חלב שנוצר מחמץ

הודעה
מחבר
כּוֹתָר
הודעות: 1255
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

חלב שנוצר מחמץ

#1 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' מרץ 24, 2021 2:28 am

חלב בהמה
מקור ההלכה בדין החלב שנוצר מחמץ הוא,
שהרמ"א ביו"ד סי' ס' דבהמה שנתפטמה כל ימיה רק בדברים האסורים אסורה. והוא מתוס' תמורה דף ל"א ד"ה שינקה.
והש"ך השיג דרק באיסורי הנאה יש לאסור אבל לא באיסורי אכילה כיון שאינו אוכל האיסור ומעוכל הוי כשרוף.

והנה במשנה ברורה סימן תמח ס"ק לג הביא מחלוקת לגבי החלב בפסח וז"ל:
"ולענין חלב של בהמה שאוכלת חמץ אפילו היא של נכרי [פה] נחלקו אחרונים בזה ודעת הפמ"ג להתיר החלב שחלבו אחר מעל"ע שאכלה חמץ [פו] ויש מקילין אפילו בו ביום אם אוכלת שחרית וערבית מדברים המותרים":

חלב אם
חשוקי חמד מסכת עבודה זרה דף כו עמוד א
מה דין מינקת נכריה האוכלת כשר, אך בפסח אוכלת חמץ
מה דינה של מינקת נכריה האוכלת רק מאכלים כשרים, אך בפסח אוכלת חמץ, האם גם זה מטמטם?
בספק זה יש גם להסתפק בדברי הרמ"א הנ"ל (סימן פא ס"ז) שכתב וכן לא תאכל המינקת אפילו ישראלית דברים האסורים. וביאר הש"ך (ס"ק כה) כגון שהמינקת חולה, וצריכה לאכול דברים האסורים, לא יתן האב לתינוק לינק ממנה, אלא ישכור לו מינקת אחרת ישראלית. ויש להסתפק האם כשהמינקת צריכה לאכול בגלל מחלתה חמץ בפסח, האם גם אז מטמטם, או שמא חמץ בפסח לא דומה לשקצים ורמשים, שהם בעצם אסורים, ואיסורם נוהג כל השנה. משא"כ חמץ בפסח איסורו רק לזמן, זֵכר לישראל שבצקם לא החמיץ, אולי אין זה מטמטם?
תשובה. נחלקו רבותינו אם איסורים התלויים בזמן כמו חמץ בפסח מטמטמים או לא, לדעת השערי דעה (סימן פז סק"ה) חמץ בפסח לא מטמטם, ואם כן לדבריו מותר לתינוק לינוק ממי שכל מזונותיה הם מאכלים כשרים, אף על פי שאוכלת חמץ בפסח, מאחר וחמץ בפסח איסורו לזמן, ואינו מטמטם. ואילו שו"ע הרב (או"ח סימן שמג ס"י) כתב שאין חילוק בין איסור לזמן לאיסור קבועיא, ולכן אולי אין לתת לתינוק לינוק מנכריה [או אפילו ישראלית האוכלת חמץ בפסח] אלא ישתדל האב לשכור מינקת האוכלת מאכלים כשרים ולא חמץ בפסח. [ויעוין עוד בתורת היולדת (פרק מב הערה ב, ובדברי הגר"ח פנחס שיינברג שליט"א].
אך יתכן לומר שאפילו לפי דעת שו"ע הרב, מותר לתת למינקת נכריה [או לישראלית שאוכלת חמץ במקום פיקוח נפש] להניק תינוק אפילו שאוכלת חמץ בפסח, דיתכן שכל מה שאמרינן שגם איסור התלוי בזמן כמו חמץ בפסח, מטמטם, היינו בגלל שיש איסור לאכול אותו, והאיסור אכילה גורם לטמטום. אבל אם אוכל את המאכל בהיתר, אין הוא מטמטם, שהרי סוף סוף אין איסור חפצא בגוף המאכל, וצ"ע.
ונראה שאפילו לשיטת השערי דעה (הנ"ל) הסובר שאין טמטום הלב בחמץ בפסח, מאחר והוא איסור זמן, בכל זאת אם המינקת ישראלית אוכלת רק חמץ בפסח, אין להשתמש בחלב שלה. ויעוין משנ"ב (תמ"ח סס"ק לב) שכתב לענין חלב של בהמה שאוכלת חמץ, שאפילו היא של נכרי נחלקו האחרונים בזה. ודעת הפרמ"ג להתיר החלב שחלבו אחר מעת לעת שאכלה, ויש מקילים אפילו בו ביום אם אוכלת שחרית וערבית מדברים המותרים. ויעוין שערי תשובה (שם ס"ק יז) שכתב: בשו"ת בית אפרים (סימן לה) כתבתי שאם הפרה חולבת מותר לאכול החלב שחולבים ממנה בימי הפסח, שלא דמי לנתפטם באיסור הנאה, כיון שהחמץ של אינו יהודי מותר לו, והוא מאכילה בהיתר, עכ"ל השערי תשובה. לפי זה אם המינקת ישראלית ואוכלת חמץ, יש להימנע מלאכול חלבה, ואם הישראלית חולה שיש בה סכנה וחייבת לאכול חמץ, מסתבר שמותר לינוק ממנה, כיון שאוכלת בהיתר, וצ"ע.