זקנו של אהרן - ירד על פי מדותיו?

[עוסק בתורה]

מבואר ברש"י בכריתות דף ה' ע"ב ד"ה מספר בפירושו השני, שאהרן הכהן היה מספר את זקנו. עיי"ש בגמ' שלכן המרגליות שהיו לו בזקנו היו עולות ל'עיקרי זקנו' אחרי שהיה מסתפר. ואם היו המרגליות עולות לעיקרי זקנו משמע שהיה מסתפר כהנקרא בימינו 'זקן צמוד', עד שלא נותר למרגליות כי אם לעלות עד עיקרי הזקן דהיינו עד מקום שהשערות יוצאות.
ואולי מכאן מקור להנהגת הגר"ש דבליצקי זצ"ל...
ונתקשיתי מלשון הפסוק בתהלים קלג ב' "כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו", והיינו שהיה הזקן יורד עד בגדיו של אהרן.


בברכות מאליפות על הקמת ביהמ"ד הנכבד הלזה.

[הצב''י]

ראשית דבר, @עוסק בתורה, בריך מתייך לשלם!

לגבי שאלתך, כבר כתב הרד"ק בביאורו לפסוק זה, ש'פי מדותיו' הוא בית הצוואר של כתונת אהרן. יעו"ש.

[עוסק בתורה]

לגבי שאלתך, כבר כתב הרד"ק בביאורו לפסוק זה, ש'פי מדותיו' הוא בית הצוואר של כתונת אהרן. יעו"ש.

רש"י פירש "שיורד - מראשו אל זקנו אל פי ראש הכתונת שלו, שהזקן שוכב ע"פ הכתונת". ואמנם בעצם ה'כתונת' ניתן לפרש דהיינו בית הצואר כהרד"ק, אבל בלשונו "שהזקן שוכב ע"פ הכתונת" משמע קצת שהזקן נסמך על הכתונת. אמנם אין זה מוכרח ויתכן שכוונתו שהזקן צמוד לכתונת עד דמחזי כסמיכה.

וכעת מהרהר אני שיתכן שרש"י בתהלים לשיטתו בפירושו הראשון בכריתות (שמספר היינו מדבר), ואליבא דפירושו השני יפרש כהרד"ק.

[תמים]

או לחילופין באופן פשוט יותר (כעין שתירצו על הטור לגבי מגלחים זקנם דערב ר"ה*):
גם לפי הל"א ברש"י, אהרון לא סיפר את זקנו קצוץ, אלא תיקן את השפם באופן המותר כדי שלא יעכב את האכילה. והזקן עצמו יורד על פי מדותיו.

*שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) יורה דעה סימן צג:
"כ . ומ"ש בטוא"ח ה' ר"ה סס"י תקפ"א ומגלחין זקנם והוא מהירושלמי פ"ק דר"ה ה"ג. ע"פ ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים הובא בהרא"ש סוף ר"ה ג"כ פשוט דהיינו הזקן לבד החמשה פיאות. וכיון שיש כמה דיעות מה הן הפיאות ע"כ ודאי א"א ליגע בזקן כלל וזהו טעם האריז"ל שהביא הבית לחם יהודה סי' קפ"א סק"ב וז"ל ובזקן לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא למעלה ולא למטה ולא בשום מקום כלל כו' עכ"ל".

[עוסק בתורה]

גם לפי הל"א ברש"י, אהרון לא סיפר את זקנו קצוץ, אלא תיקן את השפם באופן המותר כדי שלא יעכב את האכילה. והזקן עצמו יורד על פי מדותיו.

אבל אם כך לא היו המרגליות צריכות לעלות לעיקר זקנו אחר שהיה מסתפר, כמבואר בברייתא שהועתקה כאן

[תמים]

הקושי הוא רק אם מבינים שהשמן עלה מהכרח שלא נשאר מקום אחר בכל הזקן.
אני לא חושב שהתיאור בברייתא מספיק מפורט בשביל להניח כזה הכרח.
(התיאור בברייתא כ"כ כללי עד שהמילה 'מספר' מתפרשת ב2 כיוונים שונים כל כך)

[עוסק בתורה]

מה פתאום שהשמן יעלה דווקא אחרי שהוא מסתפר, אם בתספורת לא נעשה שום שינוי בזקן?

