שדים, האם ייתכן שנצפו בימינו

הודעה

יהודה · #1 שליחה על ידי **יהודה** » א' פברואר 17, 2019 3:39 pm

נראה לי שראיתי בספרו של הרב זמיר כהן (אני לא זוכר היכן) שמשער שהחייזרים שיש הרבה מהגויים שטוענים שראו אותם, אינם אלא שדים. ולא זכור לי שהביא הוכחות לזה. אבל מצאתי כעין ראיה, שהרי אומרים שלשדים אין שיער, וכן שרגליהם דומים לשל תרנגולים. וצורות אלה מציויות בתמונות החייזרים. אף שהפשטות היא שזה סתם דמיונות של גויים. אבל פלא הוא שדווקא דבר כזה הם מדמיינים.

האורח · #2 שליחה על ידי **האורח** » א' פברואר 17, 2019 6:24 pm

כנראה קראת/שמעת כך מספר 'המהפך'.

עוסק בתורה

@יהודה, בד"כ אנשים מדמיינים דברים מעופפים ולכן טבעי שיהיה להם רגליים של עוף.

חד ברנש · #4 שליחה על ידי **חד ברנש** » א' פברואר 17, 2019 9:38 pm

ואני משער, שהתולעים המצויים בחסה הם-הם השדים.

מתודה · #5 שליחה על ידי **מתודה** » א' פברואר 17, 2019 9:43 pm

חד ברנש כתב: ↑ ואני משער, שהתולעים המצויים בחסה הם-הם השדים.

ומה עם חסלט? מה הוא עשה לשדים שהם ברחו ממנו?

חזקי · #6 שליחה על ידי **חזקי** » א' פברואר 17, 2019 9:44 pm

יהודה כתב: ↑ נראה לי שראיתי בספרו של הרב זמיר כהן (אני לא זוכר היכן) שמשער שהחייזרים שיש הרבה מהגויים שטוענים שראו אותם, אינם אלא שדים. ולא זכור לי שהביא הוכחות לזה. אבל מצאתי כעין ראיה, שהרי אומרים שלשדים אין שיער, וכן שרגליהם דומים לשל תרנגולים. וצורות אלה מציויות בתמונות החייזרים. אף שהפשטות היא שזה סתם דמיונות של גויים. אבל פלא הוא שדווקא דבר כזה הם מדמיינים.

@יהודה ראה כאן הרחיבו בענין השדים בזמנינו.

יהודה · #7 שליחה על ידי **יהודה** » ב' פברואר 18, 2019 1:49 pm

חזקי כתב: ↑
יהודה כתב: ↑ נראה לי שראיתי בספרו של הרב זמיר כהן (אני לא זוכר היכן) שמשער שהחייזרים שיש הרבה מהגויים שטוענים שראו אותם, אינם אלא שדים. ולא זכור לי שהביא הוכחות לזה. אבל מצאתי כעין ראיה, שהרי אומרים שלשדים אין שיער, וכן שרגליהם דומים לשל תרנגולים. וצורות אלה מציויות בתמונות החייזרים. אף שהפשטות היא שזה סתם דמיונות של גויים. אבל פלא הוא שדווקא דבר כזה הם מדמיינים.
@יהודה ראה כאן הרחיבו בענין השדים בזמנינו.

חסום לי

תלמיד חכמים

בפורום אוצה"ח האריכו בזה.
בבן יהוידע מביא בכמה מקומות שבטלו היום. ויש הרבה להאריך ואין הזמן מרשה כעת

פשוטו של מקרא

למאי נפק"מ? יש איזו שהיא ברכה על השדים?
כי על חסה מברכים אדמה.

חזקי · #10 שליחה על ידי **חזקי** » ג' פברואר 19, 2019 6:25 pm

בקישור הנ"ל מובא כמה ענינים הלכתיים שנכתבו בשו"ע בנוגע לשדים.

תלמיד חכמים

פשוטו של מקרא כתב: ↑ למאי נפק"מ? יש איזו שהיא ברכה על השדים?
כי על חסה מברכים אדמה.

חקרתי בכתבי אם מברכים על ראייתם ברוך משנה הבריות. לא מיבעיא למבואר בסנהדרין בפרק חלק ששליש מאנשי דור המבול נעשו קופים ושדים, ואם כן הם בנ"א שנשתנו, אלא אף אי נימא שד מברייתו בעצם הוא בריה משונה, שברא להם רוח ולא הספיק לברוא להם גוף יש לברך עליהם. וצ"ע.

אליקים · #12 שליחה על ידי **אליקים** » ג' פברואר 19, 2019 9:14 pm

תלמיד חכמים כתב: ↑ חקרתי בכתבי...

ממש לא יפה לגרות אותנו ככה.

תלמיד חכמים

אליקים כתב: ↑
תלמיד חכמים כתב: ↑ חקרתי בכתבי...
ממש לא יפה לגרות אותנו ככה.

בעז"ה אפרסם בקרוב מאמר מקיף על התחלפות אסתר בשידה.
ויתן ה' שאזכה עוד לברר את הענין. ולהו"ל עוד מכתבי בענין.
ואגב התפרסם בקובץ 'האוצר' ( אולי בחודש חשון)
מאמר על השדים בדור המבול

חזקי · #14 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 9:39 pm

תלמיד חכמים כתב: ↑ בפורום אוצה"ח האריכו בזה.
בבן יהוידע מביא בכמה מקומות שבטלו היום. ויש הרבה להאריך ואין הזמן מרשה כעת

אם יורשה לי להעיר.
ב"ה רבים מבאי המקום אין להם גישה לפורום אוצר החכמה. כך שלציין שבפורום ההוא מדברים וכיו"ב, לא מועיל לאיש. אלא אם כן מצטטים או מביאים חלק מהדברים.

