ונתעוררתי שאינו נכון. כי למרות ש'רם' פירושו גבוה, מ"מ אין הכוונה כמו מה שאנו קורין 'קול גבוה' כלומר חזק, אלא רם פירושו חשוב, כמו "רם ונשא".
ובאמת המקום היחיד בתנ"ך שבו כתוב "קול רם" הוא בפרשת כי תבא (דברים כז יד): "וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם". אף אחד מהמפרשים לא פירש שהכוונה לקול גדול וחזק, ומאידך מצינו בירושלמי סוטה פ"ז ה"ב
ומפורש להדיא בפירוש השני שקול רם היינו המעולה שבקולות, כלומר קול חשוב, ומפורש בירושלמי שקול חשוב הוא לאו דווקא קול גדול וחזק אלא קול בינוני.כתיב (דברים כז) וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם בקולו של רם מלמד ששיתף הקב"ה קולו עמהן, דבר אחר קול רם המעולה שבקולות אמר ר' יצחק לא קטון ולא גדול אלא בינוני
הפירוש הראשון, "קולו של רם", נראה כדרש. ומ"מ לפי המבואר כאן ניתן לקרב את הדרש אל הפשט: גם "קולו של רם" ששיתף הקב"ה קולו עמהן, זהו סוג של "קול רם" - קול חשוב, 'המעולה שבקולות'.