אמנם לפי הפירוש הראשון ברש"י שמספר הכוונה מדבר ג"כ פחות 'קולע' מדוע דווקא כשאהרן דיבר השמן היה עולה לעיקרי זקנו, אבל בכל זאת אפשר קצת להבין, שזה מסמל חן מיוחד שהיה לו כשהיה מדבר עם אנשים. אבל אחרי התספורת אין שום סיבה שהשמן יטפס מעלה.

[תמים]

נעשה שינוי בזקן. אולי באותו מקום בו היו תלויות 2 טיפות השמן.
ועדיין א"א להניח מפה שכל הזקן נקצץ עד עיקרו.

[עוסק בתורה]

אז למה השמן היה צריך לטפס עד עיקרו?

[תמים]

אז למה השמן היה צריך לטפס עד עיקרו?

לא יודע.
כמו שאני לא יודע איפה השמן היה, איך הוא טיפס, ולמה הוא ישב שם מתחילה.
אבל השאלות האלו לא ישנו את ההבנה הפשוטה שלי שאהרן הכהן היה בעל זקן.

[עוסק בתורה]

הצדק עמך. ראיתי כעת במהרש"א בהוריות י"ב ע"א (שגם שם מובאת הברייתא דכריתות) ד"ה כמין ב' טיפין, שכותב בתוך דבריו

...ובפירוש אחר שפרש"י בפ"ק דכריתות שכשהיה מסתפר במספרים קצת מהזקן היו עולות למעלה בזקן...

[עוסק בתורה]

אמנם לפי הפירוש הראשון ברש"י שמספר הכוונה מדבר ג"כ פחות 'קולע' מדוע דווקא כשאהרן דיבר השמן היה עולה לעיקרי זקנו, אבל בכל זאת אפשר קצת להבין, שזה מסמל חן מיוחד שהיה לו כשהיה מדבר עם אנשים.

שו"ר ברבינו גרשום שכתב "עולות ויושבות לו בעיקרי זקנו - כדי שלא יפלו לארץ כשהוא מנענע פיו לדבר".

ואגב דברי רגמ"ה, הרי דבר זה מעניין מאוד. נעשה נס והטיפות עלו לעיקרי זקנו, כדי שהן לא יפלו; ומדוע לא נעשה נס שהטיפות פשוט לא יפלו?

[אליקים]

ואגב דברי רגמ"ה, הרי דבר זה מעניין מאוד. נעשה נס והטיפות עלו לעיקרי זקנו, כדי שהן לא יפלו; ומדוע לא נעשה נס שהטיפות פשוט לא יפלו?

כדי שהטיפות לא יפלו היה היה צריך להעשות נס חדש בכל רגע שאהרן היה מנענע את פיו. כך נעשה רק נס אחד, שהטיפות עלו, ומעתה הם נותרו במקומם בדרך הטבע.

[מי זה]

סליחה שאני קצת סוטה מהנושא, אבל אם מדברים על הפסוק של זקן אהרן ראיתי לאחרונה את דבריו של חוקר הארץ יוסף ברסלבי ז"ל (בספרו הידעת את הארץ, כרך ה', בפרק טבע החרמון במקרא"): "שבח הטל בהר החרמון אינו סביר, כי הרוחות הנופלות מן ההרים סופגות את האדים מן האוויר ומונעות בעד התהוות טל",
הוא מבחינתו מניח שקיים שיבוש בלשון המשורר עפ"ל, אבל זה מחזק את הצד שמשמעות הכתוב אינו כפשוטו, אם כי יתכן שטבע האוויר השתנה מאז.