חזקי · #15 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 11:05 pm

ראיתי מאמר שעוסק בנושא האשכול. בעיקרון כל מה שנכתב שם כבר הובא כאן ממקורות אחרים. מלבד נימוק מענין שהוא מעלה מדוע הרמב"ם שלל את מציאות השדים [הדגשתי אותו]

הרב חיים פוקס - שדים קיימים במציאות
"החלטתי להרים את הכפפה שנזרקה לעברי ולנסות לתמצת שלוש הרצאות שלי על מהות השדים ביהדות לכדי הסבר מקיף ב-3 חלקים בנושא הזה. יהיה זה מראה מקומות לתלמידי חכמים שיוכלו לעיין בהם ואולי ללמוד משהו שהם בדרך כלל לא היו מגיעים אליו מלימודם היומיומי בישיבה או בכולל. השדים מופיעים בתורה כמה פעמים. בראשונה הם מופיעים בסיפור על משה ומלך מצרים אשר בתגובה למשה במכת כינים מביא את החרטומים לנצח את משה, ואכן הן משתדלים... "ויעשו כן החרטומים בלטיהם..." אמר ר׳ יוחנן 'בלטיהם' - מעשה שדים, 'בלהטיהם' - מעשה כשפים, לפי שאין השד יכול לעשות פחות מכשעורה. וכן בתנחומא שם ובש״ר "א"ר אלעזר מכאן אתה למד שאין השד יכול לבראות פחות מכשעורה", כלומר כאשר לא יכלו להביא את הכינים על ידי השדים, פנו הם לכשפים ליצור אותם.
עד עכשיו יכלו המכשפים להשתמש בכשפים ובשדים ליצור בעלי חיים או להביא אותם ממקום אחר כהרף עין, כמו שנבאר בעז"ה.
כלומר, חכמים מודים שישנם שדים - שהרי השתמשו בהם מכשפי המצרים, ואם לא היו קיימים איך השתמשו בהם?
מקום שני: מובא בספר דברים "יזבחו לשדים לא אלה, אלהים לא ידעום, וכו'" כלומר קיימים הם השדים אך הם אינם אלהים ח"ו.
ומיד אחר כך מוזכרים הם בשמותיהם בפסוק כד', "מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי..." וכו' ובמסכת פסחים [דף קיא:] ובמדבר רבא יב ומדרש תהלים מז צא' שקטב מרירי –שם של שד ובמדב"ר יב" ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין בצל לחמה. ראשו דומה לעגל וקרן אחת יוצאה מתוך מצחו והוא מתגלגל ככד. א"ר הונא בשם רבי יוסף 'קטב מרירי' עשוי קליפין קליפין שערות שערות עינים עינים. א"ר שמעון בן לקיש ועין אחת קבועה לו בליבו וכל מי שהוא רואה אותו אין לו חיים מעולם בין אדם בין בהמה. וכל מי שהוא רואה אותו נופל ומת. ומרירי שולט משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב.
החכמים יודעים צורת השדים
ומשום כך נפסק בשו"ע (סי' תקנא סע' יח) 'צריך להיזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מרירי שולט ולא יכו התלמידים בימים ההם' – ועוד יש לעיין שם בבה"ל שע"פ המבואר בפסחים קי"א: יותר יש להזהר מחד בתמוז עד שיתסר דודאי שכיחי. פתחי עולם.
יוצא מכאן שלא רק שחכמים מכירים במציאות השדים, אלא מכירים צורתם ויודעים מתי הם מזיקין אפילו עד כדי דקדוק שעות (!!!). ויתירה מכך, שאפילו עיגנו זאת בהלכה פסוקה בשולחן ערוך.
וזהו רק מקום אחד שבו נפסק בנושאי השדים בשולחן ערוך ואין חולקים שם מרן ורמ"א.
למעשה, הפסיקה היותר משמעותית בהלכה בנידון השדים הוא השימוש בהם אם מותר או לא. וכן מובא בסנהדרין [קא.] 'ואין שואלין בדבר שדים בשבת רבי יוסי אומר: אף בחול אסור. אמר רב הונא: הלכה כרבי יוסי ואף רבי יוסי לא אמרה אלא משום סכנה' ורשי מפרש במקום 'בדבר שדים – שכן עושין כשאובדין שום דבר שואלין במעשה שדים והם מגידים להם ואסור לעשות כך בשבת משום 'ממצוא חפצך'.
ניתן לכם עוד מקורות לעיין לכאן ולכאן שו"ת בעלי התוס' [סימן קכא], שו"ת הרשבא [ח"א סי' תיג] המיוחסות לרמב"ן [סי' רפג] שו"ת הריב"ש [סי' צב] שות רדב"ז [ח"א סי' תפה ובח"ג סי' תה] ובטור ב"י [יורה דעה קעט אות טו (ב),טז,ד"ה מכשף כולל] שו"ת חיים ביד [סי' כה]
אך למעשה, יותר מעניינת אותנו הפסיקה הסופית האם שימוש בשדים מותר או לא. וכן כתב מרן בשלחן ערוך ביורה דעה [קעט ס'טז] 'מעשה שדים אסור. ויש מי שמתיר לישאל בהם על הגניבה. ומוסיף הרמ"א בהג"ה ' וכיוצא בזה. (כלומר לא רק גניבה אלא לשאול עוד כל מיני שאלות ח.פ.) ועל ידי השבעה שמשביעים אותם על ידי שמות, יש מתירין בכל עניין (!!!).
לגבי ההוכחה שהם מקיימים מצוות ולמדים תורה, אנו לומדים מה'אור זרוע' חידושים מרבו הגדול בעל ספר חסידים על המסופר על יוסף שידא ומטרתם הייתה לדעת אם שדים שומרים שבת או לא.
וכן הוא כותב [הלכות עירובין סי' קמז] 'דבגמ' עירובין מג. איתא "בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה וכו', ... ללא דלמא יוסף שידא אמרינהו",וכו'..."ומורי ה"ר יהודה חסיד זצ"ל היה אומר שהשדים מאמינים בתורה ועושים כל מה שאמרו חכמים, ושאלו (את רבי יהודה החסיד זצ"ל ח.פ.) והשיב לפי שפעמים פ'(לונית) תעשה לו שלא כהוגן ואפילו בלא ידיעתה כדאמרינן בפרק כל הבשר [חולין קה:]

