שיעור ברכה אחרונה בפת הבאה בכיסנין (חלק ב)

בירורי הלכות וחקרי מנהגי ישראל
שלח תגובה
הודעה
מחבר
אבגדה
הודעות: 40
הצטרף: ד' אפריל 07, 2021 2:53 pm

שיעור ברכה אחרונה בפת הבאה בכיסנין (חלק ב)

#1 שליחה על ידי אבגדה » א' אפריל 11, 2021 6:38 pm

ז) וז"ל הגמרא במסכת עירובין (דף פ עמוד ב):
"ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות".
וז"ל הגמרא במסכת עירובין (דף פג עמוד ב):
"וכמה עיסותיכם? כדי עיסת המדבר. וכמה עיסת המדבר? דכתיב: "והעמר עשרית האפה הוא"... מכאן אמרו: האוכל כמדה זו – הרי זה בריא ומבורך; יתר על כן – רעבתן; פחות מכאן – מקולקל במעיו".
וז"ל רש"י שם:
"כדי עיסותיכם: שאתם לשים במדבר, עומר לגולגולת, איפה שלשה סאין במנחות יליף לה בפרק "התודה" (ע"ז ע"א), דכתיב (יחזקאל מה): "האיפה והבת תוכן אחד (להם) [יהיה]"; וכתיב (שם): "מעשר הבת מן הכור"; וכור שלשים סאין; מעשר דידיה כמה הוי – שלשה סאין. והעומר – עשירית של שלש סאין, שהן שמנה עשר קבין, שהן שבעים ושנים לוגין. עשירית דשבעים לוגין: שבעה לוגין. עשירית של שני לוגין – חומש הלוג; והוא ביצה וחומשא. והיינו דקאמר: שבעה רבעים ועוד. רבעים – רבעי הקב; דהיינו שבעה לוגין ועוד ביצה וחומשא".
וז"ל הרמב"ם (הלכות ביכורים פרק ו הלכה טו):
"וכמה מכילה מדה זו: כמו ארבעים ושלש ביצים בינוניות וחומש ביצה".
וז"ל ר"י קורקוס על הרמב"ם שם:
"ודע שהאיפה ג' סאין, והסאה ששה קבין, והקב ד' לוגין, והלוג ג' ביצים; סימן לדבר: "גודו אילנות". נמצא האיפה י"ח קבין, שהם ע"ב לוגין; עשירית שבעים – שבעה; עשירית שניים – חומש; והוא ביצה וחומש. והשבעה הם מ"ב ביצים. נמצא העומר מ"ג ביצים וחומש ביצה, והם חמשה רבעים צפריים בדקדוק".
היינו שחצי עומר הוא עשרים ואחד ביצים ושש עשיריות ביצה.
וז"ל הגמרא במסכת שבת (דף פ עמוד ב):
"אמר רב ששת: ביצת תרנגולת. ומאי קרו לה ביצה קלה? שיערו חכמים: אין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת.
ומאי שנא כל שיעורי שבת כגרוגרת, והכא כביצה?
אמר ליה: הכי אמר רב נחמן: כגרוגרת מביצה קלה".
היינו שהגרוגרת הינה פחות מביצה.
ואם נאמר ששתי סעודות הינן שמונה עשרה גרוגרות, הרי סעודה אחת היא תשע גרוגרות, ובודאי שאינה עשרים ואחת ביצים ושש עשיריות ביצה.

ח) ואולי אפשר לדייק בלשון הגמרא בעירובין פ"ג ע"ב, וז"ל: "האוכל כמדה זו", ולא: "האוכל פת כמדה זו"; היינו שאוכל סעודה שלמה, ובה יש הרבה מאכילים נוספים, המצטרפים עם הפת לשיעור מחצית העומר. אבל שיעור הפת הוא אכן כתשע גרוגרות.
וז"ל הרמב"ם (הלכות עירובין פרק א ה"ט):
"שיעורו שתי סעודות, שהן כשמונה עשר גרוגרות, שהן כששה ביצים בינוניות".
היינו שסעודה אחת היא שלש ביצים בינוניות. וא"כ אם אכל יותר משלש ביצים כבר התחייב בברכת המזון.

