נדברו

סימן קע"א סעיף א' אמנם לא דייקתי, זה מדבר על פת בלבד, ומ"מ הטעם שמא יישפך עליו ולא אומרים שמותר בזהירות. על אחת כמה וכמה כשמדובר בחיי אדם.
(זה לגבי להעביר מעליו מים רותחים למשל, אבל אולי אפשר ללמוד גם להליכה).

לא יודע מי זה הגר"ש פישר ושיהיה לו רפואה שלימה במהרה בתושח"י, אבל לעצם הענין אם הוא באמת לא אומר בה-בו-בם הוא כבר מתווכח עם גדולי הפוסקים שהביאו כן להלכה עי' מג"א סי' רס"ח והפוסקים אחריו.
ודרך אגב בערוך השולחן שם הסביר דבר זה ע"פ פשט:
יש מקומות שבברכת רצה במנוחתינו בערבית אומרים וינוחו בה ובשחרית וינוחו בו ובמנחה וינוחו בם [מג"א סק"ג] ונ"ל הטעם דהנה שבת נקראת בתורה לשון נקבה ולשון זכר כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת [שמות לא, יד] הרי לשון נקבה וכתיב בויקהל [שם ב] וביום השביעי וגו' כל העושה בו מלאכה וכן כתיב [שם כ, ח] זכור את יום השבת לקדשו וכן שומר שבת מחללו [ישעיה נו, ב] הרי לשון זכר ולכן בלילה שיש בתורה לשון נקבה ליל אומרים בה ויום הוא תמיד לשון זכר בתורה לכן אומרים בו ובמנחה שהוא סמוך לערב כלול משניהם אומרים בם

גם 'יום השבת'. יום=זכר. שבת=נקבה. שניהם ביחד=בם

אני שמעתי:
שבת - לשון נקבה, ע"כ בערבית כאשר כל השבת לפנינו אומרים: וינוחו בה - בשבת;
יום - לשון זכר, ע"כ בשחרית כאשר יום השבת לפנינו אומרים: וינוחו בו - ביום השבת;
שבתות - לשון רבים, ע"כ במנחה כאשר מהשבת הזו כבר אין הרבה לפנינו, ואנו מתפללים על כל השבתות אומרים: וינוחו בם.

בדרך הלצה אמרו:
אצל אלו השומרים שבת למחצה לשליש ולרביע כך היה הסדר.
בליל ש"ק, האשה מדליקה נרות, והבעל בחנות, וינוחו בה.
ביום השבת, הבעל הולך להתפלל, והאשה בחנות, וינוחו בו.
בשבת אחה"צ, שניהם הולכים לטייל, וינוחו בם.

יישר כח ל @שניאור @מאירוב אליהו @חוטרא ו @יפת על הטעמים הנפלאים, אבל חושבני שריבוי הטעמים על דרך הפשט רק מוכיח שהטעם העיקרי אינו ע"ד הפשט...

אליקים כתב: ↑ יישר כח ל @שניאור @מאירוב אליהו @חוטרא ו @יפת על הטעמים הנפלאים, אבל חושבני שריבוי הטעמים על דרך הפשט רק מוכיח שהטעם העיקרי אינו ע"ד הפשט...

האי מאי? אתה רוצה לקבל את הטעם על פי קבלה???!

מאירוב אליהו כתב: ↑

אליקים כתב: ↑ יישר כח ל @שניאור @מאירוב אליהו @חוטרא ו @יפת על הטעמים הנפלאים, אבל חושבני שריבוי הטעמים על דרך הפשט רק מוכיח שהטעם העיקרי אינו ע"ד הפשט...

האי מאי? אתה רוצה לקבל את הטעם על פי קבלה???!

