מה התועלת בידיעת שמו של הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי
בס"ד
ח' אדר ב' ה'תשפ"ד
לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס!
אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בתרגום שני על מגילה (פרק ו', פסוק י') איתא, וז"ל: תרגומא דהאי קרא, ופרק לאוריא דמלכא. ודבר סוסיא דמלכא דקאים ברישיה דאורייתא די שמיה "שפרגז" די עלה רכיבית ביומא קדמאה דקימת במלכותא. עכ"ל. הרי ששם הסוס שרכב עליו המלך אחשורוש ביום המלכתו היה "שפרגז", וזה שמו של הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי כאשר הובילו המן ברחוב העיר וקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
וצ"ע מה התועלת בידיעת שמו של הסוס שהיה "שפרגז", מילא אם היה אומר מה היה הסוג של הסוס כמו סוס ערבי וכדומה שהוא סוס משובח ביותר הייתי מבין שיש כאן איזה משמעות גדולה להראות שמרדכי היהודי הרכיבו אותו על סוס הכי משובח והכי טוב, אבל לכאורה נראה חסר תועלת ידיעת שמו של הסוס. וצריך להבין מה רוצים לומר לנו בזה.
בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח"ס מריח ניחוח
עפולה ת"ו
תשובתו אלי:
למה הזכיר בתרגום אסתר ששמו של הסוס שהרכיבו את מרדכי עליו היה שפרגז
איתא בגמ' כעין זה שמו ושם עירו למה לי שלא תאמר משל היה.
ובאופן אחר יתכן לומר דמאחר והיה ידוע אצלם שכך רגילין לקרות הסוס המיוחד למלך הלכך באו לאשמעי' שהרכיבו את מרדכי על הסוס המיוחד למלך ולא על סוס שרכב עליו המלך באקראי בעלמא. עכ"ל.
א"ה ריחמ"א ס"ט: שלחתי שאלה לכמה תלמידי חכמים, בנוסח הזה, וז"ל:
השם של הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי הוא: שפרגז. המקור - תרגום שני על מגילת אסתר פרק ו פסוק י. מה התועלת בידיעת שמו של הסוס?
וזה מה שהשיבו לי בס"ד:
ידידי היקר הרב אברהם כהנא שליט"א כתב לי, וז"ל:
שלום צדיק!
לענ"ד השם מראה שהיה סוס חשוב, כמו שמצאנו לגבי עץ ביישני, שיש לו שם כי הוא מבייש אחרים בכמות הזית שלו, ולכן לא נחשב שכחה, כאן השם של הסוס מראה את החשיבות של הסוס, ולכן אחשורוש אומר להמן קח את הסוס הכי חשוב שהוא יושב בראש ושמו כך וכך... עכ"ל.
מו"ר הגאון רבי אברהם הלוי ליפשיץ שליט"א אב"ד דק"ק כפר גדעון עמק יזרעאל כתב לי, וז"ל:
אולי מהאותיות לשון רג"ז של ש"ף בקפיצות ודילוגים של גבורת הסוס לשפוך עליו ביתר שאת את חמת המלך מלכו של עולם. עכ"ל.
ידידי היקר הרה"ג כפיר ברוך מבורך דדון שליט"א כתב לי, וז"ל:
רוב שלומות. ברכות שמים ותהומות.
שאלתי מבין בלשונות עמים. והוא אמר לי שמקור המילה הוא מהודית עתיקה וביאורה מעוצב. ויש לומר שהסוס הזה היה מקושט ומעוצב והביאו אותו מהודו אל פרס. וידוע שההודים באותה העת האמינו בסוסים והיו סוגדים להם, ומפני כך היו מטפלים מנקים מקשטים ומעטרים אותם בבדים ותכשיטים.
ורק המלכים הורשו לרכוב על סוסים משובחים אלו לשם כבוד.
ולכך ציינו רבותינו בתרגום את שמו, בכדי לציין שמרדכי רכב על סוס ממין הסוסים המשובחים ומעוטרים הללו. ורכב על העבודת אלילים שלהם. לקיים מה שנאמר ואתה על במותימו תדרוך.
וה' יזכנו לראות בקרוב עני ורוכב על חמור. ויעלנו אל הר המור.
בברכה רבה
כפיר ברוך מבורך דדון
עכ"ל.
ידידי היקר הרב דן סתר שליט"א (לוד ת"ו) כתב לי, וז"ל:
שפר עניינו טוב. ראה דניאל ד כד. גז עניינו כריתה. ראה תהלים צ י. על אף שרוב מילי דעלמא יש לתקן ולמתק, את עמלק יש לכרות.
