איטר לאיזה צד ייסב

[דוד]

[כּוֹתָר]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תעב סעיף ג
סעיף ג
ב) כשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פניו ולא על ימינו, אלא על שמאלו. (ואין חילוק בין אטר לאחר) (טור בשם רש"י ות"ה סימן קל"ו).

[כּוֹתָר]

ובלבוש וכן במשנ"ב ביארו:
ואין חילוק בין איטר יד ימינו לאחר, דסכנתא היא להסב על ימינו שלא יקדים קנה לושט, דושט הוא על צד ימין, ונפתח הכובע שעל פי הקנה מאליו כשהוא מטה על הימין, והמאכל נכנס לתוך הקנה ונחנק:

[אורח]

ויש לכאו' כמה טעמים לפטור אטר מהסבה.

א. בשבולי הלקט (סי' ריח) כתב לבאר באופן אחר מכל הראשונים מהו חשש הסכנה, וז"ל, "והטעם לפי שדרך ההסיבה להסיב על גבי המטות המוצעות על גבי קרקע אצל השלחן ומטין ושוכבין על צדו ולפיכך הסיבת שמאל הוא עיקר ההסיבה שידו הימנית הקרובה לפה הוא למעלה ואפשר לו להוליכה לו על השלחן ולהביאה בפיו בלא סכנה אבל אם היה מסיב בצד ימין כיון שידו הימנית מלמטה שהוא שוכב ומסיב עליה אי אפשר לו להביאה לפיו ולהוליכה על השולחן אלא אם כן זוקף את עצמו ועוקם את הראש ושמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה". וממילא לפ"ז בהסיבת אטר על שמאל יש גם כן חשש סכנה, ולמה לא חשו לה הפוסקים? ואמנם בביה"ל (ד"ה ואין) כתב ששום פוסק לא פירש כדברי השבלי הלקט. אולם למה לא נחוש לו? והרי מה שאנו חוששים לרשב"ם הוא לפי שחמירא סכנתא מאיסורא כמבואר בתרומת הדשן, וא"כ גם לאטר נחוש לסכנה כשיטת השבולי הלקט.

ב. מצאנו גם ברדב"ז (ח"ג סי' תקפד) שכתב וז"ל, "ואני ק"ל על האי טעמא דהא קיי"ל שלוחי מצוה אינם ניזוקין... ובשלמא לשטת רש"י ז"ל מסב פרקדן ואוכל שכיח היזיקא וחיישינן אבל המסב על ימין לא שכיח היזיקא כלל ולא חיישינן. ועוד ראיתי כי הסימנים שוכבין זה על זה ולא ידעתי אם סימני אדם נשתנה ומ"מ אפילו שנודה לסברתו של רשב"ם ז"ל שהושט לימין מ"מ שכיח היזיקא וכמה בני אדם ראינו מסובין על ימין ולא הוזקו. ועוד הרי תקנו הסיבה זכר לחירות ואם הוא מסב על ימינו ואוכל בשמאלו מצטער הוא ואין זה דרך חירות ולפיכך אף על פי שאיני כדאי להכריע רואה אני את דברי רש"י ז"ל... שיהא מסב ואוכל במנוחה כדרך שהוא מניח תפלין". הרי שהרדב"ז סובר שבהסבת ימין אין כלל חשש סכנה, ועוד שבהסבת ימין לאטר לא הוי דרך חירות.

ג. מהר"ל מפראג בגבורות ה' (פרק מח ד"ה ואפילו עני) הביא את מחלוקת רש"י והרשב"ם וכתב "אמנם קשיא לי דלפי' רשב"ם אטר יד ימינו מיסב כשאר אדם ואיך אפשר לו לאכול בשמאלו וכי דרך חירות הוא זה? ואי לאו פירש"י והרשב"ם הייתי מפרש הסבת ימין לא שמה הסבה משום שאין זה דרך חירות שאין אדם יכול לאכול בשמאלו ולא עוד וכו', וכך פירושו מתוך שאינו יכול לבלוע שפיר כי האכילה בכח צד ימין היא וכשהוא מיסב על ימינו לא יכול לבלוע כראוי ומתוך דוחק הבליעה יש לחוש שמא יקדים קנה לוושט כך נראה פשוט וברור, והשתא בודאי לעולם צריך אטר יד ימינו להסיב על שמאלו שהוא ימין כל אדם". מפורש שסובר שאטר צריך להסב על יד ימין.