[עוסק בתורה]

סליחה שאני קצת סוטה מהנושא, אבל אם מדברים על הפסוק של זקן אהרן ראיתי לאחרונה את דבריו של חוקר הארץ יוסף ברסלבי ז"ל (בספרו הידעת את הארץ, כרך ה', בפרק טבע החרמון במקרא"): "שבח הטל בהר החרמון אינו סביר, כי הרוחות הנופלות מן ההרים סופגות את האדים מן האוויר ומונעות בעד התהוות טל",
הוא מבחינתו מניח שקיים שיבוש בלשון המשורר עפ"ל, אבל זה מחזק את הצד שמשמעות הכתוב אינו כפשוטו, אם כי יתכן שטבע האוויר השתנה מאז.

כמדו' שאין שום צד שמשמעות הכתוב כפשוטו שהטל יורד על החרמון, וכמו שאין התיבות שאח"כ "שיורד על הררי ציון" כפשוטן (משא"כ כשכתוב במפורש שזקן אהרן יורד על פי מדותיו). ודברי אותו ברסלבי (פלא שכתבת עליו ז"ל אם הוא טוען שקיים שיבוש וכו') כנראה נובעים מחוסר היכרות עם הספר הנקרא תהילים.

[מי זה]

לא בדקתי כרגע,
אבל בזכרוני שהמפרשים עוסקים בביאור הנקודה איך טל חרמון מגיע להררי ציון ושזה אינו כפשוטו אלא ראוי לרדת על הררי ציון וכו', אבל אף אחד לא שולל את הקשר בין הטל לחרמון.

[עוסק בתורה]

המפרשים לא עסקו בעניני האקלים של החרמון, ולכן כאשר הם ראו "טל חרמון" הבעיה הזו לא הזדקרה לנגד עיניהם ולכן לא נזקקו לפרש שזה לא כפשוטו. אבל אין סיבה לומר ש"יורד על הררי ציון" אינו כפשוטו ואילו "טל חרמון" הוא כפשוטו דווקא.

[מי זה]

אבל כמו שלא תגיד ש"הררי ציון" אינו כפשוטו, ה"ה ב"טל חרמון", לא?

[עוסק בתורה]

לא טענתי שבכל ספר תהילים אין מילה אחת כפשוטה. הררי ציון הכוונה כפשוטו כי אין סיבה לומר אחרת, אבל לא הייתי נבהל אילו לא היו קיימים בציון הרים והיינו צריכים לפרש שאינו כפשוטו.

[אילן גרינוולד]

מציין בזה כמה מקורות בענין זקן אהרן:
הוריות י"ב ע"א, עיין בבן יהוידע, ולעומתו בספר מבצר יצחק (להג"ר יצחק חי בוכבזא, אב"ד טריפולי), דברים מעניינים.
בשו"ת לבושי מרדכי ח"א יו"ד סי' צ"ט, כתב עפ"י מש"כ בשו"ת חת"ס או"ח סי' קנ"ט שיש הבדל בזה בין חו"ל לא"י, ואהרן הכהן היה בחו"ל.
יש בזה גם בשו"ת באר עשק סי' ע'.

למי שמתעניין בענין דברי בעל שו"ת באר עשק בזה עדות על הרמ"ע מפאנו שהיה מספר זקנו, יש לי מידע מעניין להוסיף.

בברכת התורה

אילן גרינוולד

[עוסק בתורה]

רבי @אילן גרינוולד אלפי תודות על כל המ"מ!

הבן יהוידע הוא פירוש מחודש שעיקרי זקנו הכוונה שהיו הטיפות נסתרות בתוך הזקן ולא מבחוץ. ולפי דבריו לא מובן מדוע היו הטיפות צריכות לעלות.

תוכל לצטט את דברי המבצר יצחק?

וכמובן נשמח לעוד חומר בענין דברי הבאר עשק.

[אילן גרינוולד]

אם תוכל לכתוב מה ידוע עד כה לגבי עדות הבאר עשק על הרמ"ע מפאנו, ואז אוסיף את דבריי, כי קשה עלי העריכה באריכות בזה.

לגבי ספר מבצר יצחק, דבריו ג"כ ארוכים, ניתן לראות באוצר החכמה.

