נדברו

רש י (יח, יט) כותב: עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים, שהיתה הארץ מסוגרת, ואלו יצאו ששים ריבוא.
ויש לעיין שמצאנו ששלושים שנה קודם יציאת מצרים יצאו מבני אפרים, וכמבואר בסנהדרין צב: וברש י שם. וצ ע.

לך לך יג יא

ככר פירש״י מישור כתרגומו.

קשה מדוע לא פירש כן לעיל בפסוק י ״וירא את כל ככר הירדן״ וצ״ע

ידועים דברי הקדמונים שלא נזכר שמו של מרע ה בפרשת תצוה, והטעם כיון שאמר אחר חטא העגל ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת , וקללת חכם אפילו על תנאי באה ונתקיימה קללתו שלא נזכר שמו בפרשת תצוה.

ראיתי כמה ביאורים בטעם שנתקיימה הקללה בפרשת תצוה דווקא. אתחיל לכתוב מאשר עמדי ובעז ה בהמשך אוסיף עוד ואודה למי...

על דיסוננס ופיוס - מאמר יפה לפרשת תרומה

בחיים ישנם דברים רבים שאנו מאמינים בהם, חושבים שהם נכונים, טובים ומועילים לנו ולסביבתנו, אך בפועל קשה לנו ליישם אותם. אנו נכשלים שוב ושוב באותם דברים שאנו בעצמנו מאמינים בהם- כלא נכונים. מדוע זה קורה? מהיכן נובע הפער בין ההבנה וההסכמה לבין יכולת היישום?...

הבית הלוי (פ' תרומה ד ה ובזה) כתב בזה ל: ובזה מובן מה שאה כ וזריתי פרש חגיכם ואיתא בזוה ק ולא פרש שבתכם, דבאכילה של שבת גם אם אין האדם מכוין בו לתענוג ג כ למצוה יחשב דבשבת כתיב וקראת לשבת עונג דמצוה להתענג בשבת וא כ כונתו למצוה משא כ ביו ט לא כתיב בו בשום מקום עונג וכתיב בו רק כבוד ושמחה ומש ה אם...

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כא, ח)

ובכלי יקר (שמות כה, ג): וכתבו עוד המפרשים שגם האדם שנקרא עולם קטן בנוי על תבנית ציור זה ונראה שלכך נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו מבעי ליה, אלא שר ל שבאמצעות ציור זה אשר בו שוכן כבוד ה', ישכון גם בתוכם של ישראל, בגופם ממש, כי עיקר שכינתו שמה בעבור...

בפרק כט פסוק מה: ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים.

ופירש הספורנו

והייתי להם לאלהים - מנהיג ענינם בלתי אמצעי, ומאותות השמים לא יחתו, להיותם נכבדים לפני יותר מן השמים שהנהגתם על ידי מניעיהם, ומזה יתחייב נצחיותם

ומדוקדק בדבריו ש להיותם נכבדים לפני יותר מן השמים לכן מאותות השמים לא יחתו ....

אשמח למידע בנושא:
האם האדנים היו חלולים משני צידיהם, והיו כעין טבעת מרובעת, או שבתחתיתם היתה תחתית מכסף - וכעין כוס מרובעת.
בתודה מראש לעונים!!

למה הקב ה שלח דוקא מלאכים בדמות אנשים ולא מלאכים ממש?אם אפשר תשובות עם מקורות

ונועדתי לך שם (כה כב), פירש הכלי יקר 'כי אין להקב ה בעולמו כי אם ד' אמות של הלכה'.
וזה תמוה טובא, כי הרי בגמ' (ברכות ח.) נכתב ש מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב ה וכו', ואיך יתכן לפרש זאת על הכרובים שהיו במשכן ובמקדש?

בפרשת תרומה, משולבות אשה אל אחותה (כו יז), וההסבר כמ ש תוס' ב ק ס ג ע א ד ה רעהו שכל דבר שהוא לשון נקבה שייך עליו לשון אשה (וביארו בזה את הפסוק ה' איש מלחמה).

והנה זה לשון הרמב ן כאן, יעויין בעיקר במודגש

אבל בברייתא של מלאכת המשכן מצאתי ושני הסנין יוצאין מן הקרשים, שנים לכל אחד ואחד, שמשקיע את...

