שלום זכר מטעם הקבלת פני רבו
שלום זכר מטעם הקבלת פני רבו
בשבת קראתי בעלון של אחד הסמינרים בצפון (גור חצור) שהמנהג של 'שלום זכר' יש הסוברים שהוא מדין 'הקבלת פני רבו'. (אינני זוכר במדוייק, מקוה שלא שגיתי)
אודה במאד מאד למי שיש בידו מקור לדברים או תוספת הבהרה.
ואקדמנו בתודה.
עמוס.
אודה במאד מאד למי שיש בידו מקור לדברים או תוספת הבהרה.
ואקדמנו בתודה.
עמוס.
Re: שלום זכר מטעם הקבלת פני רבו
הדרישה כותב שטעם מנהג השלו"ז הוא לנחם את התינוק מאבלו על ששכח את התורה שלימדו המלאך בבטן אמו.
וי"ל כעין זה, דהנה התינוק דידן עד לא מזמן היה מגאוני הדור שהרי ידע את כל התורה כולה, וכידוע גדול הדור חשיב ג"כ 'רבו', ושפיר י"ל דמקיימים ג"כ מצות הקבלת פני רבו.
וי"ל כעין זה, דהנה התינוק דידן עד לא מזמן היה מגאוני הדור שהרי ידע את כל התורה כולה, וכידוע גדול הדור חשיב ג"כ 'רבו', ושפיר י"ל דמקיימים ג"כ מצות הקבלת פני רבו.
Re: שלום זכר מטעם הקבלת פני רבו
ולכאו' תליא מילתא אם זקן ששכח תלמודו (דה"ה צעיר ששכח תלמודו) יש לו דין גדול הדור ו'רבו'.
-
- הודעות: 63
- הצטרף: ב' נובמבר 05, 2018 1:57 pm
Re: שלום זכר מטעם הקבלת פני רבו
ממתי יש חיוב אכילה לכבוד הקבלת פני רבו? ולמה בשבת דוקא?
שמעתי מג"א שהיה בשלום זכר עם הגר"ח שמואלביץ ואמר שלדעתו זה לא אבילות על שכחת התורה, אלא שמחה, שאם היה זוכר היה תורה בלי עמל, אבל כך הוא עם עמל! ועל זה ששכח יש לשמוח! (ודומיא דר"ז שצם מ' תעניות שישתכח ממנו תלמוד בבלי כדי שילמד טוב יותר תלמוד אר"י)
שמעתי מג"א שהיה בשלום זכר עם הגר"ח שמואלביץ ואמר שלדעתו זה לא אבילות על שכחת התורה, אלא שמחה, שאם היה זוכר היה תורה בלי עמל, אבל כך הוא עם עמל! ועל זה ששכח יש לשמוח! (ודומיא דר"ז שצם מ' תעניות שישתכח ממנו תלמוד בבלי כדי שילמד טוב יותר תלמוד אר"י)
Re: שלום זכר מטעם הקבלת פני רבו
@תלמיד חכמים לקחת את זה מדי ברצינות. הכוונה שיש בזה קשר / זכר / אסוציאציה להקבלת פני רבו.
ואכן דברי הגרח"ש שהבאת מקרבים את זה יותר.
ואכן דברי הגרח"ש שהבאת מקרבים את זה יותר.
Re: שלום זכר מטעם הקבלת פני רבו
כך כתב בספר ברית אבות קונטרס מפתח של חיה אות מג שכל ענין הסעודה הוא כ"קבלת פנים" שנוהגים לערוך בשבת כאשר צדיק בא לעיר, והרי התינוק שבא לעולם נקי מכל חטא וכצדיק הוא וראוי לקבל פניו.
ולהלן ליקוט טעמים ידועים המלוקטים מפה ומשם.
שלום זכר - עושים סעודה קטנה בליל שבת לאחר הולדת בן זכר, וגם בלילה שלפני ברית המילה. בשבת שחרית הולכים לבקר את הילד, והוא הנקרא 'ישוע' או 'שבוע הבן' (ב"ק פ'.), והיו עושים סעודה. וכתב הרמ"א יורה דעה סימן רסה סעיף י"ב, בהג"ה "ונהגו לעשות סעודה ומשתה בליל שבת לאחר שנולד זכר, נכנסים אצל התינוק לטעום שם, והוא גם כן סעודת מצוה".כתב בעל תרומת הדשן (סי' רס"ט) שהכוונה לסעודת ליל שבת, הנקרא "זכר". עושים את הסעודה בליל שבת, מפני שאנשים נמצאים בביתם (ט"ז יו"ד רס"ה י"ג).
בטור נאמר כי נקרא "שלום זכר" ע"ש שאמרו 'כיון שבא זכר בעולם בא שלום בעולם' (מסכת נדה פרק המפלת).
נוהגים לאכול עדשים ב"שלום זכר", ולברך את ההורים. העדשים הם סימן אבלות, מפני שהתינוק עצב שהמלאך סטרו על פיו והשכיח ממנו כל התורה, ועל כן באים לנחמו.
ועוד טעם: שהנשמה נעצבת שבאה לעולם, כמו שאמרו בעל כרחך אתה חי. ועל כן באין לנחם אותה. מקור נוסף למנהג הוא בספר ארחות חיים של רבי אהרון הכהן מלוניל ובו נימוק שונה: "שמי שמל את בנו משלים עם כל שונאיו, וקורא אותם לאכול ולשמוח עמו, כדי שיברכוהו ולא יקללוהו, וגם מתקבצים כל הקהל בליל השבת ובליל השמיני, ואחר כך (בליל השמיני) בא הסנדק ונותן מעות ליולדת, ואחר כך כל אחד, נותן לפי מעלתו, ומנהג זה נהגו כדי ליתן לעניות, שלא תבושנה בלקחן מעות מיד אנשים ונשים".
וראה עוד כמה טעמים מחודשים חלקם של אחרוני זמנינו בטעם הענין.