בברכה

אילן גרינוולד

[עוסק בתורה]

רבי @אילן גרינוולד, אתה סבור שלכולם יש את אוצר החכמה?...

לגבי הבאר עשק מה שידוע לי זה רק עדותו על שהרמ"ע סיפר את זקנו.

[אילן גרינוולד]

בשו"ת דברי יוסף סי' כ"ה כתב דברים נגד עדות זו, עיי"ש.
ובספר זכר צדיק לברכה (כת"י), נמצאים הדברים הבאים להמליץ על הבאר עשק, וז"ל:
במה שהשיגו כמוהרר"י אירגאס בתשובתו שם על עדות מנהג הרמ"ע שהביא בידו, אחרי נשיקת כפות רגליו הקדושים ושאלת אלף מחילות ממנו, נלע"ד שיש להשיב דמה שהביא אח"כ עדות הרמ"ע שהיה מסתפר בדיקניה, כלומר בדיקניה ולא כל דיקניה, וכמו שהבין ג"כ כמוהרר"י אירגאס שהיה מסתפר במספרים למעלה בפנים וחוץ ממקום הפאות, וכמו שראיתי עושים כמה רבני אשכנז כשהייתי עמהם בפארי"ז. וכוונת הרב באר עשק לומר פוק חזי מאן גברא רבה כהרמ"ע דודאי רב גובריה בנסתרות, ואעפ"י כן לא רצה ליטול את השם בזה, ודון מינה ק"ו.
ומ"ש כמוהרר"י אירגאס בשם הרב"ך זצוק"ל שראה במנטובה צורת הרמ"ע והוא בזקן מלא על כל גדותיו ושהוא הכחשה בגופה של עדות, נלע"ד דאין כח בדיוקן מלאכת הצייר להכחיש עדות רבנים גדולים כמו שהיו כמוהררי"ב מפאנו רבו של הרב באר עשק וחתנו של הרמ"ע וכמוהר"ר אהרן ברכיה ממודונא בעל מעבר יבק, ובפרט שהיו תלמידי הרמ"ע ויושבים לפניו תמיד, וכל שכן דאפשר שהרמ"ע היה שער זקנו רב מאד, ובהיותו מסתפר קצת למעלה בדיקניה כדרך רבני אשכנז, עדיין נראה בדיוקנו בזקן מלא על כל גדותיו.
ומ"ש עוד כמוהרר"י אירגאס דשמא טעה הרואה או המגיד, או שמא איש חולני היה הרמ"ע ע"ש, יסלח האדון דאי אפשר לומר כן, מאחר שהעידו כי כן דרכו של הרמ"ע בכל ערב שבת, ושכך נהג עד סוף ימיו, ולא עוד אלא שכך נהגו כל תלמידיו אחריו, ואילו היה משום חולי בודאי היה מזהיר לתלמידיו שלא ילמדו ממנו בזה, עכ"ל.

[עוסק בתורה]

מי עוד מחכמי איטליה היה מגלח את זקנו?
זכורני שיש מי שכתב על חכמי איטליה בכללותם שהיו מגלחים את זקנם.

[מתודה]

ראיתי מביאים שחלק מתלונות מתנגדי הרמח"ל (המובאות באגרות רמח"ל) היה על שהוא מגלח את זקנו. ולפי"ז משמע שלא היה מקובל כך אצל חכמי איטליה.

[מתודה]

ומה היה טעמו של הגרב"צ אבא שאול לקיצוץ זקנו?

[אליקים]

הצדק עמך. ראיתי כעת במהרש"א בהוריות י"ב ע"א (שגם שם מובאת הברייתא דכריתות) ד"ה כמין ב' טיפין, שכותב בתוך דבריו

...ובפירוש אחר שפרש"י בפ"ק דכריתות שכשהיה מסתפר במספרים קצת מהזקן היו עולות למעלה בזקן...

לפי"ז צריך לבאר שזקנו גם כך לא היה מאוד ארוך, ולכן כשהסתפר קצת הוצרכו הטיפין לעלות עד עיקרי זקנו.