פרק כה פסוק מ- וראה ועשה בתבניתה אשר אתה מראה בהר. פירש הרשב ם וז ל

ממש הראה לו תבנית המנורה, אמושטרי ץ בלע ז, אבל לה' הנראה אליו (אליך) מעצמו סובדו ק בלע ז

לא הבנתי את פירוש המילות. והמסביר לי שכמ ה.

שאלה זו נשאל הגאון ר' חיים עוזר מפי האדמו ר מגור והשיב: דכל הכלים עבודתן מחנכתן, ובבית שני לא היו לוחות משום הכי לא היה ארון דליכא לחנך, ובספר פרד י הראה לדברי הרש ש יומא נ ג ע ב ד ה במשנה משניטל ארון.

חז''ל מביאים 3 מידות בנותני צדקה: זהב, כסף, ונחושת. בראשי התיבות שלהם יש שלשה מדרגות:

• ב זהב'' זה הנותן בריא. אין הוא מתמהמה לתת וזו היא דרך חייו.

• ב כסף'' כשיש סכנה פודה. כשבאה על צרה רץ לביה כ ותורם ביד נדיבה.

• ב נחשת נתינת חולה שאומר תנו. זה שאף פעם לא נתן וכעת ממיטת חוליו מצווה שיתנו כופר...

יש להעיר בעשרת הדברות, הן בפר' יתרו הן בפר' ואתחנן, הדיברה האחרונה 'לא תחמוד' מחולקת לשנים ע י פרשה סתומה, וכפי שיש הפסק שכזה בין כל דיברה לדיברה. . הלא דבר הוא!

לכלב תשליכון אותו .
שאל ר' חיים קניבסקי מפני מה כתב 'תשליכון' ולא תשליכו.
וכתב ליישב על פי הגמרא ב ב כה. בדיני הרחקת מזיקין מן העיר, ושם מבואר שבשר טריפה צריכים להרחיקו חמישים אמה מהעיר מפני ריחו.
וזה שרמזה התורה בהוספת האות 'נון' בגימטריה 50. לכלב תשליכו אותו במרחק של נ' אמה מהעיר. נפלא!

בפרשת משפטים פרק כב פס' כז - אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור, ופירש הרשב ם דבר הכתוב בהווה לפי ש המלכים והדיינים דנין דיני ממונות ונפשות רגילים בני אדם לקללם.
וקשה, הרי מלך לא דן ולא דנים אותו.

וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצריים (שמות כב,כ) וברש י: כי גרים הייתם, אם הוניתו אף הוא יכול להונותך, ולומר לך, אף אתה מגרים באת, 'מום שבך אל תאמר לחברך' (מכילתא, ב מ נט, ב) .
דבר תמוה הוא ציווי התורה שלא להונות גר מפני שאף הוא יכול להונותך, וכי זו סיבה מספקת בכדי שלא יהנה את הגר, וכי...

כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה . (שמות כא,לז)
ובמד ר (פ ל, ז') איתא ולמה בשור נותן ה' ובשה אינו נותן אלא ד', בשור נותן ה' שהוא מוציאו בפרהסיא . ובפי' מהרז ו כתב שהוא מוציאו בפרהסיא, שהוא גדול שמוליכו...

פרשת משפטים פרשה שכל כולה עוסקת בדיני המשפט עברי - יהודי! המשפט העברי בשונה מכל מערכות משפט אחרות המתבססות על השכל וההיגיון האנושי - מבוסס על תורה מסיני הווי אומר: לא השכל וההיגיון הם שקובעים את מערכת חוקיו אלא הצו האלוקי הוא שמנחה וקובע את הנהגת המשפט.

דוגמא שתמחיש בפנינו את ההבדל בין שני...

מצאתי שאלה בקובץ עיון הפרשה כדלהלן:

בברכות ה' שבסוף פרשתן נאמר:
ועבדתם את ה' אלקיכם, וברך את לחמך, ואת מימיך, והסירותי מחלה מקרבך

וצריך לבאר:
א. מדוע שני חלקי הפסוק הראשונים מדבר ה' בלשון נסתר (אלקיכם, וברך) ואילו בסוף מדבר ב נוכח (והסירותי)?
ב. זאת ועוד, מדוע בתחילה נקט לשון רבים (ועבדתם,...