למה כתב כך הרמב"ם
תתפלאו כמה דברים מצויים בשולחן ערוך שאתם מקיימים באדיקות רבה ולא תמיד מודעים שכל האיסור הוא איסור מפאת השדים שיזיקו, כגון "זוגות" שאין שותים שתי כוסות או אוכלים שתים שתים [פסחים קי.] ועוד על הליכה בתוך חורבה יחידי [ברכות ג.] ועוד המבואר בגמרא [גיטין סו.] דמי שהיה מושלך לבור ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו , לא יכתבנו דיש לחוש שמא שד הוא, אלא א"כ ובדקו וראו שהוא אדם. וכך נפסק להלכה.
אמנם זהו החלק הראשון בעניין השדים, אך אי אפשר לסיים אותו מבלי להזכיר את מחלוקת הרמב"ם שסובר שאין שדים בעולם ומי שמאמין הרי הוא שוטה וכו'.

לתשובה לשאלה הזו ישנה תשובה פלפולית, תשובה עניינית ותשובה פוליטית.
לצד הפלפול, אפשר לכתוב הרבה על מי אמר מה אך התשובה הסופית שזה לא משנה כי נפסק להלכה אחרת, ודעת הרמב"ם הגדול בנושא זה הייתה בדעת מיעוט ולא התקבלה.
יש הרוצים להסביר שהרי הרמב"ם לא ראה את ספרי המקובלים כמו שמביא החיד"א בספרו "שם הגדולים" על הרמב"ם: "כתב מהרח"ו ז"ל ששורשו,,, ולכך לא זכה לחכמת הזהר" עד כאן דבריו.
והגאון מוילנא מביא ביאור הגר"א [יו"ד סי' רמו הל' תלמוד תורה סקי"ח], בענין ד' שנכנסו לפרדס, וז"ל: "אבל לא ראו את הפרדס לא הוא [הרמ"א- (א"נ)] ולא הרמב"ם". ולכן הוא גם מוסיף על דבריו של הרמב"ם בנושא השדים וכו' בביאור הגר"א על השו"ע [יו"ד קע"ט אות י"ג:] "...אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא והוא נמשך אחר הפילוספיא ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותו על קודקודו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא ע"פ שמות וכשפים. והפילוספיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי (הלצה) ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם. .. אלא כל הדברים כפשטן אלא שיש בהם פנימיות...".

ישנו מכתב ידוע שהרמב"ם שולח לתלמידו באחרית ימיו, שאז כבר הגיעו לידיו כתבים מחכמת הקבלה, ובו הוא מציין בדבריו שהוא יודע הרבה יותר ממה שידע פעם ואם היה יכול, היה חוזר בו מהדברים הללו. אמנם ישנם חוקרים חילונים "מומחים לקבלה" שלא מוכנים לקבל הדברים הללו וטענו בטענת "מזוייף" , והוכחות הרי אין אבל להם זה לא משנה.

התשובה העניינית היא שמי שמכיר את התקופה ואת מצב הכלכלה ורמת הידע בזמן הרמב"ם, היה יודע שבזמנו כולם חשבו שהמחלות מגיעות מהשדים והכל סובב סביב זה.
הרמב"ם שהיה רופא רציונל שהבין וידע שאם לא תשמר היגיינה מינימלית הרי שהחיידקים יתרבו וסביר מאוד שיחלו במחלות זיהומיות קשות ובכדי להוציא את העם מדרך החשיבה הזו הוא היה צריך להיות קיצוני ולהטיף נגד אמונות אלו.

חזקי · #16 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 11:09 pm

שיטת הרמב"ם כי שדים אינם בני קיימא כלל. וכל ענין שדים המוזכר בחז"ל הוא רק במראה חלום כמו שכתב בנו רבי אברהם. ראה כאן

אבל אין צריך לאמר שרוב הראשונים השיגו עליו בזה ובראשם הרמב"ן. [ראה למשל מה שכתב על דברים יח, ט] והגר"א, בבאורו ליורה דעה [קעט ג] השיג עליו בלשון חריפה:
והוא [רמב"ם] נמשך אחרי הפילוסופיא, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר. אבל כבר הכו אותו על קדקדו, שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא על פי שמות וכשפים. "אמרה איהי מלתא, ואסרתה לארבא"... (שבת פא,ב חולין קה,ב) ובסוף פרק ד' מיתות, ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירא, וכן ר"ח ור"א דאיברי עיגלא תילתא, ור' יהושע דאמר שֶם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח,ב), וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צה,א), והרבה כיוצא. ואמרו (בסוף פרק ארבע מיתות, חולין ז,ב) למה נקרא שמן כשפים וכו'. והתורה העידה "ויהיו תנינים". ועיין זוהר שם. וכן קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפילופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וח"ו אינו מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם, אלא כל הדברים הם כפשטן, אלא שיש בהם פנימיות, לא פנימיות של בעלי הפילוספיא שהם חיצוניות, אלא של בעלי האמת.

חזקי · #17 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 11:13 pm

מפורסם בשם העולם שאין שדים בא"י. מה מקורו?