ולגבי סוס, גימטריא קכ"ו, וכתב בקהילת יעקב: והנה בגלות שנחסר ה' אחרונה מהשם ואין השם שלם רק שלשה אותיות יהו, ויש להם ששה צרופים ששה פעמים יהו גימטריא קכ"ו.
סוס דמיא רישא לסיפא וסיפא לרישא, דבאמת טוב ה' לכל, תמיד, בלא הפרש, וכפירוש רמח"ל לארימית ידי בצלותין, ומזמור קכ"ו בתהלים אז ימלא שחוק פינו. יושב בשמים ישחק.
עוד י"ל שפרגז. הרי"ש משמשת לשני פנים: שפר רגז. וכמאמר חז"ל שבת ל' ע"ב טוב כעס שכועס הקב"ה על הצדיקים בעוה"ז - אלו ישראל - משחוק שמשחק הקב"ה על הרשעים בעוה"ז. אלו עמלק. ובכך סרה השאלה על מרדכי מדוע ארגיז להמן, דטובה עשה לישראל, להסיר מהם קטרוג. קיימו וקבלו כו' כידוע. עכ"ל.
גיסי היקר הרב איתמר מאיר שוקרון שליט"א (עפולה) כתב לי, וז"ל: בשביל להוסיף בושה על המן. עכ"ל.
ידידי היקר הרה"ג אברהם יצחק וינברג שליט"א כתב לי, וז"ל:
ישר כח לרב על השאלה המענינת.
ואולי יש כאן רמז לתיקון של גלגול נשמה. שפרגז מסתים ומתחיל כמו שעשגז שומר הפילגשים. והאותיות השונות התוכיות מרכיבות פרעש. שהוא רמז להמן. וההליכה עם הסוס כשמרדכי רוכב עליו שפרגז היא המשך לנס עם אסתר שהיה מעורב עם שעשגז. ומרדכי תיקן את רכיבתו של אחשורוש שזהו הסוס אשר רכב עליו המלך. והביא גדולה למרדכי בתיקון הגלגול שלו. עכ"ל.
עוד כתב לי הרה"ג הנ"ל, וז"ל:
לרבי ומורי,
הנה עוד כמה סיכומים למשמעות ומקור שמו של הסוס של אחשורוש שרכב עליו מרדכי, ובס"ד כיוונתי לחלק מדעת הגדולים:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=17250
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=59860
עכ"ל.
א"ה ריחמ"א ס"ט: כדאי לעיין במקורות שהובאו בפורם אוצר החכמה. יש שמה פרטים מאד חשובים.
ידידי היקר הרה"ג מרדכי אלמקייס שליט"א מח"ס ויכתוב מרדכי ח"א ועוש"ס (נתיבות ת"ו) כתב לי, וז"ל:
למע"כ ידי"ן מו"ר ועט"ר המאוה"ג לממשלת התורה והיראה, המקובל החסיד, ענוותן ושפל ברך וכו' וכו' כמהר"ר ריחמ"א יחשל"א
בעמח"ס "אוצר הגלגולים" "אוצר הפלאות" ועוד רבים
אחדשה"ט באה"ר כראוי,
באתי בזה בקצרה בענין שאלתו היקרה, על מה דאיתא (תרגום שני על אסתר ו' י') ששם הסוס שרכב עליו מרדכי הוא "שפרגז". והק' כת"ר מה התועלת שיש לנו בידיעת שמו של הסוס?
תשובה בס"ד: י"ל ע"ד הרמז כי תיבת "שפרגז" בהתחלקה לב' היא "שף רגז", "שף" מלשון שף מדוכתיה דהיינו יצא ממקומו, דבזמן הזה החלה נפילתו של המן ימ"ש, והרוגז של השי"ת על עמ"י חלף הלך לו ובאו החסד והרחמים.
עוי"ל כי תיבת "שפרגז" מרמזת כולה על דין קשה, כי אות ש' היא גימטריא של מילוי אלהי"ם, אות ר' היא גימטריא של אלהי"ם בריבוע, פ"ו גימטריא אלהי"ם פשוט, נשאר ד', ועם הכולל ה', כנגד ה' אותיות אלהי"ם. וע"י שמרדכי, שהוא החסדים, רכב על הסוס גרם למיתוק הגבורות והחל נס הצלת ישראל, ודו"ק.
וכסא כת"ר ירום ונשא וגבה מאוד ויזכה לראות פני משיח צדקנו בב"א.
באה"ר אין קץ
מרדכי
ידידי היקר הרה"ג מרדכי יצחק שליט"א (חולון ת"ו) כתב לי, וז"ל:
שאלה יפה ומענינית.
אולי לידיעת המלאך הממונה או להשבעות לסוס שירוץ ויפרח באויר.
