שומר שמסר לשומר ומיעט בשמירתו חייב אף בבעלים.
וביאר המ"מ: שבבעליו עמו יש לו דין שומר ופטור מתשלומין, וכשמסר לשומר אחר לא שייך הפטור דבעליו עמו.
ולפי המ"מ קשה מה שכתב הרמב"ם בפ"ב משאלה ופקדון ה"ח דבשותפין הוי ספק, ובגניבה ואבידה פטור, דלפי המ"מ הוי ספק פטור אם נפטר מתשלומין.
והש"ך כתב שבבעליו עמו אין לו כלל דין שומר. ולדבריו קשה, כיון שאינו שומר מותר לו להעביר לאחר ואמאי כשמסר לשומר ומיעט בשמירתו חייב.
ויש את ההסבר של הקוב"ש.
אעצור רגע ואגלה, אני כלל לא מונח בסוגיא, רק לפני כמעט 25 שנה כשלמדתי אותה בישיבה עשיתי טבלה וממנה אני מעתיק עכשיו.
ומדוע נזכרתי מזה, כי הבן שלי למד את הסוגיה בתחילת הזמן מהבית, והבאתי לו את הטבלה. והוא הוסיף בה עוד שורה, איך המג"ש שלו יישב את כל הסתירות ברמב"ם.
- גדר הפטור בבעליו עמו לדעת הרמבם מדור לדור.jpeg (467.22 KiB) נצפה 328 פעמים
ראש הישיבה שמוזכר בטבלה נעשה מאז אדמו"ר לחסידי סלונים.