שאחד הפרופ' שאל אותו מדוע אינו מקשיב לשיעור, והוא מיד ערך לו סיכום של כל הנאמר.

ואני מצטט מתוך הספר "סודו של הרבי" מאת ד"ר יחיאל הררי, ספר שנכתב מנקודת מבט חילונית (הוספתי את התואר רבי, שהסופר לא הוסיף):

"הלימודים האקדמיים בפאריס שימשו בעבור רבי מנחם־מענדל אמצעי להשגת אשרת שהייה בעיר... בלעדי הרישום ללימודים לא היו יכולים בני הזוג להוסיף לשהות בצרפת.... במהלך לימודיו בברלין ר' מנחם־מענדל לא נחשב סטודנט מן המניין, אלא שומע חופשי. סטטוס זה משמעו ששערי האוניברסיטה אמנם היו פתוחים לפניו, הוא נהנה מכניסה חופשית לספריות ומהטבות ממשלתיות מסוימות, אך לא חלה עליו חובת נוכחות על פי לוח הזמנים הסמסטריאלי. נראה שבגלל רישומו כשומע חופשי נעדרה הגדרה מדויקת של מסלול לימודיו ממסמכי הרישום...

טרם עזיבתו את ברלין הצטייד רבי מנחם־מענדל בתעודה מהאוניברסיטה המקומית המעידה על לימודיו שם ובאישור תעודת הבגרות מהאגודה האקדמית הרוסית. לתעודות נזקק כדי להירשם לאוניברסיטת ESTP, מכון מקצועי ללימודי הנדסה בפאריס.

מנחם־מענדל התחיל את לימודיו בלי השקעה מרובה מצידו. בהדרגה, בעקבות דרישת האוניברסיטה, שיפר את ציוניו. על פי מספר חיסוריו, ניכר כי הוא בעיקר השתדל לא להיכשל בלימודיו ולא היה מושקע בהם יתר על המידה, למרות האינטנסיביות של הלימודים.

בטרימסטר השלישי, בשנתו הראשונה באוניברסיטת ESTP, רבי מנחם־מענדל אינו זוכה לדירוג בין שאר התלמידים. הוא סובל משישים חיסורים, והסגל המקצועי מסכם את לימודיו: "מר מענדל שניאורסון הוא תלמיד לא רשום אשר נכנס לבית הספר באפריל 24, 1933. הוא לא נבחן בשום מקצוע. תחת התנאים הללו המחלקה אינה מסוגלת להביע את דעתה לגבי תועלת כלשהי שהפיק מר שניאורסון מהשתתפותו בשיעורים".

בטרימסטר הראשון בשנה שלאחר מכן ציונו הכללי של רבי מנחם־מענדל משתפר, והוא מוקם במקום העשירי מתוך עשרים ותשעה תלמידים. הסגל סיכם את הטרימסטר: "...הוא חייב לשפר את כישורי השרטוט ולהשלים את התרגולים החסרים, גם אם החיסורים שלו הם תוצר של סיבות שאינן בשליטתו".

"...עם תעודת המהנדס נרשם ללימודי המשך באוניברסיטת סורבון, בתחום המדעים המדויקים, ככל הנראה כדי להוסיף לקבל אשרת שהייה במדינה. הלימודים האקדמיים של ר' מנחם־מענדל הם, כאמור, הסיכוי היחיד של בני הזוג להשיג אישורים רשמיים להתגורר בפאריס. בשנת תרצ"ח, שלהי שנת 1937, רבי מנחם־מענדל ואשתו פונים לראשונה במכתב למשרד המשפטים הצרפתי בבקשה להעניק להם אזרחות צרפתית. בקשת האזרחות נבחנת בקפידה בתהליך ארוך ומייגע".

חברת GEM קיימה ראיונות רבים מספור עם אנשים שהכירו את הרבי בימים ההם. הכל מתועד, מוסרט ומתומלל. על התקופה של הרבי בברלין / פריז נכתבו ספרים שלמים. מי שיקרא הכל, יקבל תמונה אמיתית של דמותו בימים ההם.

