בריש דף ד' כתוב שתלמיד חכם אינו קורא קריאת שמע של ערבית, כיון שתורתו מגנת עליו מפני המזיקים ודי בכך שיקרא פסוק אחד דרחמי.
ולא מצאתי שנפסקה הלכה זו בטור, בת יוסף ובשו"ע. וצריך ביאור מדוע.
וראיתי בהערות של מתיבתא בשם ספר מגיד תעלומה שמפרש שרב נחמן שאומר דין זה חולק על רבי יהושע בן לוי שאמר "אע"פ שקר אדם קר"ש בביהכנ"ס מצוה שיאמר על מטתו". ולפי רבי יהושע בן לוי יש חיוב גם לתלמיד חכם והלכה כמותו.
והם מסבירים שלכן הרמב"ם הטור והשו"ע לא הזכירו הלכה זו.