בגמ' פסחים קיב: מובא שאביי גירש שדים מן הישוב. אולם מדבריו עולה שבמקומות שאין ישוב השדים שולטים ואין חילוק בין ארץ ישראל לחו"ל.
השערה שלי שמקור השמועה שאין שדים בא"י, מתבסס כנראה על פי המעשה של סילוק אשמדאי על ידי שלמה (גיטין סח. ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו) ושם בתלמוד ירושלמי סנהדרין דף יג. מובא על מלאך שהוריד את שלמה מכסאו. בגמ' גיטין סח עמוד א ועמוד ב מובא בארוכה על מלאך אשמדאי מלך השדים אשר סילק את שלמה מכסאו, עד שלבסוף נתגבר עליו שלמה בעזרת הסנהדרין ובניהו. דברי הגמ' שם עמוד ב' -אמרו ליה לבניהו: קא בעי לך מלכא לגביה? אמר להו: לא. שלחו להו למלכוותא: קאתי מלכא לגבייכו? שלחו להו: אין, קאתי. שלחו להו: בידקו בכרעיה, שלחו להו: במוקי קאתי, וקא תבע להו בנידותייהו, וקא תבע לה נמי לבת שבע אימיה.
אתיוה לשלמה והבו ליה עזקתא ושושילתא דחקוק עליה שם, כי עייל חזייה, פרח, ואפילו הכי הוה ליה ביעתותא מיניה. והיינו דכתיב: "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת".
בשורה תחתונה ההשערה שלי נסמכית על כך ששלמה והסהנדרין סילקו את אשמדאי מלך השדים, ומעשה זה התבצעה בארץ ישראל.

אליקים

חזקי כתב: ↑ [הדגשתי אותו]

לא הדגשת.

לגוף המאמר. אולי יואיל כותבו להמציא לפנינו את המכתב המרגש של הרמב"ם בו הוא חוזר בו. ולהוי ידוע לו שגם הסטייפלר לא האמין לשמועה מגוחכת זו, ולא רק חוקרים חילוניים.

ויסוד הענין עמוק עמוק מי ימצאנו, בסוד תלמי"ד טוע"ה. והמ"י ודו"ק וד"ל ואכמ"ל.

חזקי · #19 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 11:16 pm

כמו כן יש לדון אם בזמנינו שדים אינם קימים הרי שכמה מהנהגות שכתבו חז"ל מחמת השדים [וחלקם נפסק בשו"ע] השתנה דינם. וזה חידוש!
למשל:
שלשה דברים אין נכנסים לחורבה, מפני חשד, מפני המפולת ומפני המזיקין'. (ברכות ג'.).
פת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן המזיקין (ב"מ ק"ז:).
ליל פסח הוא ליל שמורים (יבמות י"ב) ליל המשומר ובא מן המזיקין (פסחים קט:).
א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדלין הימנו שנאמר: ובני רשף יגביהו עוף (ברכות ה.)

מצד שני במאמר שהועתק באשכול הובא שהרבי מקוצק מפשר בין העמדות בדרך של פשט חסידי גם תירץ הרמב"ם שכתב שאין מצויים שדים, והלא בגמרא נמצא הרבה. ואמר, כי מקודם היה, ואחרי שפסק הרמב"ם שאין מצויים, גם בשמים פסקו הכי, ולכן עכשיו אין בנמצא. ע"כ. ואכן דבריך עולים בקנה אחד עם הקוצקע'ר.
אמנם לא כך דעת הגר"א כפי שהובא באשכול.

בשורה תחתונה -ספק שדים לקולא...וברצינות! יש לדון אם לשייך את זה למה שכתבו האחרונים דספק סכנה לחומרא ועדיפא על ספק בדין דרבנן. ונפק"מ לגבי הנהגות שכתבו בחז"ל לחשוש לשדים, אם בזמנינו מכח הספק צריך לנהוג כך או לאו.

חזקי · #20 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 11:20 pm

אליקים כתב: ↑
חזקי כתב: ↑ [הדגשתי אותו]
לא הדגשת.

כעת הודגש.

חזקי · #21 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 11:22 pm

חזקי כתב: ↑
יהודה כתב: ↑ נראה לי שראיתי בספרו של הרב זמיר כהן (אני לא זוכר היכן) שמשער שהחייזרים שיש הרבה מהגויים שטוענים שראו אותם, אינם אלא שדים. ולא זכור לי שהביא הוכחות לזה. אבל מצאתי כעין ראיה, שהרי אומרים שלשדים אין שיער, וכן שרגליהם דומים לשל תרנגולים. וצורות אלה מציויות בתמונות החייזרים. אף שהפשטות היא שזה סתם דמיונות של גויים. אבל פלא הוא שדווקא דבר כזה הם מדמיינים.
@יהודה ראה כאן הרחיבו בענין השדים בזמנינו.

השתדלתי בהודעות עד כה לעלות את רוב החומר שהובא שם. ולסיום עוד חומרים וליקוטים בנושא.
שדים ביהדות ובעיקר בדברי חז"ל הוזכרו ונשנו לא פעם ולא פעמים. למשל עשרה דברים שנבראו בין השמשות בע"ש נמנו גם מזיקין (אבות פ"ה ו', פסחים נ"ד). אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מן המזיקין. אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא (כחפירה המקיפה גומת המים סביב הגפנים). אמר רב הונא כל חד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה. אמר רבא האי דוחקא דכלה מנייהו (הדוחק הקיים בזמן דרשת הרב, מהם); הני ברכי דשלהי (עייפים) - מנייהו; הני מאני דרבנן דבלו מחופיא (חכוך) דידהון; הני כרעי דמנקפו מנייהו (ברבות ו'.).
ר' ירמיה בן אלעזר אומר כל אותן השנים שהיה אדה"ר בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין, שנאמר ויחי אדם שלשים ומאה שנה ויולד בדמותו כצלמו, מכלל דעד האידנא לאו כצלמו אוליד (עירובין י"ח:).
השד אין לו צלם אדם רק צלו (בבואה) ולא בבואה דבבואה (צל צלו).
אדם שהיה מושלך בבור, ואמר כל שומע קולי יכתוב גט לאשתי, חוששים שמא שד הוא שקרא את הקריאה, אבל אם יש לקורא צורת אדם לא חוששים.
השדים נקראים בשמות שונים בדברי חז"ל: שעיר, הני תרי כושאי של שלמה וכו' מסרינהו לשעירים (סוכה נ"ג.). על הפסוק המזכי קטב מרירי וקטב ישוד צהרים (תהלים צ"א) אמרו: תרי קטבי הוו, חד מקמי טיהרא (קודם צהרים) וחד מבתר טיהרא, דמקמי טיהרא קטב מרירי שמו וכו' דבתר טיהרא קטב ישוד צהרים שמו ומחזי ביה קרנא דעיזא והדר ביה כנפיא וכו' (פסחים קי"א:).
כאשר עשו ישראל העגל ירדו ק"כ רבוא מלאכי חבלה (שם פ"ה.).
שידה ושידות (קהלת ב'), א"ר יוחנן שלש מאות מיני שדים היו בשיחין, ושידה עצמה איני יודע מה היא (גיטין ס"ח.).
במשנה מי שאחזו קורדייקוס (שידה השולטת כששותה יין מגיתו) ואמר כתבו גט לאשתי, לא אמר כלום, שאין דעתו מיושבת, ואמרו בגמרא האי רוחא קורדייקוס שמה (גיטין ס"ז;).
ראשי השדים הם אשמדאי, סמאל, ולילית, הורמיז בת ליליתא (ב"ר ע"ג). השדים יש להם מקומות מיוחדים, והם נמצאים לרוב בחורבות. 'מפני שלשה דברים אין נכנסים לחורבה, מפני חשד, מפני המפולת ומפני המזיקין'. (ברכות ג'.).
גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (תהלים כ"ג) – דרשו: זה הישן בצל דקל יחידי, וההולך בצל של לבנה. שדרך השדים להלוך בלילה, ובזמן שהלבנה זורחת מתייראין לילך במקום האור והולכין במקום הצל (פסחים קי"א. רשב"ם).

