שאלה הלכתית אודות מחלקה ראשונה בטיסה

[חזקי]

שמעתי השבוע שאלה מעניינת.
ראש ישיבה חשוב נסע לגייס כספים בחו"ל. בדרך כלל הוא הקפיד.. לנסוע במחלקה ראשונה, כך בקל היה מכין את שיעוריו ושיחותיו.
באחת הפעמים נפלה טעות במחשבי חברת התעופה והעבירו אותו למחלקה רגילה [הגם שהזמין במחלקה ראשונה]
הגיע לפני נדיב גדול וסיפר לו על הישיבה, ואותו נדיב שאלו אם נסע במחלקה ראשונה והרה"י השיבו במחלקה רגילה. אמר לו הנדיב מצוין, כי אני לא תורם לכאלה הטסים במחלקה ראשונה. ואז כתב לו צ'ק בסך 10000 דולר.
השאלה האם מותר לו ליטול את התרומה הזו.

[הכהן]

לכאו' משמים הושיבוהו במחלקה רגילה כדי שיוכל להשיב כך.
בפרט לפי נוסח השאלה שרגילותו לשבת במחלקה הראשונה היתה לשם שמים, כך שהוא לא פושע בזה רק התורם קבע לעצמו כלל מוטעה (במקרה זה).

[אורח]

אם אין בזכות העשיר נותן הממון להטיל תנאים על ממונו?

[הכהן]

יש
אם היה שואל אם בדרך כלל/לפעמים נוסע במחלקה הראשונה, בודאי שהיה צודק.
אך כיון ששאל על נסיעה זו, ומשמים התגלגל שבנסיעה זו נסע במחלקה רגילה, אין כאן לכאו' בית מיחוש.

הגע בעצמך, מה היה קורה אם היה שואלו אם הוא מעשן, וקודם כניסתו לביתו החליט שהוא מפסיק. היה עליו לומר שכן?

[כּוֹתָר]

מזכיר לי סיפור,
בפסח הראשון שהרב ברגמן סעד אצל חמיו הרב שך (אני מקווה שאיני מחליף בשמות) שאל הרב ברגמן האם אתם אוכלים "מצה שרויה" ? ענה הרב שך: לא.
כדי שלא לגרום לאי נעימות, הוא קיבל על עצמו מעכשיו לא לאכול יותר שרויה.

סיפור נוסף, הרבי הפני מנחם מגור סיפר, שקיבל על עצמו בגיל צעיר שלא לדבר אחרי קריאת שמע שעל המיטה, לילה אחד אחרי שקר קר"ש הודיעוהו שאחיו הרבי ה'בית ישראל' קורא לו.
בדרך חשב לעצמו מה אעשה עם ה'קבלה' שלי ? והחליט שישתדל לא לדבר ואם יצטרך ידבר.
משהגיע היה מוכרח לדבר, כשיצא מבית הרבי החליט שהלילה לא ילך לישון, נמצא שזה לא היה קר"ש שעל המיטה ואינו מפר את הקבלה, וכל הלילה הוא למד.

[אחד מעיר]

פשוט שזה גזל גמור לקחת ממון מהתורם באופן כזה. במקרה הושב מחלקה רגילה בטעות, אבל הוא הזמין מקום במחלקה הראשונה, וגם בעתיד דעתו להמשיך לטוס במחלקה הראשונה. התורם אמר: "אני לא תורם לכאלה הטסים במחלקה ראשונה", וזה שבמקרה טס בטעות במחלקה רגילה, אינו מוציא אותו מכלל הטסים במחלקה ראשונה.
ועם כל הכבוד לחשבונות "לשם שמים" לטוס במחלקה ראשונה, בהתחשב במחיר טיסה כזו לאומת טיסה במחלקה עיסקית [לא נדבר על מחלקה רגילה ח"ו], והאפשרות ללמוד ולהכין שיעורים גם שם, קשה לקבל שכוונתו לשמים.
סיפור אמיתי: תורם הנודע הר' רפאל הרצקה הסתובב באמצע טיסה בתוך המטוס, ונדהם לראות הגאון ר' שמואל ברנבוים, ראש ישיבת ישיבת מיר בארה"ב, יושב במחלקה רגילה ליד כושי, ומסתכל ברשב"א. הוא אמר לו שהוא מוכן ליתן להראש ישיבה מושבו במחלקה הראשונה, והוא ישב במחקלה הרגילה. רש"ב ענה לו, אל תבלבל לי הראש על מחלקה ראשונה, תשלח הכושי לידי למחלקה הראשונה, ואתה תשב איתו ותעזור לי להבין דברי הרשב"א.

[חיים שיש בהם]

ואותו נדיב שאלו אם נסע במחלקה ראשונה והרה"י השיבו במחלקה רגילה.

פשוט שזה גזל גמור לקחת ממון מהתורם באופן כזה.

לא הבנתי מדוע 'פשוט שזה גזל גמור', כאשר לשון המעשה היה שהנדיב שאל אם בפועל נסע במחלקה ראשונה, והוא לא!!

[אחד מעיר]

ואותו נדיב שאלו אם נסע במחלקה ראשונה והרה"י השיבו במחלקה רגילה.

פשוט שזה גזל גמור לקחת ממון מהתורם באופן כזה.

לא הבנתי מדוע 'פשוט שזה גזל גמור', כאשר לשון המעשה היה שהנדיב שאל אם בפועל נסע במחלקה ראשונה, והוא לא!!

משום שהנדיב הוסיף ואמר להדיא: "אני לא תורם לכאלה הטסים במחלקה ראשונה". זה שבמקה באופן חד פעמי הושב במחלקה רגילה בטעות, אינו מוציא אותו מכלל אלא הטסים במחלקה ראשונה.

[משולם]

היות שאף אחד אינו מביא סימוכין לדבריו, ורק אומר את מה שהוא חושב; אז גם אני אגיד דעתי: אין זה גזל.

ואני אביא סימוכין לדברי: איהו דקא מטעי נפשיה, חולין צד:

[אחד מעיר]

היות שאף אחד אינו מביא סימוכין לדבריו, ורק אומר את מה שהוא חושב; אז גם אני אגיד דעתי: אין זה גזל.

ואני אביא סימוכין לדברי: איהו דקא מטעי נפשיה, חולין צד:

זה לא שייך כלל. הגמ' איירי בגניבת דעת שאחד חשב שהם יצאו במיוחד לקראתם, והם לא היו חייבים לגלות לו האמת משום שהם לא הטעו אותו אלא הוא הטעה את עצמו. אבל אילו הוא היה נותן להם מתנה ואומר שזה בהוקרה לזה שהם יצאו במיוחד לקראתו, פשוט שהיה אסור לקחת את זה.

[משולם]

איסור גניבת דעת הוא משום שההוא יחזיק לו טובה בחינם. החזקת טובה יש לו ערך כספי והיא שווה לכסף ממש לגבי כמה הלכות בחז"ל.

[אורח]

כיון שאותו נגיד לא בירר אם כך נוהג באופן קבוע או שזה חד פעמי אפשר לומר שגם נסיעה חד פעמי מזכה בתרומה זו
אפ' שזה הסבר רחוק אבל כל הסיפור הוא גניבת דעת והיכי שיכול להבין אחרת, ולא אני הטעתי אותו אפ' טיעון רחוק חשיב שאני לא הטעתי אותו ושרי לקחת