ל' רש י: ''קיפל הקב ה כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו (כארבע אמות שזה מקומו של אדם). ומו ר המשגיח שאל, הרי לא מצינו שהיה כן, שהרי היו מלחמות, ולא נכבשה מהר כל כך?

הרי הרחבות דירות לא היו שם?... על מה ולמה כל כך הרבה דיינים??
שמעתי מאחד שהיה בשיחה של מרן המשגיח הרב וולבה שאמר, וכי אתם חושבים שבאו רק לדיני תורה ולפתור בעיות? באו להתייעץ ולקבל דרכים בעבודת ה'!
לכן היה צריך כל כך הרבה דיינים ושופטים! כל קבוצה קטנה רב!

מדבר שקר תרחק

אל מרן הבית הלוי הגיע אדם ושאלו נאמר בפסוק אמת מארץ תצמח , ואם כך שהאמת צומחת וגדלה באדמה בשפע כזה, מפני מה האמת בעולם מועטה כל כך?
השיב לו רבי יושע בער בצחות: משום שאין הבריות רוצים להתכופף כדי לקבלה!...

הרבי מקוצק היה אומר בחריפות: אמת מארץ תצמח , אבל שום דבר אינו צומח אם אין...

מו ר הגר א ארלנגר בעל ברכת אברהם שאל, למה יתרו 'מצא' את הקב ה בסוף, הוא ניסה את כל האלהויות
עד שמצא את ה', למה לא ניסה אותו קודם?
אלא, ש'לא בקשו ישראל לעבוד ע ז אלא להתיר להם את העריות' כי האמונה בה' מחייבת! וזה קשה יותר מאשר אלהים אחרים נחמד שאיננו מחייב.. לכן ניסה קודם דברים אחרים שאינם מחייבים...

מורי ורבי המשגיח שליט א (שמו לעילום, וגדול מרבן) שאל בשיעור החומש, אם משבחים אותה חז ל שלא למדה הרי שהיתה ברת הבנה ויכלה ללמוד אף שהיתה בת שלוש, ואיך באמת לא למדה ממעשיהם, הלא הרמב ם ביאר לנו היטב בהל' דעות שדרך ברייתו של אדם להיות נמשך אחר מעשי אנשי מדינתו וכו'. והיינו שלא שייך בזה בחירה, אלא...

אנו מוצאים שהוסיפו ל4 אנשים אותיוטת בשמותם
לאברהם הוסיפו -ה
לשרה הוסיפו- ה
ליהושע הוסיפו - י
וליתרו הוסיפו - ו'
שם הויה
מופלא.
מה שהיה קשה לי מילא אברהם שרה ויהושע מובן , שבשמותם נכנס שם ה' אבל מדוע יתרו זכה לכך
אשמח לתשובה

ואל אצילי בנ י לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו , ובתרגום אונקלוס והוו חדן בקרבניהן דאתקבלו ברעוא כאילו אכלין ושתן, ובתרגום יונתן: והוון חדן בקורבניהן דאתקבלו ברעוא הי כאכלין והי כשתיין.

מה כוונתו ב הי ?

ווארט שאמרתי בילדותי בע״ה

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה כו' ובמדרשים דעד כאן לא ידע שהיתה יפת תואר ובדרך למצרים עברו דרך המים וכו' והנה כיון שהיתה שרה יפת תואר היו להם צרות וכמו שראינו בהמשך הפסוקים. ונראה דמרומז בקרא ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה - אותיות מים צרה ודוק'
מה דעתם של חברי הפורום בזה

רש י בפרשת משפטים (כא, לג) מביא מהגמ' בב ק נג: את הדרשה שור ולא אדם, חמור ולא כלים .
ויש לעיין לפי זה האם כל התביעות שתובעים כסף מהעירייה (וכדו') על אדם שנפל ברחוב עקב מדרכה שבורה וכדו', שלכאו' מדין תורה יש לזה דין 'בור ברה ר', וא כ ישנו הפטור של 'שור ולא אדם'.
אשמח להחכים!