איש יהודי
הודעות: 85
הצטרף: א' יולי 05, 2020 11:45 am

Re: לימוד באוניברסיטה לאדם חרדי (או לימוד מקצוע בכלל) - מדברי הרבי מליובאוויטש

#3 שליחה על ידי איש יהודי » ה' יולי 16, 2020 9:42 pm

ואעתיק שני סיפורים שיכולים להמחיש מעט את דמותו של הרבי באותם ימים (יש הרבה בספר הנפלא "חד בדרא". מומלץ בחום).

מספר הרה"ג רבי שלום דוב קובלקין שליט"א:

כאשר הגאון המפורסם הרב יוסף דב סולבייציק מבוסטון נסע לנחם את הרבי מליובאוויטש בשנת תשכ"ה (כשישב 'שבעה' על אמו הרבנית חנה ע"ה) ליוותי אותו בנסיעתו לרבי, ובמכונית אמר לי דברים נפלאים על הכרותו עם הרבי ועל הסיבה שהוא כה מעריץ אותו.

הוא גילה שהיה נפגש עם הרבי עוד בברלין. הם נהגו להיפגש בדרך-כלל אצל הגאון ר' חיים העלער ובאותן פגישות החלה להיווצר הידידות שלהם.

כאן סיפר לי מדוע הוא מחזיק כל-כך מהרבי:

- "פארוואס, מיינט איר, איך האלט אזויפיל פון דעם ליובאוויטשן רבין? איר ווייסט אז איך בין ניט קיין חסיד... ווייל איך קען אים פון ברלין" [= מדוע אתם חושבים אני אוחז כל-כך מהרבי מליובאוויטש? אתם יודעים הרי שאינני חסיד... זה משום שאני מכירו מברלין]".

ומיד הוסיף:

- לא הכל יודעים מיהו באמת הרבי. הרבי החזיק אצלו תמיד מפתח של המקווה והיה הולך לטבול במקווה מדי יום, לאחר שביקר באוניברסיטה בסיבות השעה שתייים-שלוש אחר-הצהריים. איש לא ידע על מנהג זה של הרבי וגם לי-עצמי הדבר נודע רק במקרה.

פעם אחרת הצעתי לרבי לשתות משהו ביחד. הרבי סירב, וכשהפצרתי בו, הבנתי שהוא צם באותו יום. זה היה יום שני, והרבי התענה בה"ב.

"תאר לך", אומר לי הרב סולובייצ'יק, "תלמיד בברלין שלכאורה עוסק בלימודי חול כמו אחרים, ובסוף מתברר שמה שמונח לו בראש זה מקווה ובה"ב..."

"הדברים הללו", אמר לי הרב סולובייצ'יק, "הם שהתחילו לפתח בי את תחושת ההערצה כלפי האדם הגדול הזה. דווקא הפרטים ה'קטנים' הללו עשו עלי רושם אדיר. בנוסף לכך, כוח הזיכרון שלו הוא מופלא, "געוואלדיק", ומימי לא ראיתי אדם בעל כוח זיכרון כזה וכזו ידיעה מופלאה בתורה.

וכאן עבר הרב סולובייצ'יק לדבר על הבנתו של הרבי בתורה. ואני זוכר שהוא התבטא:

"אנחנו, בית בריסק, איננו אוחזים בשיטת הפלפול של פולין, אבל הרבי יש לו 'געוואלדיקע הבנת התורה".

אחר-כך הוסיף ואמר לי:

"היו אתי בברלין גם יהודים מחוגים אחרים שנחשבים לגדולי תורה מפורסמים, אבל שם באוניברסיטה התנהגו כמו שמתנהגים באוניברסיטה. ואילו היהודי הזה (הרבי) התנהג שם בברלין בדיוק כמו שמתנהג יהודי בוורשה או בקרמנצ'וג. יהודי שברלין לא עשתה עליו שום רושם ולא השפיעה עליו כהוא-זה".

וממשיך לספר הרב קובלקין:

הנסיעה בת השעה הגיעה לקיצה, והגענו לבית אמו של הרבי ברחוב פרזידנט. במקום היו כבר הרבה רבנים, אדמו"רים וגדולי תורה חשובים שהגיעו לנחם את הרבי, אך כששמעו שהגאון הרב סולובייצ'יק הגיע, פינו עבורו דרך תוך רגע ונכנסנו במהירות לחדר הקטן שהרבי ישב בו.