ד. בעיקר דין הסבה בזמן הזה כתבו הראבי"ה (סי' תקכה) והראב"ן (פסחים קסד ע"ד) שבזמן הזה שאין רגילות להסב, ישב כדרכו. ולמרות שרוב הראשונים חולקים עליהם בזה, ולא חלקו בין זמנם לזמנינו. ואף השו"ע פסק להלכה בכמה מקומות (סי' תעב סע' ג-ז, סי' תעג סע' ב, סי' תעה סע' א) שצריך הסבה גם בזמן הזה מעיקר הדין ואם לא היסב חוזר ומיסב. אולם הרמ"א (סי' תעב סע' ז) כתב לסמוך על שיטת הראבי"ה בדיעבד, ומה שכתב שאם הוא בכוס ראשונה או שנייה יחזור וישתה, היינו מפני ששם לא מחזי כמוסיף על הכוסות כמבואר שם באחרונים. וא"כ נראה שלאטר בצירוף כל טעמים אלו אפשר להתיר אפי' לכתחילה ללא הסבה כלל. ולמה הצריכוהו הסיבה?



ועוד קשה שהרי פסק השו"ע (סי' תעב סע' ד) שאשה לא צריכה הסיבה, והטעם כתב המשנ"ב (ס"ק יב) "דסתם אשה אין דרכה להסב בשום פעם". והרי גם סתם אטר אין דרכו להסב בשום פעם על שמאלו, ולמה נשתנה דינו מדין אשה? [ומה שחילק השו"ע בין אשה חשובה ללא חשובה לא קשה לפי שחשובה דרכה להסב משא"כ אטר אף פעם אין דרכו להסב. וראייה מהרמ"א שכתב שנשותינו כולן חשובות אלא שסמכו על הראבי"ה, והרי סברת הראבי"ה היא שא"צ להסב לפי שאין זה דרכנו האידנא].



והראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א כתב בשו"ת חזו"ע (ח"א סי' טו) על שיטת תרומת הדשן הנז', שאפשר לומר שחשש הסכנה כאן הוא ס"ס, שהרי שמא אין סכנה כלל בהסיבת ימין וכדעת רש"י, ואפי' אם הלכה כרשב"ם שיש חשש סכנה, הרי זהו רק חשש כמוכח מלשון הגמרא "שמא יקדים" ולא ודאי, כלומר יש ספק סכנה, וממילא זהו ס"ס ואטר יסב על ימינו ולא על שמאלו. אולם גם הגרע"י לא סמך על סברתו זו ולהלכה הצריך הסבה לאטר ופטר רק בגדם, וטעמו שאטר יכול לאכול בדוחק ביד ימין. וקשה, שאם אוכל בדוחק זוהי לא הסבה דרך חירות, אלא להיפך וכדלעיל.



ולפי שאטר יד אני והנסיון יעיד שאע"פ שבאכילת המצה אין כ"כ קושי בהסבה על יד שמאל, אולם בשתיית הכוסות הדבר קשה ומסורבל, באתי בשאלה לכת"ר האם אפשר להקל שלא להסב כלל או להסב על צד ימין, ואם יש היתר כזה, איזה מהם עדיף, הסבת ימין או ללא הסבה כלל?



בברכה מרובה

ינון קליין



תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א.


טז אדר תשעג

לכב' ר' ינון קליין הי"ו

שו"ב

מצות הסיבה היא להראות דרך חירות.

מי שמצטער בהסיבתו אינו נוהג דרך חירות.

כנראה שיש אטרים שונים יש כאלו שנוח להם ויש כאלו שלא נוח להם. ולב יודע מרת נפשו.

ומכיון שיש מתירים לאיטר להפוך את הסדר עשה כטוב בעיניך.

בברכת זמן חירותינו.

יעקב אריאל.