תכונת השד, כחו וסגולתו
ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם.
שלושה כמלאכי השרת:
יש להם כנפים כמלאכי השרת,
וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת,
שומעין מאחורי הפרגוד מה שעתיד להיות כמלאכי השרת.

שלושה כבני אדם:
אוכלין ושותין כבני אדם,
פרין ורבין כבני אדם,
מתים כבני אדם (חגיגה ט"ז),
ויש אומרים:
אף הופכין פניהם לכל רוחות שירצו,
ורואין ואין נראין (אדר"נ ל"ז ז').

פת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן המזיקין (ב"מ ק"ז:).
ליל פסח הוא ליל שמורים (יבמות י"ב) ליל המשומר ובא מן המזיקין (פסחים ק"ט:).
א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדלין הימנו שנאמר: ובני רשף יגביהו עוף (ברכות ה'.).

האמונה בשדים
בתלמוד ובמדרשים מדובר על מציאות שדים ומזיקים. בספרותנו אין למזיקים כח עצמי לעשות מטוב ועד רע, והם שליחיו של הקב"ה ועושי רצונו. רמב"ן (לויקרא י"ז ז') מבאר הלשון "לשדים לא אלוה" כאילו אמר שאין להם כח וממשלה, כי אלהים לשון אילות וכח, ולכן אין צורך בהם כי לא ידעו להרע או להטיב.

כמעט כל הפילוסופים וחכמי ישראל בימי הביניים האמינו בשדים (עי' כוזרי מאמר ה' סי' י"ד, קרשקש אור השם פ"ד ו', רשב"א שו"ת ח"א ס" תי"ד).

רמב"ם לא האמין בשדים. ב'יד החזקה' התעלם מנימוקי הלכות הנובעות מאמונה בשדים, והסביר אותם בדרך הגיונית וסיבתית. הוא השמיט, לדוגמה, את דין מי שאחזו קורדייקוס ואמר תנו גט לאשתי, שחוששים שמא שד הוא שאמר את הדברים (ראה למעלה). בטעם הדין שאין לשים תבשיל תחת המיטה, דין שהנימוק לו בגמרא הוא רוח רעה, נתן רמב"ם נימוק מתחום אחר: שמא יפול בו דבר המזיק והוא אינו רואה (רוצח פי"ב ה').

מקורות מן ההגות על שדים ואמונה בהם
רבי יוסף אלבו, מאמר שלישי פרק ח'
ולהיות כל האנשים כוספים לדעת העתיד להתחדש עליהם מיום אל יום בכל פרטי ענייניהם, היו הקדמונים נמשכים אחר הקוסמים וידיעת משפטי הכוכבים, והיו קצת האומות עושים כשפים ועובדים השדים כפי חילוף מדרגותיהם:
אלו עובדים לשדי האש ומעבירים בניהם ובנותיהם באש, ואלו עובדים לשד האש והאוויר.
שכן כתב רבנו האיי בתשובה, כי יש שדים מיסוד האש ויש מיסוד האוויר. וכל זה היו עושים כדי שיחול עליהם רוח טומאה מן השדים להגיד עתידותיהם.
רמח"ל, במאמר העיקרים, מגדיר שדים בדרך זו:
עוד מין אחד של נבראים נמצא, שהוא מין אמצעי בין גשמי ורוחני, והיינו שיש בו קצת מגבולי הגשם ועניניו ומשולל מקצתם, ושם המין הזה נקראים שדים, ויש בהם קצת גופניות, אך לא כגופניות שלנו, ויש בהם קצת עניני רוחניות, אך לא כרוחנים ממש. וגם בהם יש מדרגות מדרגות ומינים שונים, וכפי מדרגותיהם כך הם החוקים והגבולים שלהם.
הגר"א, בבאורו ליורה דעה קעט [יג] כתב על הרמב"ם:
והוא [רמב"ם] נמשך אחרי הפילוסופיא, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר. אבל כבר הכו אותו על קדקדו, שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא על פי שמות וכשפים. "אמרה איהי מלתא, ואסרתה לארבא"... (שבת פא,ב חולין קה,ב) ובסוף פרק ד' מיתות, ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירא, וכן ר"ח ור"א דאיברי עיגלא תילתא, ור' יהושע דאמר שֶם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח,ב), וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צה,א), והרבה כיוצא. ואמרו (בסוף פרק ארבע מיתות, חולין ז,ב) למה נקרא שמן כשפים וכו'. והתורה העידה "ויהיו תנינים". ועיין זוהר שם. וכן קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפילופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וח"ו אינו מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם, אלא כל הדברים הם כפשטן, אלא שיש בהם פנימיות, לא פנימיות של בעלי הפילוספיא שהם חיצוניות, אלא של בעלי האמת.
הרבי מקוצק מפשר בין העמדות בדרך של פשט חסידי (אמת ואמונה, ירושלים ת"ש, סימן תש"ג עמוד ק"ז)
גם תירץ הרמב"ם שכתב שאין מצויים שדים, והלא בגמרא נמצא הרבה. ואמר, כי מקודם היה, ואחרי שפסק הרמב"ם שאין מצויים, גם בשמים פסקו הכי, ולכן עכשיו אין בנמצא.

