בפשטות ר"י מסכים עם טענת רבינו משולם שגמר מצות הדלקת נר שבת אינו בעצם ההדלקה אלא בהשתמשות לאור הנר, אלא שטענתו היא שהשימוש לאור הנר הוא לאו דווקא בסעודה אלא כבר מבעוד יום "שרואין בה לשמש בבית ולישא הכלים על השולחן", כלומר להכין את הסעודה.הגה"ה רבינו משולם לא היה מברך על הדלקת הנר משום דאמרינן פרק התכלת כל מצוה שאין עשייתה גמר מלאכת מצותה אין מברכין עליה ונר שבת אין גמר עשייתה אלא בשעת אכילה כדאמרינן בערבי פסחים, ור"י אומר שיש לברך ולא קשה מהתכלת דגמר מצותה היא שרואין בה לשמש בבית ולישא הכלים על השולחן
והנה מבעוד יום 'שרגא בטיהרא מאי אהני', ופשוט דאין שום שימוש בנר מבעו"י. אלא שבזמנם היו מדליקים אחר השקיעה כדעת ר"ת, ולכן בשעת ההדלקה היה כבר חושך.
ולפי"ז לכאורה בזמננו, שמדליקים מבעוד יום ממש כאשר אור היום בתוקפו, יודה ר"י שאין לברך על ההדלקה כיון שאין גמר מצותה אלא אחר שיחשיך!