כשהרב סולובייצ'יק נכנס, הרבי שישב על שרפרף קטן נעמד לכבודו מיד. עוד קודם-לכן הוכנה בחדר כורסה מיוחדת עובר הרב סולובייצ'יק שסבל מכאבים בגבו, ומיד כשהתיישב אמר לו הרבי:

- בדברי תורה הרי אי-אפשר לשוחח, כי 'פיקודי ה' ישרים משחי לב' וכעת זה מצב של אבילות.

אבל מיד עבר לדבר על הלכות אבילות והתפתחה שיחה בענין גדר אונן. ככל הזכור לי, זה היה בקשר לעובדה שהרבי התפלל ערבית במוצאי שבת בהיותו אונן.

בהמשך התפתחה בין הרבי והרב סולובייצ'יק שיחה עירנית ומקיפה בגדרי אונן בהלכה. איני זוכר פרטים בשקלא-וטריא ההלכתית; אני רק זוכר שהרבי התבטא:

- נו, דאס איז דאך א רמב"ם. (כלומר שברמב"ם מדובר בנושא זה)

הרב סולובייצ'יק הגיב:

- ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, ס'דאכט זיך מיר אז אז ס'איז נישטא אזא רמב"ם! [= דומני שאין רמב"ם כזה].

הרב סולובייצ'יק שידע שהרבי בקיא בכל חדרי התורה, התפלא לשמוע מהרבי דברים שהיה ברור לו שאינם מפורשים ברמב"ם, אבל הרבי הבהיר מיד:

- יע, יע, איך ווייס, סאיז ניט אין יד החזקה אבער ס'איז דאך א 'פירוש המשניות' [=כן, כן, אני יודע, זה לא ב'יד החזקה' אבל זה מופיע ב'פירוש המשניות להרמב"ם'].

עבורי, כעומד מן הצד, זה היה מדהים לראות את הרבי והרב סולובייצ'יק, שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, ובעיקר נדהמתי מסגנון הדברים - הפרחת מראי-מקומות לחלל האוויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם.

הביקור ארך כמעט שעתיים. לא יכולתי לשמוע את כל הדברים כי הרב סולובייצ'יק ישב בסמוך לרבי והשניים שוחחו ביניהם כמעט בלחישה. אני עמדתי מאחורי הרב סולובייצ'יק, וגב הכורסה שלו הפריע לי לשמוע מה דיברו.

כעבור כמה שבועות הגעתי שוב ל"ישיבה יוניברסיטי", והרב סולובייצ'יק מספר לי שהרבי שלח לו מכתב תודה על שהגיע לנחמו, וכאן ציין בהתרגשות רבה את העובדה שהרבי ביקש בשולי המכתב את סליחתו על שבתחילת הדברים אמר "כך כתוב ברמב"ם" - שמשמעו בפשטות ספר 'היד' - בעוד שהתכוון לפירוש המשניות. חבל שאין לי את נוסח הדברים, אך לפי זכרוני התוכן היה שהסליחה היא על כך שבאמרו שהתכוון לפירוש המשניות ניסה כביכול לפרש את דבריו הקודמים. הרבי אמר שלאדם אסור לפרש את דבריו שלא כפי שהובנו בפשטות...

והרב סולובייצ'יק אמר לי על כך:

- תופעה כזו רואים רק אצל הרבי מליובאוויטש, שב'ערלעכקייט' שלו, אין כדוגמתו בעולם. 'גדול' אחר כבר היה מוכיח לי שאני טעיתי, ואילו הוא מצא לנכון להתנצל על דבר שכזה. ער איז אמת אליין [= הוא האמת בעצמה] והוא עוד ביקש את סליחתי על כך... לכן אני כל-כך מעריך את הרבי.

