הגאון רבי מאיר לוריא הביא היום בשיעור רמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ"ד:
"ואסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה".
לפי דברי הרמב"ם ההיתר היחיד לחשוב ולדבר על נתונים של חולי ומוות, כשאנו עומדים בשלושים שקודם החג, זה רק כדי להיזהר מפיקוח נפש.
אחרי שאדם נזהר בכללי הזהירות הנדרשים, עליו לכוין דעתו אך ורק לשמחה.