ברכה על מנהג ועל הלל בר"ח

[לך לך]

כידוע דעת הרב עובדיה וסיעתו שבארץ אין לברך על ההלל בר"ח כי כך המנהג בא"י אותו שנהגו לברך צריכים לשנות מנהגם בארץ, אך ישנן כמה טענות ניצחות נגד דעה זאת המובאות בספר "דברי אמת ושלום".

בא"י לא היה מנהג המקום אחיד. וממילא גם יחידים שבאים מחו"ל רשאים להמשיך במנהגם בארץ ובפרט שהוא המנהג המקורי והעיקרי גם אצל הספרדים, הקהילות שמקורם במגורשי ספרד, לא עדות המזרח שהן העדות במדינות שממזרח לא"י, כשבספרד הקדומה כולם בירכו על ההלל.

וכן המנהג המקורי בא"י הוא שלא לומר הלל כלל בר"ח ואמירת הלל בדילוג בלא ברכה הוא פשרה בין המנהג המקורי בא"י שלא לומר כלל לבין המנהג בבל לומר הלל בברכה כפי שמובאים הוכחות שכך נהגו בבל כמו למשל שאם לא היו מברכים אז רב לא היה צריך להתפלא על כך שאומרים הלל והיה מבין שמנהג אבותיהם בידיהם לפני שראה שאומרים בדילוג.

וכן כותב שלא ברור שמר"ן הכריע כמו הרמב"ם כי כשהיא כותב "יש אומרים" ו"יש אומרים" ייתכן שהוא הכריע כמו הדעה הראשונה שהיא כאן לברך על ההלל בר"ח או שלא הכריע בין הדעות (ב"שדי חמד") מובאות שלוש הדעות.

וכן כותב שמתנגדי הברכה על מנהג מסתמכים רק על מנהג ערבה אך ישנם מנהגים אחרים שמברכים עליהם וראומלהלן לגבי הדלקת נר חנוכה בבית כנסת.

ומה שהבית יוסף כותב שלא בא לשנות מנהגים קבועים הקיימים לפניו, לא מסייג את דבריו לגבי כאלו שעולים מחו"ל ממקומות שמנהגם שונה ממנהג א"י.

לגבי דברי הרב עובדיה שלברך על הדלקת נר חנוכה בביהכ"נ הוא הרחבה של מצוות הדלקת נר חנוכה ולכן מברכים עליה, אז הברכה על הלל בר"ח היא הרחבה של אמירת הלל בחגים (למעט ר"ה ופורים) כדברי בעל שיבולי הלקט שמשווה ברכה זו לברכה על הפטרה במנחה שהייתה נוהגת במקומות מסוימים שהיא הרחבה של הברכה על הפטרה בשחרית. וכן הריב"ש כותב שיש לברך על הדלקת נר חנוכה ביהכ"כ כשם שיש לברך על הלל בר"ח והשו"ע עצמו מביא אותו.


בקיצור הנוהגים לברך על ההלל בר"ח, אשכנזים ויהודי מרוקו, רשאים להמשיך במנהגם וגם יחידים (ומנהג זו הוא המנהג העיקרי והמקורי גם בין הספרדים) וכל הטענות נגד נהיגת מנהג זה בארץ אינן נכונות!!!
כאן דיון בנושא (הקישור המקורי היה שבור):
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%91 ... %98.40523/

[כּוֹתָר]

יש לציין שבעת עליית החסידים לארץ ישראל בראשות הרה"ק מויטעבסק והרה"ק מקאליסק,
הם קיבלו על עצמם כמה ממנהגי ארץ ישראל כפי דעת הבית יוסף. בדברים שנוהגים בפרהסיא בבית הכנסת.
ועד היום חסידי סלונים וקרלין בארץ ישראל,
לא אומרים ברכה בחצי הלל,
הגבה לפני קריאת התורה.
לא אומרים תפילת גשם וטל בתוך חזרת הש"ץ

[לך לך]

https://olamot.net/shiur/%D7%94%D7%9C%D ... 7%93%D7%A9
https://www.dirshu.co.il/%D7%90%D7%9E%D ... 9D-%D7%9E/

[קדוש ישראל]

לגבי ההתייחסות לברכה על הלל בר"ח כי זו הרחבה לאמירת הלל במועדים שעושים זאת בהם, כמו הדלקת נר חנוכה בביכ"נ שהיא הרחבה להדלקת נר חנוכה בבית וברכה על הפטרה במנחה של שבת, במקומות שנהגו כך, שהיא הרחבה להפטרה בשחרית, זו מחלוקת ראשונים.
ר"ת והריב"ש ושיבולי הלקט, למשל רואים בזה הרחבה, אך לדעה החולקת (לא זוכר דוגמאות לחולקים) הדלקת נר חנוכה ביכ"נ היא הרחבה של מצוות הדלקת נר חנוכה כי גם ההדלקה ביכ"נ היא בזמן של בסיס המצווה, חנוכה. אך ר"ח הוא זמן שונה מהמועדים שבהם אומרים הלל מצד הדין ולכן אין כאן הרחבה של בסיס המצווה ואין לברך.
מכל מקום מסיבות אחרות אין מניעה שהעולים מחו"ל שמנהגם לברך ימשיכו במנהגם כאמור בתחילת תגובתי:
viewtopic.php?f=3&t=1118#p8280

[קדוש ישראל]

לגבי רש"י שעקרונית היה מהמתנגדים לאמירת הלל על מנהג וגם על הלל בר"ח בגלל שא"א לומר "וציונו" על מנהג, בפועל כן בירך לפני ההלל בר"ח בנוסח מחודש ללא "וציונו": 'בא"ה אמ"ה המהולל בפי עמו משובח ומפואר בשירי דוד עבדך בא"ה מלך מהולל בתשבחות', ואחרי ההלל בירך "יהללוך..." כרגיל.