נדברו

בפוסקים מופיעים כמה טועמים מדוע אין אומרים הלל השלם בשש"פ.
אחד הטעמים הוא "בנפול אויבך אל תשמח", ויש שכתבו על כך "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"
לפי הטעם הזה צ"ע מדוע בלילה הראשון כן אומרים שירה, אחר שמתו כל הבכורות?
ומדוע בחנוכה אומרים הלל השלם אחר שמתו רבים מהיוונים?
ומדוע בפורים היו אמורים לומר הלל (אלא שאין אומרים על נס שבחו"ל או שקריאתה זוהי הלילא), ומה אם כל האוייבים שמתו?

אולי הפירוש שהיום היחיד שכל הנס היה הריגת השונאים הוא שש"פ, בכל המקומות ההודאה היא על שיצאנו ממצרים/שחזרנו לביהמ"ק/שניצלנו מגזירת המן, כמובן שהנס בא ע"י שמישהו נהרג, אבל לא ע"ז היא עצם ההודאה, משא"כ בשש"פ כל ההצלה היא רק עצם זה שהמצרים נהרגו [שהרי לא התקדמנו משם לשום מקום, וכידוע שבנ"י נכנסו ויצאו מהים באותו צד].