(אלגמיינר ז'ורנאל 2.4.1992)

באותם ימים פעל בברלין "בית המדרש לרבנים" בראשות רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל, בעל ה'שרידי אש'. הרב ויינברג, שהתחנך בישיבות ליטא, היגר לגרמניה בימי מלחמת-העולם הראשונה, ולאחר מכן נתמנה לכהן כראש בית המדרש לרבנים בברלין, תפקיד בו החזיק עד לסגירתו של בית המדרש בליל הבדולח (בשנת חצר"ת) על-ידי הנאצים ימ"ש.

הרב אברהם אבא ויינגורט מירושלים נמנה עם תלמידיו המובהקים של הרב וויינברג. בראיון ל"כפר חב"ד", סיפר הרב ויינגורט אנקדוטה היסטורית מעניינת באשר להיכרותו של הרבי עם הרב ווינברג. הנה סיפורו:

"את הסיפור הבא שמעתי מספר פעמים משני יהודים נאמנים - ידידי הרב קובלסקי ז"ל מציריך, איש ישר ונאמן מאוד, ששמע בעצמו את הסיפור מהרב ויינברג והוא חזר זאת לפניי פעמים רבות, כל פעם באותו הנוסח. ידיד נוסף ממנו שמעתי את הסיפור, היה הר' יחזקאל רנד, שהרב ויינברג התארח ולן בביתו מספר פעמים, וגם הוא שמע סיפור זה ממש מהרב ויינברג. שניהם, הרב רנד והרב קובלסקי ז"ל, סיפרו את אותו הסיפור ממש, כפי ששמעו אותו (כל אחד בנפרד) מהרב ויינברג זצ"ל. וכך סיפר הרב ויינברג:

בשנת 1928-9 (תרפ"ח-ט) נכנס אל הראבינער סמינר (שם הכינוי ל"בית המדרש לרבנים" בברלין) הרבי מליובאוויטש, שהיה אז חתנו המיועד של הרבי הריי"צ. הוא היה אז אברך צעיר לימים, אך מרשים מאוד. הוא ניגש אליי וביקש שאתן לו 'סמיכה'. מתן 'סמיכה' מבית מדרשנו לא היה דבר פשוט כלל, והדבר דרש פרקים רבים של הכנה.

די אם אזכיר שמעבר לבחינות בכתב ובעל-פה שהיה על כל תלמיד לעבור בהצלחה בכל חלקי השולחן ערוך, הייתה חובה על כל נבחן להציג 'תשובה' לשאלה גדולה שהצגנו לפניו, בכל אחד מחלקי השולחן ערוך.

הרבי הסביר, כי הספרייה הממשלתית בברלין פותחת את שעריה (על כל פנים חלקים ממנה) רק לבעלי תעודות מיוחדות, ותעודת רב מאישיות מוסמכת ומוכרת על ידם, היא אחת התעודות המקובלות עליהם לצורך זה. מאחר שברצונו להיכנס בחופשיות לספרייה, על כן הוא מבקש את מתן ה'סמיכה' ממני. השבתי שאינני נוהג לחרוג מהדרך המקובלת במתן ה'סמיכה', כך שלא אוכל להיענות לבקשתו. האמת אומר שלא היה זה נעים כלל, שכן הייתה לי היכרות קרובה עם חמיו האדמו"ר הריי"צ, ואף פגשתי אותו מספר פעמים בעת שהייתו בעיירת המרפא מארינבד שבצ'כוסלובקיה. זכיתי לטייל עמו ולשוחח על עניינים שברומו של עולם. אך למרות זאת חשבתי, שהנוהל התקין מחייב לנהוג בשווה כלפי כל באי בית המדרש.

אך לרבי, כך מסתבר, לא היה זמן לכל הפרוצדורה הנדרשת, והוא הפציר בי לדלג על הנוהל. במהלך שיחתנו, הציע הרבי, שהיה אז כאמור אברך צעיר לימים (כבן עשרים ושש!), הצעה שלא יכולתי לסרב לה. הרבי אמר: 'תנקבו בשמו של איזה ספר שתרצו, תנו לי עשרים וארבע שעות ואגיע להיבחן אצלכם על הספר'. 'אתם יכולים לבחור את הספר', חזר הרבי והפציר.