לפי הדעה שעל הבהמות והחיות יש השגחה כללית על המין ולא השגחה פרטית אין צורך בשם מסוים לחיות יוצא מהכלל חיה ובהמה שנתיחדו לאדם מסוים לאיזה צורך כגון האתון של בלעם ולהבדיל חמורו של משיח. וכשנקרא שם לסוס של מרדכי מורה הדבר שאינו במקרה אלא בהשגחה פרטית על סוס זה דוקא לשאת עליו את מרדכי לישועת ישראל. עכ"ל.
בספר "חדי בחידה" לרבי יעקב דניאל הכהן עמאש (ירושלים תובב"א ה'תשע"א) כתב חידה, (חידה מס' 67), וז"ל:
לאחשורוש היה סוס, עליו רכב מרדכי בשבח וקילוס. שמו הוזכר בדברי רבותינו הקדושים, באחד המפרשים.
והפתרון הוא:
בתרגום שני על הפסוק "מהר קח את הלבוש ואת הסוס" (אסתר ו, י) אמרו ששו של הסוס היה שפרגז. ונראה משמעות שמו, שיפר מלשון שופרא דהיינו יופי כי היה סוס יפה במראהו, וגז מלשון העברה ממקום למקום, וכמש"כ רש"י על הפסוק "כי גז חיש ונעופה" (תהלים צ, י) כי זהו עיקר תפקידו של הסוס להעביר את רוכבו ממקום למקום. עכ"ל.
גיסי היקר הרב מור ששון פז שליט"א (עפולה ת"ו) כתב לי, וז"ל:
א. שיפרגז בשם הערוך ראיתי שכתבו שהוא צבע אדום ולבן (לא מצאתי בערוך).
ב. בספר שם הבדולח כתב שיפרגז רמז ל שפיר גזזו מלכות הרשעה.
ג. שפרגז אפשר לומר דאמר לו סוס אשר רכב בו המלך ובמפרשים משמע ביום שהמליכוהו ואפשר שאם לא היה מדגיש לו שם הסוס אז היה מביא לו אחר.
ד. סוס אביר ומהיר וטוב דבזה משתבח הסוס. והיינו שפר מלשון נאה ויפה וגז מלשון מהיר על דרך כי גז חיש ונעופה.
א"ה ריחמ"א: נראה לעניות דעתי לומר בס"ד, מה שכתוב בספר ויקרא (כ, פסוקים טו-טז) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ", "וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם".
ופרש"י (שם), וז"ל: ואת הבהמה תהרוגו - אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא מפני שבאה לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכ' תסקל ק"ו לאדם שיודע להבחין בין טוב לרע וגורם רעה לחבירו לעבור עבירה. כיוצא בדבר אתה אומר (דברים יב) אבד תאבדון את כל המקומות הרי דברים ק"ו מה אילנות שאינן רואין ואינן שומעין על שבאת תקלה על ידם אמרה תורה השחת שרוף וכלה המטה את חבירו מדרך חיים לדרכי מיתה עאכ"ו. עכ"ל.
הרי לנו שבהמה שבאה ע"י תקלה לאדם הורגים אותה. והטעם שהורגים אותה גם כן שלא יאמרו הבריות הנה הבהמה שנהרג פלוני או פלונית ע"י כדי לא לבייש את החוטא אחר שקבל את עונשו, וכן כדי שהבריות לא ידברו מן החטא כאשר יראו את הבהמה.
והנה הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי הוא הסוס שרכב עליו אחשורוש ביום המלכתו, וחז"ל גילו לנו מה היה שמו של אותו סוס לומר לנו שרוצים אנו בדווקא לדבר ולספר מן הסוס הזה ושכולם ידעו מה שמו והישועה שהגיע לעם ישראל ע"י שרכב מרדכי היהודי על סוס זה והמן כרע על ארבע כדי שמרדכי היהודי יעלה על הסוס, ומרדכי היהודי בעט בהמן הרשע, וכמה שיותר ידברו על סוס זה יזכרו יותר בהמן הרשע ובמילא יזכרו את מעשה עמלק הרשע ויבוא למחותו, וכל זאת כדי להזכיר לנו את מחיית עמלק ולדבר כמה שיותר מענין זה. כנלע"ד.
וכן אמר לי בסגנון זה בן דודתי היקר ערן רז הי"ו (נתניה ת"ו) שהשאלה הגיעה על ידי בתו אגם תחי' (כחידה שנשאלה בבית ספרה מה השם של הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי), כי כמה שידעו יותר על הסוס ושמו יהיה יותר בושה להמן הרשע וזרעו וכולם ידעו איזה בושה נעשה לו בעת שהוליך את מרדכי היהודי ברחוב העיר ובתו שפכה עליו שופכין ונעשה לו בושה גדולה. ע"כ.