זיכוי המתנות לאביונים לאשתו

הודעה
מחבר
מתודה
הודעות: 642
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

זיכוי המתנות לאביונים לאשתו

#1 שליחה על ידי מתודה » ש' מרץ 23, 2019 9:28 pm

בליל ש"ק בין קבלת שבת למעריב שמעתי שיעור בביהכ"נ מת"ח אחד (הנמנה על חוג תלמידי החזו"א, ובעצמו בן אחד מגדולי תלמידיו).
הבנאדם ישב והפגיז חומרות על גבי חומרות במצות מתנות לאביונים של נשים וילדים. לא אאריך כאן בכולם, רק דבר אחד שהרגיז אותי: הוא טען שהמזכה את הכסף לאשה ואח"כ נותנו לקופת הצדקה - עבר על איסור לא תגזול!!!
ומדוע? כי הגילוי דעת של האשה שרצונה שהכסף יינתן לקיום מצות מתנות לאביונים - לא מהני, כיון שהיא גילתה את דעתה לפני שזיכה לה את הכסף, והוי דבר שלא בא לעולם. ולכן אחר הזיכוי צריך להתקשר אליה ולבקש את רשותה ורק אז לתת.

והדברים מרפסן איגרי: אם אני יודע שרצונה שהכסף יינתן למתנות לאביונים, האם צריך שהיא תאמר זאת במפורש??? ואולי צריך גם דיבור בלשה"ק דווקא?...
וכבר אמרו לו השומעים בהלצה שאולי לא מהני גילוי דעת בטלפון כמו שא"א לצאת יד"ח מדין שומע כעונה ברמקול...

הוא טען שזה כמו שאראה אדם ישן מעט קודם שקיעה"ח ויודעני שלא קיים מצות מתנות לאביונים ואני אקח מכספו ואתן בשבילו, שלדעתו זהו ממש לא תגזול. אלא שע"ז גופא אני מפקפק: וכי הגילוי דעת הוא משהו הלכתי שצריך להיות בגדרים הלכתיים??? וכי הגילוי דעת הוא קנין ממשי שמתיר את השתמשותי? והרי ניתן לטעון שגם אם הוא הסכים לי במפורש לקחת מממונו זהו איסור גזל עד שיקנה לי ממש! אלא מאי? כאשר הוא מסכים נמצא שאין בלקיחתי סתירה לבעלותו על החפץ, ולכן אין בזה משום לא תגזול. ולכן א"צ שום גילוי דעת ממשי, ואם אני יודע שזהו רצונו לענ"ד מותר לקחת ללא פקפוק.


מה דעתכם?



(הנושא הזה הוא עקרוני ולאו דווקא לגבי מתנות לאביונים, ולכן אם פורום 'פורים וחודש אדר' יועבר אח"כ ע"י המנהלים למקום בלתי בולט אבקשם להעביר את הנושא ל'הלכה ומנהג' ושכמ"ה)

דוד ריזל
הודעות: 1037
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
דוא"ל: 9090674b@gmail.com
יצירת קשר:

Re: זיכוי המתנות לאביונים לאשתו

#2 שליחה על ידי דוד ריזל » א' פברואר 23, 2020 4:37 pm

שאלתי רב על הנושא הזה,
אז כפי שאמרת, הוא גם אמר שכמובן מועיל גילוי דעת לפני שזה היה של האשה, כי אין סיבה לומר ששינתה את רצונה.
חוץ מזה הוא הוסיף, שכיון שבעלה מזכה לה רק עבור קיום המצוה, אז זה קנין עם תנאי, שאם היא כן הייתה משנית דעתה אז זה לא שלה.

והאריך להוכיח כל מה שאמר מהמקורות, אבל בזה לא החזקתי ראש.

שלח תגובה