והנה בסיום המעשה מובא משפט שמאוד מעורר וזוקק לביאור רב, אשמח לשמוע הסברים או מקורות אם דברו מזה:
הרישא מובנת היטב, אך מה הסיפא שייך ל"אשריכם ישראל" וכי זו מעלה להמסר ביד בהמתן של אומה שפלה?"בכה רבן יוחנן בן זכאי ואמר: אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום - אין כל אומה ולשון שולטת בהם,
ובזמן שאין עושין רצונו של מקום - מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה".
ובאמת שיש להעיר דבגיטין דף נ"ו ע"ב מצינו להיפך, שכל המצר לישראל נהפך לראש, הרי שהקב"ה דואג לכבד את בניו
שלא ימסרו בידי אנשים שפלים. וראיתי ביעב"ץ שמחלק בין יחידים לכלל האומה הישראלית, ועדיין צ"ב מה המעלה?