ט) וז"ל התוספות במסכת עירובין (דף פ עמוד ב):
"אגב אורחא קמ"ל דב' סעודות הויין י"ח גרוגרות: הקשה ר"ת דבפרק "כיצד משתתפין" (לקמן דף פב ע"ב) תנן: "רבי שמעון אומר: ב' ידות לככר משלש לקב", דהיינו שיעור שתי סעודות ה' ביצים ושליש ביצה; שהככר הוא ח' ביצים; כשתחלק י"ח גרוגרות לחמש ביצים ושליש ביצה, דזה וזה הוי שיעור שתי סעודות – תמצא לכל ביצה שלש גרוגרות וג' שמינית של גרוגרות; דבחמש ביצים ושליש ביצה יש י"ו שלישי ביצה. וגרוגרת גדולה מכזית כדמוכח בריש "המצניע" (שבת דף צא ע"א); וב"תורת כהנים" קתני, ובפרק בתרא דיומא (דף פ ע"א) דשיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזקת יותר מכביצת תרנגולת. ובכריתות פרק "אמרו לו" (דף יד ע"א) אמרינן גבי "יש אוכל אכילה אחת" כו', דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים.
ואף על גב דפליגי תנאי לקמן אדר' שמעון – כר"ש קי"ל; דבכל דוכתי אמר: "כביצה: לטמא טומאת אוכלין", דהיינו כר"ש, כדקתני לקמן בגמ' (דף פג.): "וחצי [חצי] חציה לטמא טומאת אוכלין"; ולר"ש עולה השיעור כביצה; אבל לשאר תנאי אינו כן. ואכולהו תנאי קאי, כדמוכח הסוגיא לקמן.
ואומר ר"י דלכולהו תנאי הוי כביצה לטמא אוכלים; והא דקתני לקמן בברייתא: "וחצי חצי חציה" כו' – לא קאי אר"מ ואר' יהודה, אלא ארבי שמעון ור' יוחנן בן ברוקה שהזכירו שיעור ככר. תדע: דהא קתני בברייתא בגמ': "כמה שיעור חצי פרס: שתי ביצים חסר קימעא; דברי ר' יהודה" – משמע דקאי בשיטתיה דר"ש, דחשיב חצי חציה לפסול את הגוויה בשתי ביצים.
והשתא לא קשה מידי; דבשתי סעודות של עירוב – לא קי"ל כר"ש, אלא כר"מ או כרבי יהודה; כדמוכח לקמן דרב יוסף ורבה כר"מ בריש "כיצד משתתפין" (לקמן דף פב.); ותרתי ריפתא נמי דקאמר רב יהודה ורב אדא בר אהבה – היינו כר"מ או כר' יהודה".
וז"ל הגמרא במסכת שבת (דף צא עמוד א):
"אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה.
פשיטא! "כל שהוא" תנן!
מהו דתימא: "כל שהוא" – לאפוקי מגרוגרת, ולעולם עד דאיכא כזית; קא משמע לן".
הרי דגרוגרת היא יותר מזית.
וז"ל מהגמרא במסכת יומא (דף פ עמוד א):
"ושיערו חכמים: אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת".
וז"ל הגמרא במסכת כריתות (דף יד עמוד א):
"ושיערו חכמים דאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים".
ואם כן גרוגרת היא יותר מכזית. ולעיל מובא שהיא פחות מביצה. הרי שיעורה הוא בין זית לביצה. וא"כ אינה יכולה להיות שליש ביצה, ויותר מסתבר לומר שהיא שני שלישי ביצה.
וא"כ סעודה אחת אינה שלש ביצים כדברי הרמב"ם, אלא כ-6.75 ביצים.
והוא כשליש של מחצית העומר.

שלח תגובה