הדבר כמובן סיקרן אותי. יש כידוע ספרים רבים שהסוגיות הנידונות בהן מורכבות ועמוקות ולא שייך כלל 'לצלול' לתוכן בבקיאות ובהבנה בפרק זמן כה קצר, אלא אם כן אליהו הנביא לומד אתך בלילה. ההצעה של הרבי הייתה בעצם אמירה ברורה שהוא יודע את כל התורה כולה, כך שהוא יכול להרשות לעצמו 'להסתכן' בכל ספר תורני, איזה שיהיה.

בשלב זה הסכמתי, ולאחר מחשבה נקבתי בספר שבעצמי כתבתי, ספר שדן בסוגיות מורכבות וסבוכות. רק מי שמצוי זמן רב בסוגיות יכול היה להידבר ולדון בסוגיות המתלבנות בספר. למחרת הגיע הרבי וביקש להיבחן על הספר. למרות שהייתי כמובן מצוי מאוד בחומר, שכן אני כתבתי אותו, עם זאת, הוא שלט בחומר אף יותר טוב ממני... נדהמתי מהיקף הידיעות. מובן שתכף הענקתי לו את הסמיכה שביקש, אך התניתי עמו שעליו להגיע מספר פעמים לבית המדרש על מנת לשמוע ממני שיעורים, ואמנם הוא כך נהג. כך זכיתי שהרבי מליובאוויטש נמנה גם עם שומעי לקחי..."

ומוסיף הרב ויינגורט: "כאשר החלו להתפרסם רשימותיו של הרבי, התגלו גם הערותיו לספר 'פינוי עצמות מתים', קונטרס שהוציא לאור הרב ויינברג שנתיים קודם לכן, בשנת תרפ"ו. התאריך הנקוב ברשימת הרבי הוא "טבת. פ"ח. ברלין", כך שהדבר מסיר כמעט מעל לכל ספק סביר, כי הספר אותו הציע הרב ויינברג לרבי להיבחן עליו, היה הקונטרס הנזכר. הספר דן, כאמור, בסוגיות סבוכות ומורכבות בסוגיות שבמסכתות טהרות.

כאשר לפני מספר שנים הוצאנו שוב לאור במהדורה חדשה את השו"ת 'שרידי אש', הדפסנו גם את הערות הרבי שהתפרסמו ברשימותיו".

נדברו
מנהל הפורום
הודעות: 178
הצטרף: ד' אוגוסט 01, 2018 12:11 am

Re: לימוד באוניברסיטה לאדם חרדי (או לימוד מקצוע בכלל) - מדברי הרבי מליובאוויטש

#4 שליחה על ידי נדברו » ה' אוגוסט 13, 2020 9:40 am

נמחקה הודעתו הפוגענית של האורח (הן בגדו"י והן כלפי חברי הפורום בצורה לא ענינית), וממילא גם התגובות העניניות שעליה.
מי מהמגיבים שמעוניין לקבל את תוכן הודעתו - יפנה אלי בהודעה פרטית או במייל forum@nidberu.org

סערצע
הודעות: 187
הצטרף: ו' פברואר 22, 2019 4:35 am

Re: לימוד באוניברסיטה לאדם חרדי (או לימוד מקצוע בכלל) - מדברי הרבי מליובאוויטש

#5 שליחה על ידי סערצע » ה' אוגוסט 13, 2020 9:42 am

ייש"כ רב לעומדים על המשמר, למען טהרת וקדושת המקום.

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 99
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: לימוד באוניברסיטה לאדם חרדי (או לימוד מקצוע בכלל) - מדברי הרבי מליובאוויטש

#6 שליחה על ידי הצב''י » ו' אוגוסט 14, 2020 2:26 am

רבותי היקרים, המשתמשים הקבועים והאורחים!

השמירה על לשון נקיה ועל רמת מכובדות של השיח, היא אבן היסוד המרכזית בפורום. משתמשים רשומים שלא יעמדו בכך - יחסמו. אם האורחים יהוו את הבעיה בתחום, אנו נאלץ לסגור את אפשרות האורחים להגיב בפורום.

שלח תגובה