השדים מוזכרים בתנ"ך: "יזבחו לשדים לא אלוה, השדים הם בני אדם הראשון. רש"י תהלים פט,לה.

מובא בגמרא חגיגה טז. "ת"ר ששה דברים נאמרו בשדים שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם שלשה כמלאכי השרת יש להם כנפים כמלאכי השרת וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת ויודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת יודעין ס"ד אלא שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם אוכלין ושותין כבני אדם פרין ורבין כבני אדם ומתים כבני אדם"
.
השדים גורמים לחלישות בברכים ושחיקת הבגדים ברכות דף ו. אין לומר שלום בלילה כי יש חשש שמי שאומרים לו הוא שד (אלא אם כן זה בתוך העיר).
בתלמוד מסכת פסחים מובא שהאמורא אביי סגר את השדים. כך שכל הנאמר בגמרות כבר אינו רלוונטי באותה מידה. ואולם כתבו במפרשים(דרוש מקור) שלמרות מאסרם על ידי אביי, עדיין נשארו מעטים, אם כי בכמות מצומצמת מאוד.
בתוספות במסכת גיטין סו. כתבו על פי התלמוד ירושלמי, ששדים (גם בזמן שהיו מצויים) לא היו מצויים בעיר, אלא בעיקר היו מצויים בשדות ובבורות. ובהגהות היעב"ץ על מסכת גיטין גיטין סח א[6] משמע שבכלל "בורות" הם גם ה"מערות". והרמב"ן כותב שנקראים "שדים" בעבור ששוכנים במקומות שדוד, כגון במדבר ובמערות.
בפרקי דרבי אליעזר נאמר שעיקר מקומם של השדים והמזיקין הוא במדינות הצפון. וכתב רבי מנחם ציוני בספר ציוני: "עיקר מציאות השדים הוא בקצוות פאת צפון, כגון מדינת נורווגיה". [ואין מכאן סתירה לנאמר בתוספות הנזכר לעיל, אלא יתכן והדברים משלמים אלו את אלו, שעיקר הימצאותם של השדים הוא בשדות ובמערות שבמדינות הצפוניות.
עד כאן ממה שמצאתי מדברים בנוגע לשדים.

אליקים

ייש"כ על ההדגשה. גם ההסבר הזה הוא בסוד הענין הנ"ל שרמזתי עליו. והוא מגוחך בדיוק כמו ה"מכתב" של הרמב"ם.

ויפה כתב חכ"א בפורום אחר:

בהמשך לעדות שהביא פותח האשכול, יש בנותן טעם לצטט עדות נפלאה ומחכימה נוספת, לפיה כמה שנים לאחר הסיפור הזה, כשהיה הרמב"ם עוד יותר בסוף ימיו, פגש איש עוד יותר זקן, שהביא לו כמה כתבים מרס"ג בחכמת הפילוסופיה, ושוב חזר בו הרמב"ם ממה שחזר בו לעיל, וכמו שנאמר וחוזר חלילה...

חזקי · #23 שליחה על ידי **חזקי** » ד' פברואר 20, 2019 11:28 pm

אליקים כתב: ↑ ייש"כ על ההדגשה. גם ההסבר הזה הוא בסוד הענין הנ"ל שרמזתי עליו. והוא מגוחך בדיוק כמו ה"מכתב" של הרמב"ם.

ויפה כתב חכ"א בפורום אחר:
בהמשך לעדות שהביא פותח האשכול, יש בנותן טעם לצטט עדות נפלאה ומחכימה נוספת, לפיה כמה שנים לאחר הסיפור הזה, כשהיה הרמב"ם עוד יותר בסוף ימיו, פגש איש עוד יותר זקן, שהביא לו כמה כתבים מרס"ג בחכמת הפילוסופיה, ושוב חזר בו הרמב"ם ממה שחזר בו לעיל, וכמו שנאמר וחוזר חלילה...

תמיד עדיף להתבונן ולשקול את הדברים מאשר לגחך. זה נכון כפי שהביא כותב המאמר הנ"ל שיש חוקרים חילונים שמערערים על המכתב הנ"ל מאידך המכתב התפרסם ויש פנים לכאן ולכאן אם תוכו רצוף שקר או אמת. לקבוע בהחלט ובמאה אחוזים שהמכתב מזויף גם זה זיוף האמת. אלא יש צדדים לכאן ולכאן גם אם לא בשווה.

ישנו מכתב ידוע שהרמב"ם שולח לתלמידו באחרית ימיו, שאז כבר הגיעו לידיו כתבים מחכמת הקבלה, ובו הוא מציין בדבריו שהוא יודע הרבה יותר ממה שידע פעם ואם היה יכול, היה חוזר בו מהדברים הללו. אמנם ישנם חוקרים חילונים "מומחים לקבלה" שלא מוכנים לקבל הדברים הללו וטענו בטענת "מזוייף" , והוכחות הרי אין אבל להם זה לא משנה.

אליקים

לצייר כאילו המערערים הם רק החוקרים החילוניים (וממילא הפשטות היא שכל היראים מאמינים ל"מכתב" זה), זה זיוף האמת הגדול ביותר.

