סימני הגאולה

[כּוֹתָר]

מסכת עדויות פרק ח' משנה ז' – המשנה האחרונה במסכת

נחלקו תנאים בפירוש הפסוק " הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".
מה הפירוש להשיב לב בנים על אבותם ?
כמה תנאים מפרשים: שאליהו עתיד לומר ברוח הקודש זה מבני בניו של זה. זוהי דעת רבי יהושע בן לוי, ורבי יהודה.
אך לדעת רבי שמעון: אליהו בא להשוות המחלוקת, שר"ש מפרש את הכוונה בפסוק: "אבות ובנים", אבות - אלו החכמים, ובנים - אלו התלמידים, שיהא לב כולן שווה ולא יפול ביניהן מחלוקת.
וחכמים אומרים:
לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם. הכוונה כפשוטו, שלא יהיו סכסוכים במשפחות בין אבא לבן. עד כאן דברי המשנה.

בביאור הדברים. אני הייתי סבור שאם רואים שיש שלום בין החכמים ותלמידיהם, או בין אב לבנו, זה סימן שהמשיח מגיע.
ת"ח חשוב ביקש לחלוק עלי, מדברי משנה זו, שלדעת ר"ש, אליהו הוא ישכין את השלום וזה לא יבוא מעצמו.
אך אני אומר, מי יודע, אולי אליהו הנביא התגלה לחכמים "עיני העדה", או לאב ובנו, והוא עשה שלום ביניהם. מה שאנחנו לא זכינו לראות את אליהו, לא אומר שהוא עוד לא החל בעשיית שליחותו לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

[כּוֹתָר]

מלחמת גוג ומגוג
מי שמעיין בנבואת גוג ומגוג, יראה שממש מתואר המצב כיום בארץ ישראל שהיהודים התקבצו אליה וחיים בשקט ושלוה, ופתאום תיפתח המלחמה.

הנביא יחזקאל בפרק לח (כפי פירוש המפרשים שם) אומר:
גוג הוא שם מלך שיצא למלחמה על ישראל, ומגוג היא שם אומתו.

גוג יהיה שובב כמו יצר של חיה שאינה פועלת עם שכל והגיון, ולכן ילך להילחם על ארץ ישראל, עם סוסים ופרשים והרבה חיילים. לעזרתו יבואו פרס כוש ופוט, עם מגינים וכובע.

בסוף שנות הגלות יבוא גוג אל ארץ אשר שבו יושביה להתיישב בה ממקום שגלו ע"י חרב האויב, ונקבצו בה מן העמים הרבים שהיו פזורים שמה בגולה, וארץ זו שנקבצו אליה היא ארץ ישראל.
והעדה היושבת בה עתה הוצאה מן העמים ממקום גלותם ועתה המה כולם יושבים לבטח.
ועלית, אתה תעלה עליהם למלחמה פתאום.

וכך אומר ה' אומר לגוג:
."והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראלנאום ה' אלוקים תעלה חמתי באפי, ביום ההוא יהיה רעש גדול ע"י קולות ורעמים, ורעשו מפני ע"י נדנוד ותנועה חזקה, דגי הים ועוף השמים, וחית השדה, וכל הרמש הרומש על האדמה, וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות, וכל חומה לארץ תפול. ועל גוג אקרא שיבוא עליו חרב איש באחיו. ואתווכח ונשפטתי עמו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש, שהם אבני ברד, אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו.
והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים.

על ערי ישראל תפול, ושלחתי אש במגוג.
הנביא מתאר שיישארו כ"כ הרבה כלי מלחמה מהחיילים הנופלים של גוג ואלו שהצטרפו אליו:
"ויצאו יושבי ערי ישראל וביערו והסיקו בנשק ומגן וצנה, בקשת חיצים ובמקל יד וברומח וביערו בהם אש שבע שנים".

לכן כה אמר ה' אלוקים עתה אשיב את שבות יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי, ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאום ה' אלוקים.

[כּוֹתָר]

מאז חורבן הבית השני, כל ההיסטוריה של גלויות עם ישראל היה תחת שלטונות רשע, שהציקו ליהודים והצירו להם.
אחד מגדולי ישראל בדור הקודם שבא מליטא שקודם המלחמה, הביא דוגמא לשפלות בה היו היהודים תחת הגויים, אם יהודי עבר במדרכה צרה ובא מולו גוי, היה פשוט שהיהודי צריך לרדת לכביש ולפנות את המקום לגוי. וזה בחיי השיגרה, מי מדבר על פוגרומים מכוונים נגד היהודים, או מלחמות וסכסוכים שבכל מקרה מצאו תירוץ למה להרוג ביהודים. עלילות דם.

והיום בארץ ישראל, אנו חיים בשקט ושלוה יחסית, ולא משועבדים למלכות רשעה שמצירה לנו בגשמיות.

[מתודה]

אך אני אומר, מי יודע, אולי אליהו הנביא התגלה לחכמים "עיני העדה", או לאב ובנו, והוא עשה שלום ביניהם. מה שאנחנו לא זכינו לראות את אליהו, לא אומר שהוא עוד לא החל בעשיית שליחותו לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

ריש הקדמת התיקו"ז: רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְהוֹן וּלְאֵלִיָּהוּ עִמְּהוֹן וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּאן לְנַחֲתָא בֵּינַיְיהוּ וּלְכָל מַלְאָכַיָּא בְּאִתְכַּסְיָא וּבְאֹרַח שֵׂכֶל.

[כּוֹתָר]

אך אני אומר, מי יודע, אולי אליהו הנביא התגלה לחכמים "עיני העדה", או לאב ובנו, והוא עשה שלום ביניהם. מה שאנחנו לא זכינו לראות את אליהו, לא אומר שהוא עוד לא החל בעשיית שליחותו לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.

ריש הקדמת התיקו"ז: רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְהוֹן וּלְאֵלִיָּהוּ עִמְּהוֹן וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּאן לְנַחֲתָא בֵּינַיְיהוּ וּלְכָל מַלְאָכַיָּא בְּאִתְכַּסְיָא וּבְאֹרַח שֵׂכֶל.

מה כננתך ללמוד מדברי הזוהר ?

[מתודה]

שאליהו מתגלה גם 'באורח שכל', ולא רק בגילוי מוחשי. ואולי זו ההתגלות לחכמים עיני העדה שהזכרת.