מעשה שהיה.
לאחר החתונה, גילה מוכר הטבעת שהביא לחתן בטעות טבעת אחרת שהגיע אליו להרחבה. השאלה שהתעוררה האם הקידושין חלו, כיון שהיו מקח טעות.
הדדבר בא לפני רבי שמואל אליעזר שטרן ופסק שצריך לחזור ולקדש את אשתו בברכה.
לעומתו רבי יוסף בנימין ואזנר פסק שיש לסמוך על קניינים אחרים, ויקדש מספק שוב בלא ברכה.
נתן לאשה טבעת אחרת לקידושין
Re: נתן לאשה טבעת אחרת לקידושין
האם יש למוכר נאמנות לומר לא שלי היתה הטבעת אלא של מישהו אחר?
לכאורה האשה מחזיקה את הטבעת ואינה צריכה להשיב אלא בעדים, וכל זמן שאין עדים אין למה לחוש, והיא מקודשת.
לכאורה האשה מחזיקה את הטבעת ואינה צריכה להשיב אלא בעדים, וכל זמן שאין עדים אין למה לחוש, והיא מקודשת.
Re: נתן לאשה טבעת אחרת לקידושין
אתה מבין שהבעיה היא, שהטבעת היא לא של החתן.
לדבריך, אם למוכר יש הוכחה שזו טבעת שבאה אליו לתיקון, יועיל. גם אם אין לו הוכחה, בכל אופן זה יעשה חשש על הקידושין.
אני הבנתי שהבעיה היא, מפני שזו לא טבעת חדשה, והאשה לא היה דעתה להתקדש בטבעת משומשת.
Re: נתן לאשה טבעת אחרת לקידושין
אחרי שהמנהג לשאול אם זה שוה פרוטה, כדי שהאשה תתקדש בכל אופן בלי שום מחשבות קודמות, מה יש לחשוש ממשומש?
הבנתי שכל השאלה היא רק כי הטבעת לא של המקדש.
הבנתי שכל השאלה היא רק כי הטבעת לא של המקדש.