תלמיד חכמים

יישר כחו של החכם חזקי שיחי'
כמובן שאין עכשיו הזמן להאריך.
רק נציין כעת מה שבזכרון. ומראה מקום אני. כתלמיד הדן בקרקע.
מה שכתב ששה דברים נאמרו בשדים יש לציין שבמדרשי חז"ל הוסיפו על המספר.
ועיין בתוס' בחגיגה שם שמוציאים רעי וישנים כבנ"א.
וידוע נידון אם יש להם שערות או לא, וי"א שזה חלוק בין זכרים לנקיבות. ויש בזה סתירות.
וידוע הנידון אם ביאת שד אוסרת. ויש בזה תשובות רבות בספרות השו"ת. ורק נציין את התנחומא בובר פרשת בראשית והוא פלאי.
ודנו אם השדים מקיימים מצוות.
ויש נידון (בשו"ת יהודה יעלה ועוד) אם מותר לקרוא שם שד לילד. (יוסף, שבתאי, ועוד)
והשבעת שדים. עיין הגהות מקור חסד לספר חסידים להגר"ר מרגליות בסוף הספר. ויש לחש למוצ"ש לשר של שכחה הובא בטור הל' הבדלה. ולחש עטיפא בקיטפא לזיווג ומכתב החזו"א לריא"ז מרגליות.
ועשיית צורת שדים במכילתא יתרו ''אשר במים מתחת לארץ' זה הבוביא. שהם שדים שבמים.
ואיסור להגיד שם ס"מ ולילי' שכ' האר"י שעובר ב'שם אלהים אחרים לא תזכירו' ואולי מזה נובע ההקפדה שי"א שלא לומר שד ואומרים שין דלת וכדו'
ועיין מגדים חדשים לחגיגה שם אריכות נפלאה בכל עניני השדים. ובספר שער ראובן (כמיל) ובספר פלאות עדותיך (לורנץ) ועוד.

חזקי · #26 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 12:28 am

אליקים כתב: ↑ לצייר כאילו המערערים הם רק החוקרים החילוניים (וממילא הפשטות היא שכל היראים מאמינים ל"מכתב" זה), זה זיוף האמת הגדול ביותר.

תלמד לקרוא ידידי. כתבנו שיש צדדים לכאן ולכאן. ותל"מ. לא ציירנו..ולא כתבנו אחרת.

חזקי · #27 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 12:29 am

תלמיד חכמים כתב: ↑ יישר כחו של החכם חזקי שיחי'
כמובן שאין עכשיו הזמן להאריך.
רק נציין כעת מה שבזכרון. ומראה מקום אני. כתלמיד הדן בקרקע.
מה שכתב ששה דברים נאמרו בשדים יש לציין שבמדרשי חז"ל הוסיפו על המספר.
ועיין בתוס' בחגיגה שם שמוציאים רעי וישנים כבנ"א.
וידוע נידון אם יש להם שערות או לא, וי"א שזה חלוק בין זכרים לנקיבות. ויש בזה סתירות.
וידוע הנידון אם ביאת שד אוסרת. ויש בזה תשובות רבות בספרות השו"ת. ורק נציין את התנחומא בובר פרשת בראשית והוא פלאי.
ודנו אם השדים מקיימים מצוות.
ויש נידון (בשו"ת יהודה יעלה ועוד) אם מותר לקרוא שם שד לילד. (יוסף, שבתאי, ועוד)
והשבעת שדים. עיין הגהות מקור חסד לספר חסידים להגר"ר מרגליות בסוף הספר. ויש לחש למוצ"ש לשר של שכחה הובא בטור הל' הבדלה. ולחש עטיפא בקיטפא לזיווג ומכתב החזו"א לריא"ז מרגליות.
ועשיית צורת שדים במכילתא יתרו ''אשר במים מתחת לארץ' זה הבוביא. שהם שדים שבמים.
ואיסור להגיד שם ס"מ ולילי' שכ' האר"י שעובר ב'שם אלהים אחרים לא תזכירו' ואולי מזה נובע ההקפדה שי"א שלא לומר שד ואומרים שין דלת וכדו'
ועיין מגדים חדשים לחגיגה שם אריכות נפלאה בכל עניני השדים. ובספר שער ראובן (כמיל) ובספר פלאות עדותיך (לורנץ) ועוד.

חן חן לחכם שבתלמידי חכמים על תוספת הערך במקורות ובנידונים מענינים בנושא האשכול.

אליקים

@חזקי, בוא נלמד ביחד לקרוא:

חזקי כתב: ↑ ישנו מכתב ידוע שהרמב"ם שולח לתלמידו באחרית ימיו, שאז כבר הגיעו לידיו כתבים מחכמת הקבלה, ובו הוא מציין בדבריו שהוא יודע הרבה יותר ממה שידע פעם ואם היה יכול, היה חוזר בו מהדברים הללו. אמנם ישנם חוקרים חילונים "מומחים לקבלה" שלא מוכנים לקבל הדברים הללו וטענו בטענת "מזוייף" , והוכחות הרי אין אבל להם זה לא משנה.

א. מי שמערער הם חוקרים חילוניים בלבד.
ב. הציניות "הוכחות אין להם אבל זה לא משנה". כדאי שתבדוק מי מרבותינו האמין בכלל למכתב הזה.
ג. לאחמ"כ "ההסבר העניני" וכו'. כלומר, טענת הערעור על מהימנות המכתב אינה עניינית.

אליקים

ובזה הענין מוצה מבחינתי. אם אתה מאמין למכתב הזה שיהיה לך לבריאות והרבה הצלחה.

