אייס קפה עוגיות
Re: אייס קפה עוגיות
ההלכה היא, כל שיש בו חמשת מיני דגן ברכתו מזונות.
אולי ניתן לדמותו למרק עם אטריות שמברכים 2 ברכות.
אני לא מכיר את המוצר.
אולי ניתן לדמותו למרק עם אטריות שמברכים 2 ברכות.
אני לא מכיר את המוצר.
Re: אייס קפה עוגיות
במרק עם אטריות מברכים על כ"א בנפרד. האייס הזה הוא דבר אחד שעוגיות מומסות מעורבות בו. הפשטות היא לברך במ"מ כמו שכתבת מדין כל שיש בו וכו', אלא שזהו ממש משקה ולכן אולי צריך להמציא איזו הסתייגות מהכלל הזה (כמו שבדורות האחרונים המציאו שאם הדגן הוא רק ציפוי אין מברכים במ"מ, כגון שניצל)
Re: אייס קפה עוגיות
במרק עם אטריות מברכים על כ"א בנפרד - מנין לך? לדעתי אינו מוסכם אכו"ע.
אלא שזהו ממש משקה - ואז מה?
אם הדגן הוא רק ציפוי אין מברכים במ"מ, כגון שניצל - כיום מברכים במ"מ גם על שניצל לפחות לדעת חלק מהפוסקים, וגם לסוברים שלא זה משום שבא לדבק או שלא יישרף שאז אינו בכלל של כל שיש בו, אבל באייס קפה עוגיות (אינני מכיר) בודאי שבא לטעם וברכתו מזונות.
Re: אייס קפה עוגיות
@עמוס חדד,
לגבי מרק עם אטריות זה תלוי במקרים ולאו דווקא בשיטות.
מיהם הפוסקים הסבורים שמברכים מזונות על שניצל?
מה שהסברת בדעת הסוברים שמברכים שהכל. אין הצדק איתך. ההסבר המקובל אצל פוסקי זמננו (ומפורש בשבה"ל ואולי עוד, ומיוחס כבר לחזו"א) שפירורי הלחם אינם באים בשניצל אלא לציפוי. ולמרות שאין בסיס בסוגיא שבאופן כזה אין מברכים במ"מ, שהרי סו"ס זה לטעם ולא לדבק, מ"מ המציאו סברא כזו כיון שמקרה שכזה לא היה בזמן חז"ל, ואם היו חז"ל היום היו אומרים שגם ציפוי אינו עיקרי במאכל אף אם הוא בא לטעם ולאו דווקא לדבק. ולכן כתבתי שאולי צריך להמציא לגבי משקה, שגם בכה"ג קצת תמוה להגדיר את הדגן כעיקרי למרות שהוא בא לטעם (שייך כזה דבר "משקה דגן"?). ולא באתי אלא לצדד.
לגבי מרק עם אטריות זה תלוי במקרים ולאו דווקא בשיטות.
מיהם הפוסקים הסבורים שמברכים מזונות על שניצל?
מה שהסברת בדעת הסוברים שמברכים שהכל. אין הצדק איתך. ההסבר המקובל אצל פוסקי זמננו (ומפורש בשבה"ל ואולי עוד, ומיוחס כבר לחזו"א) שפירורי הלחם אינם באים בשניצל אלא לציפוי. ולמרות שאין בסיס בסוגיא שבאופן כזה אין מברכים במ"מ, שהרי סו"ס זה לטעם ולא לדבק, מ"מ המציאו סברא כזו כיון שמקרה שכזה לא היה בזמן חז"ל, ואם היו חז"ל היום היו אומרים שגם ציפוי אינו עיקרי במאכל אף אם הוא בא לטעם ולאו דווקא לדבק. ולכן כתבתי שאולי צריך להמציא לגבי משקה, שגם בכה"ג קצת תמוה להגדיר את הדגן כעיקרי למרות שהוא בא לטעם (שייך כזה דבר "משקה דגן"?). ולא באתי אלא לצדד.
Re: אייס קפה עוגיות
דעת הראשל"צ הרב יצחק יוסף בספרו שיעורי הראשל"צ שחזר בו, עד היום כתב לברך שהכל מחמת הטעמים שכתבתי שהפירורים באים ע"מ שלא יישרף, אך כתב שכיום שהפירורים נעשים בטעמים וכדו' מוכח להדיא שבאים לטעם וברכת השניצל מזונות. וכמדומה סברא זו הנחתה את רבותינו הספרדים בדור האחרון אם כי אינני בטוח במאה אחוז.
Re: אייס קפה עוגיות
מיהם שאר חכמי הספרדים שהורו לברך על שניצל במ"מ?
מה פסק הגרע"י? היתכן פסק בסיסי שכזה שיוצא מתח"י הגר"י יוסף ולא מתח"י אביו???
מה פסק הגרע"י? היתכן פסק בסיסי שכזה שיוצא מתח"י הגר"י יוסף ולא מתח"י אביו???
Re: אייס קפה עוגיות
כן, הלכות ברכות הן משהו דינמי, לאחר שנים שבהם פסקו שניהם לברך שהכל, פסק הגר"י יוסף (לאחר פטירת אביו) שהמציאות השתנתה.
Re: אייס קפה עוגיות
כולנו בורים ועמי ארצות!
הבוקר הראוני שזה שו"ע מפורש! בסי' רח סעיף ו, שעל משקה אין מברכים מזונות אפילו יש בו מחמשת מיני דגן (ואמנם גם אני בכלל העמי ארצות שהרי לא ידעתי את השו"ע, אבל מ"מ הסברא שהצעתי נכונה...)
הבוקר הראוני שזה שו"ע מפורש! בסי' רח סעיף ו, שעל משקה אין מברכים מזונות אפילו יש בו מחמשת מיני דגן (ואמנם גם אני בכלל העמי ארצות שהרי לא ידעתי את השו"ע, אבל מ"מ הסברא שהצעתי נכונה...)
Re: אייס קפה עוגיות
שם מדובר על קמח שבבלילה רכה ברכתו שהכל.
וז"ל השו"ע:
"קמח של אחד מחמשת מיני דגן ששלקו (פירוש בשלו הרבה) ועירבו במים או בשאר משקין אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו (פירוש לטחון אותו בפה) מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות":
אבל דייסות שעשויות מחיטה כתושה מברכים עליה במ"מ.
כן הוא שם בשו"ע ס"ב:
חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל:
ולפי זה אין חיסרון בכך שהוא משקה, וכשכבר היה עוגיה וקיבל שם של מזונות הוא העיקר ומברך במ"מ.