הנושא הזה התחיל אצל כשמתודה הביא בהודעה 33 שהגר"ש פישר נמנע מלומר בו-בה-בם, כיון שאינו נוהג בהנהגות שעל פי הסוד. וע"ז כתבתי שריבוי הטעמים שהביאו מחזק את ההבנה שאין לזה טעם ממשי עפ"י הפשט (ואכן גם בלי זה ברור שהפוסקים הכריעו לנהוג כמו שיוצא עפ"י הסוד, לא דיברתי אלא על הנהגת הגר"ש פישר עצמו)

ברור שהטעם העיקרי אינו ע"פ פשט, מה שניסיתי לטעון הוא שגדולי הפוסקים הכריעו כן לנהוג ע"פ קבלה, ולאו דווקא למי שמבין בענינים אלו, וממילא מי שמתעקש לא לנהוג כן הוא לכאורה חולק על כל הפוסקים.

"מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה"
המשפט מהגמרא הזאת המוזכרת בסוף פסחים אמנם מדברת אודות סכנת "זוגות" אך ניתן ליישם אותה על כל תחום או חשש.
כן כן גם לפשטנים שביננו.

צבי כתב: ↑ "מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה"
המשפט מהגמרא הזאת המוזכרת בסוף פסחים אמנם מדברת אודות סכנת "זוגות" אך ניתן ליישם אותה על כל תחום או חשש.

מי אמר לך?

"זוגות" זהו עניין סגולי ותו לא!
אני חושב ככה מסברא ומניסיון אישי.

+אישי.

צבי כתב: ↑+אישי.

טיפ: יש אפשרות לתקן בהודעה עצמה, בלחצן הימני מבין שלושת הלחצנים שבצד שמאל של ההודעה

תוקן!
שכוייח.

מתודה כתב: ↑ @יהודה לכאורה הענין הזה לא לעבור על תינוק לא קשור לתיקון של האורחו"צ, כי הענין הזה קיים גם אם זה שעוברים מתחתיו מסכים לזה.

יהודה כתב: ↑

ד' אוגוסט 21, 2019 11:31 pm

וכעין זה מפורש בהלכה שאסור להעביר משקים מעל אוכל משום שמא ישפך

סליחה על הבורות, מה המקור?

סימן קעא - שלא לנהג בזיון באכלין.
א עוֹשֶׂה אָדָם צְרָכָיו בַּפַּת וְהָנֵי מִלֵּי דְּלֹא מַמְאִיס בֵּיהּ, אֲבָל מִדֵּי דְּמַמְאִיס בֵּיהּ, (א) לֹא; הִילְכָּךְ אֵין מַנִּיחִין עָלָיו בָּשָׂר חַי, וְאֵין מַעֲבִירִין עָלָיו כּוֹס מָלֵא, וְאֵין סוֹמְכִין בּוֹ הַקְּעָרָה אִם הִיא מְלֵאָה דָּבָר שֶׁאִם יִפֹּל עַל הַפַּת יִמָּאֵס, וְאֵין נוֹטְלִין הַיָּדַיִם בְּיַיִן בֵּין חַי בֵּין מָזוּג אֲפִלּוּ נְטִילָה שֶׁאֵינָהּ צֹרֶךְ אֲכִילָה, וְאֵין זוֹרְקִין (ב) הַפַּת מִשּׁוּם בִּזְיוֹן אֳכָלִים; וּכְשֵׁם שֶׁאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת, כָּךְ אֵין זוֹרְקִין אֳכָלִין הַנִּמְאָסִים עַל יְדֵי זְרִיקָה; אֲבָל מִדֵּי דְּלֹא מַמְאִיס, כְּגוֹן אֱגוֹזִים וְרִמּוֹנִים וְחַבּוּשִׁים, שָׁרֵי.

[quote=חזקי post_id=765 user_id=127]
אתם מכירים את המנהגים שאתה לא מבין מהיכן הם צצו?...
או סתם לא לעבור מעליו..
כאן המקום לעסוק בכל סוגי המנהגים והסגולות אלה שיש להם מקור ואלה שאינם בכלל...
[/quote]
אולי המקור ביבמות קה עמוד ב אמר ליה רבי ישמעאל בר' יוסי מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש מי שאין צריך לו עם קדוש היאך יפסע על ראשי עם קדוש