חזקי · #30 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 12:36 am

אליקים כתב: ↑ @חזקי, בוא נלמד ביחד לקרוא:

חזקי כתב: ↑ ישנו מכתב ידוע שהרמב"ם שולח לתלמידו באחרית ימיו, שאז כבר הגיעו לידיו כתבים מחכמת הקבלה, ובו הוא מציין בדבריו שהוא יודע הרבה יותר ממה שידע פעם ואם היה יכול, היה חוזר בו מהדברים הללו. אמנם ישנם חוקרים חילונים "מומחים לקבלה" שלא מוכנים לקבל הדברים הללו וטענו בטענת "מזוייף" , והוכחות הרי אין אבל להם זה לא משנה.
א. מי שמערער הם חוקרים חילוניים בלבד.
ב. הציניות "הוכחות אין להם אבל זה לא משנה". כדאי שתבדוק מי מרבותינו האמין בכלל למכתב הזה.
ג. לאחמ"כ "ההסבר העניני" וכו'. כלומר, טענת הערעור על מהימנות המכתב אינה עניינית.

אליקים היקר בא ניישם דברים שכבר למדנו.. לא לשלול מראש ולא קבוע עובדות בשטח.. בלי שכל הפרטים מונחים לפנינו.
וכמו שכתבתי שאמיתות המכתב מוטלית בספק ויש בה צדדים לכאן ולכאן.

נ.ב הציטוט שהבאתי בשמי הוא של כותב המאמר הנ"ל.

אליקים

אף אחד לא קבע עובדות בשטח. קבלתי על שאתה קבעת עובדות בשטח כשהצגת כאילו רק החילונים מפקפקים במכתב הזה. אם זה עדיין לא מובן קצרה ידי מלהושיע.

חזקי · #32 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 12:39 am

אליקים כתב: ↑ אף אחד לא קבע עובדות בשטח. קבלתי על שאתה קבעת עובדות בשטח כשהצגת כאילו רק החילונים מפקפקים במכתב הזה. אם זה עדיין לא מובן קצרה ידי מלהושיע.

הציטוט שהבאת בשמי הוא של כותב המאמר הנ"ל. אני לעומת זו כתבתי במפורש שיש צדדים לכאן ולכאן גם אם אינם שווים. קרי..גם אם מסתבר יותר להניח שלא חזר. ועל זה באה הערתי בנושא הקריאה..

אליקים

אז דבריי מופנים לכותב המאמר. סליחה שהובן אחרת (אתה אשם בזה קצת, בהודעה 26...)

חזקי · #34 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 12:45 am

ובנקודה זו אין דעתי שווה עימך כשם שאין דעתי שווה עם כותב המאמר. אי אפשר לשלול לגמרי את טענת החוקרים כשם שאי אפשר לשלול לגמרי את המכתב שהתפרסם. מכאן ולגחך על אלה שהחזיקו מהמכתב, לא יאה.

אליקים

אדרבה, תראה לי מישהו מרבותינו שאחז מהמכתב הזה. כדי שנדחה את הפשטות שהרמב"ם לא ידע קבלה, וכמפורש בדברי הגר"א ועוד.

חזקי · #36 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 12:52 am

אליקים כתב: ↑ אדרבה, תראה לי מישהו מרבותינו שאחז מהמכתב הזה. כדי שנדחה את הפשטות שהרמב"ם לא ידע קבלה, וכמפורש בדברי הגר"א ועוד.

המגדל עוז בהלכות יסודי התורה פרק א' הלכה י' כתב: "אבל הוא בעצמו (הרמב"ם) ידע כי דרך האמת נעלמת ואינה נמסרת אלא מפה אל פה ובחשאי... ולדעתי שר"מ ז"ל ידע בהם בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתנו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן ומעושן לשון זה: אני משה ב"ר מימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ... וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים..." ובהמשך שם כותב שראה כתבים שהרמב"ם החל לכתוב בקבלה, אולם, הוא מוסיף "וכמדומה לו שטבע אלה הנסתרות להיות נעדרות מלפרסמם... ולכן לא גמרם וגנזם...".

וקרא כאן בהרחבה הביאו עוד כמה גדולים שנקטו כך. ומצד שני גדולים שסברו אחרת.
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... te_note-39

אליקים

אין שם עוד אפילו גדול אחד שסבר כך (וד"ל).

והנה רשימת המובאים שם שסברו שהרמב"ם לא ידע קבלה (העתקתי משם ולכן מספרי הערות השוליים נשארו):
הרב אברהם יצחק הכהן קוק[18], רבי אברהם יעלין[19], רבי יוסף חיים מבגדד[20], רבי חיים ויטאל[21], הרב יוסף קאפח[22], החיד"א[23], רבי משה קוניץ[24], הרב חיים קנייבסקי[25], הרב עובדיה יוסף[26] רבי יוסף אירגאס[27], הראב"ד[28], רבי חיים חזקיהו מדיני[29], רבי שלמה הלוי אלקבץ[30], הרב פנחס זביחי[31], רבי יואל טייטלבוים[32], רבי מאיר אבן גבאי[33] ועוד.

ולגבי השדים יש להוסיף את הגר"א.

אליקים

וחשוב להזכיר שמהם כמה מהקדמונים: הראב"ד, מהרח"ו, ר"ש אלקבץ, ר"מ ן' גבאי בעל עבודת הקודש, החיד"א ועוד. כמובן שהרב קאפח אינו ראיה כלל.

חזקי · #39 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 12:59 am

שוב פעם שאלת בזה"ל תראה לי מישהו מרבותינו שאחז מהמכתב הזה".
המגדל עוז לאחד מהראשונים לא נחשב "מישהו מרבותינו"? אתמהה.

חזקי · #40 שליחה על ידי **חזקי** » ה' פברואר 21, 2019 1:01 am

וזה מלבד גדולים נוספים שכתבו כי הרמב"ם הכיר את הקבלה בסוף ימיו רבי יצחק אברבנאל[35], הרב מרדכי אליהו[36], ספר הדורות[37], אחד ממפרשי הרמב"ן על התורה[38], וכן המגדל עוז דלהלן עד כאן ציטוט. אבל אתה בחינם מתעקש לשלול מראש ולקבוע במסמרות. לבריאות.

התחברות • הרשמה