יוסף הצדיק בא ביום הרביעי או ביום השישי

[מאיר]

שמעתי מעשה נפלא, שהרה"ק רבי מאיר מפארמישלאן שלח לגאון ישראל רבי שלמה קלוגר שודאי יוסף בא ביום השישי כנגד מידת "יסוד", ונימוקו עמו, שכן הוא בא אצלי ביום השישי.
וענה אותו הגרש"ק שאכן הוא מגיע כאשר מזמנים אותו...

[כּוֹתָר]

כוונתך שיש מחלוקת בין החסידים לליטאים על סדר בואם של האושפיזין.

סדר האושפיזין לפי המנהג האשכנזי (לפי סדר הדורות)
ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד


סדר האושפיזין לפי המנהג הספרדי והחסידי
ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - משה
ביום החמישי - אהרן
ביום השישי - יוסף
ביום השביעי - דוד

זכור לי שאצל הרב אלישיב היו אכן חוגגים את האושפיזין של יוסף ביום רביעי.

[מתודה]

אינני חושב שיש בכלל "מנהג אשכנזי (=ליטאי)" בענין זה. איני יודע מה היה מקורו של הגריש"א. הגר"י הוטנר נהג לפי הסדר הרגיל (משה אהרן יוסף), כפי שניתן לראות ברשימות לב.
הנהגתו של הגריש"א לפו"ר אין לה מובן. הרי ענין האושפיזין מתחיל מהזוהר והקבלה, וזה בגלל סדר הספירות, אז מהיכ"ת להמציא שזה לפי סדר הדורות (אפשר לשאול על הספירות מדוע אינן לפי סדר הדורות, אבל זו כבר שאלה אחרת).

[מאיר]

מדברי הזוה"ק בראשית [השמטות דף רס"א] אפשר שיש סימוכין מעט למנהג אשכנז וז"ל ביומא תניינא לקבל דרגא דיצחק ביומא תליתאי לקבל דרגא דיעקב ביומא רביעאה לקבל דרגא דיוסף ביומא חמישאה לקבל דרגא דמשה ביומא שתיתאה לקבל דרגא דאהרן וכו עכ"ל (דברי שלום עמ' רמא)

[מתודה]

מדברי הזוה"ק בראשית [השמטות דף רס"א] אפשר שיש סימוכין מעט למנהג אשכנז וז"ל ביומא תניינא לקבל דרגא דיצחק ביומא תליתאי לקבל דרגא דיעקב ביומא רביעאה לקבל דרגא דיוסף ביומא חמישאה לקבל דרגא דמשה ביומא שתיתאה לקבל דרגא דאהרן וכו עכ"ל (דברי שלום עמ' רמא)

ייש"כ, אני רואה שם מקורות נוספים למנהג אשכנז (השל"ה ועוד), ניתן לראות כאן באתר אוצה"ח הפתוח בימים אלו לכולם ללא תשלום: https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=244

[אורח]

ויש להסתפק האם ניתן להזמין גם ביום הרביעי וגם ביום השישי לצאת כל הדעות או שלא כדאי

[מאיר]

למעשה הנוסח "אזמן לסעודתי וכו' אברהם יצחק יעקב" וכו', נראה מהנוסח שמזמנין את כולם בכל יום, וכן יש נוסח "ליעול אברהם ועמיה יצחק יעקב וכו'", משמע כולם באים, רק שיש לכל אחד יום המיוחד לו, אך כולם נמצאים בסוכה בכל יום, ויל"ע בזה.

[כּוֹתָר]

למעשה הנוסח "אזמן לסעודתי וכו' אברהם יצחק יעקב" וכו', נראה מהנוסח שמזמנין את כולם בכל יום, וכן יש נוסח "ליעול אברהם ועמיה יצחק יעקב וכו'", משמע כולם באים, רק שיש לכל אחד יום המיוחד לו, אך כולם נמצאים בסוכה בכל יום, ויל"ע בזה.

וכן מצאתי באוצר החכמה הפתוח לכל דכפין:

האושפיזין כולם באים כל יום.PNG (186.86 KiB) נצפה 1924 פעמים

[כּוֹתָר]

אושפיזא דיוסף
ביום שישי האושפיזין של יוסף הצדיק, שמידתו היא יסוד, העבודה היא שמירת ברית קודש. אצל הגברים זה חיזוק בשמירה ובהידור בעניני הקדושה, ואצל הנשים העבודה היא בשמירת הצניעות.
על יוסף הצדיק כתוב (בראשית מב ו): 'הוּא הַמַּשְׁבִּיר' - כל ההשפעות של הפרנסה תלויים בשמירת הקדושה, לכן בהושענות של יום שישי מבקשים על גשמיות: 'טלאיך תשביע, יבול להשפיע, כל שיח תדשא ותושיע, מגדים תמתיק ותושיע, נשיאים להסיע, פותח יד ומשביע'.
כל אחד חפץ שתהיה לו פרנסה בריווח עבור משפחתו. ומשום כן בהושענות של יום השישי מידתו של יוסף מבקשים על פרנסה, עד היום השישי מבקשים כל יום בהושענות על כבוד שמים, ורק ביום השישי מבקשים על פרנסה, לפי שהוא האושפיזין של יוסף, וכאמור כל השפע נשפע בזכותו של יוסף הצדיק.
והנה מידתו של יוסף הצדיק היא כידוע ענין הקדושה, השמירה ונטירת הברית, נמצא שמי שגודר עצמו בקדושה, יזכה לשפע פרנסה הן ברוחניות והן בגשמיות, לפי שהכל נשפע על ידי מדתו של יוסף הצדיק 'הוא המשביר לכל עם הארץ', ולכן כדי לבא לפרנסה יש לעשות גדר לקדושה.
מי שפגום במדת הקדושה, עליו אמרו חז"ל (משנה קידושין פב.) 'הרעותי את מעשי קיפחתי את פרנסתי'. וכשמתחזק בשמירת הברית הרי זה סגולה לפרנסה בריווח ולעשירות.