כשמורה הוראה עונה לשאלה בהלכה, ירא הוראה יחשוש לענות לפני שבירר היטב כפי יכולתו את ההלכה.
אך מצד שני מי שבא להוראה חייב להורות, ולא שמחמת החשש שיטעה יפיסיק להורות.
וכן הדבר במחבר ספר הלכה, הקדמונים הסתפקו בכך שאמרו "דבר אחד טוב מציל על כל הספר".
ולכן שמחבר מבקש לכתוב ולהדפיס ספר הלכה, אפילו אם חושש שמא יש בו פסקים מוטעים, צריך לשקול, ואם התועלת מרובה על הנזק, וגדולי ישראל נתנו לו הסכמה להוציא את הספר לאור, עליו לפרסם את הספר ולא לחשוש מהטעויות.
כפי שמצינו, שרבי נחוניה בן הקנה התפלל שתי תפילות:
1. שלא יארע דבר תקלה על ידי, להגיד על טמא טהור טהור טמא, מותר אסור אסור מותר.
2. וישמחו בי חברי, שחברי לא ישמחו לתפוס אותי בקלקלתי.
אנחנו לא יכולים לומר דבר כזה, אך מהגמרא רואים שיכול להיות "תנא" ו"לטעות", וצריך להתפלל לסייעתא דשמיא על זה.
כמה לחשוש מטעות בהוראת הלכה
-
איינער מענטש
- הודעות: 127
- הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
- עיסוק תורני: חבר פורום נדברו
Re: כמה לחשוש מטעות בהוראת הלכה
אגב שמעתי מהגר"י אפרתי דבר לא כל כך ידוע, שהגרי"ש אלישיב היה ירא הוראה, וסיפר שכידוע הגרי"ש סבר ששינה מספיקה לענין המתנה בין בשר לחלב וא"צ גם שש שעות, וסיפר שהוא עצמו שאל את הגרי"ש אולי עשרים פעמים אם אפשר לסמוך ע"ז למעשה, והגרי"ש לא רצה להכריע!
Re: כמה לחשוש מטעות בהוראת הלכה
כמו כן לא העלה על הכתב פסקים שלו להדפסה, וגם לא הייתה דעתו נוחה שיפרסמו בשמו פסקים, יעויין בספר "וזאת הברכה" שלא מזכיר את שמו וכותב אחד מפוסקי דורנו.איינער מענטש כתב: ↑ אגב שמעתי מהגר"י אפרתי דבר לא כל כך ידוע, שהגרי"ש אלישיב היה ירא הוראה, וסיפר שכידוע הגרי"ש סבר ששינה מספיקה לענין המתנה בין בשר לחלב וא"צ גם שש שעות, וסיפר שהוא עצמו שאל את הגרי"ש אולי עשרים פעמים אם אפשר לסמוך ע"ז למעשה, והגרי"ש לא רצה להכריע!