נדברו

שאלני אחד, מה היה שם משפחתו של המן?
נבוכותי. אולי 'האגגי'. לא, זה לא פורימי...
עד שגילה את אזני: ווייס. ופתח לי את המגילה, פרשנדתא ווייס, דלפון ווייס...

מה התועלת בידיעת שמו של הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי
בס ד
ח' אדר ב' ה'תשפ ד
לכבוד הרה ג עקיבא משה סילבר שליט א שלום וברכה וכט ס!
אחדשה ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בתרגום שני על מגילה (פרק ו', פסוק י') איתא, וז ל: תרגומא דהאי קרא, ופרק לאוריא דמלכא. ודבר סוסיא דמלכא דקאים ברישיה דאורייתא די שמיה שפרגז די...

אין משפט לטעמי שהולם טוב כל כך את מעלת יום הפורים כמו אם אין דעת הבדלה מניין ​

אמת שאני לא מכיר הרבה אנשים, או לא מכיר בכלל, שלא אוהבים, מחכים ומייחלים ליום הפורים. נסיתי רבות להתחבט בתחושה הזו, מה כל כך מושך ומדהים ביום הזה, האם אנחנו כל כך אוהבים להשתגע? האם יש בינינו אנשים שמרגישים שהטיפה...

זוהר כי תצא רעו
ותיקונים תיקון כא
ואר י עץ חיים שער קליפת נוגה (מט) פרק ו
ויל ע איך נולד דריווש. ובל' האר י נראה שנולד מהשידה. ואם כן מוכח מכאן ששידה יכולה ללדת מאדם.

עבד כנעני שעובד אצל יהודי, כשמתחיל לעבוד צריך לטבול וג כ חייב למולו, לשם עבדות.
אם ביום מן הימים האדון מפקיר את עבדו , נהיה הוא בן חורין ויהודי הוא.
המן, היה עבד של מרדכי לא היה לו אוכל ומכר את עצמו לשם כך, ואיתא במגילה (טו,א) זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי.
ובוודאי שמרדכי קיים את דיני עבד...

הנה רבים וטובים טועים בזה לחשוב שמקיימים המצוה בכלדהו, ושולחים דבר פעוט לבנו או לחתנו כמו לחמניה וכוס שתיה וכיו''ב.
ולא זהו המכוון ע''י חז''ל במצווה הנכבדה שתיקנו, משלוח מנות.

מנות. מיני מעדנים
חַיָּב לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ שְׁתֵּי מָנוֹת (ז) בָּשָׂר אוֹ שֶׁל מִינֵי אֳכָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר:...

דיני פרשת זכור תשפא.pdf

בפשטות המצוה של 'משתה ושמחה' שמקיימים אותה בשתיית יין היא רק ביום הפורים,
מאידך יש כמה מקורות שנהגו לשתות ולשמוח גם בליל פורים.

א. לֵיל שִׁיכּוֹרִים הוּא זֶה הַלַּיְלָה. לִשְׂמוֹחַ בְּיַיִן הַטוֹב וְלָגִילָה. פּוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר נִקְרָא בְּגִּילָה. יִזְכּוֹר לָּנוּ בִּקְרִיאַת מְּגִילָּה...

מי?
זכור לי שמספרים על הגר א, הגרי ס, (המהרי ל דיסקין?), כמדו' שהיעב ץ העיד כן על אביו החכ צ.
מקורות?

בדורנו: הגר י ברטלר זצ ל (שמעתי שבשכרותו מנע ממתפללי לדרמן לקרוא את המגילה בליל ט ו כדעת החזו א...); יבלח א הגרי י קלמנוביץ. כמדומה שגם רבי דן סגל.

מקורות והוספות יתקבלו בברכה.

לעניין אכילת מצה שלא לשמה אמרינן בגמ' ראש השנה כח ע א-ע ב

שלחו ליה לאבוה דשמואל: כפאו ואכל מצה - יצא. וכו',
אמר רב אשי: שכפאוהו פרסיים .

ויש להקשות:

מדוע נאמר דווקא פרסיים, למה לא אמרו גויים סתם ?
ובאמת, שזו היכי תימצי מאוד קשה, שיהודי לא ירצה לקיים מצוות מצה, וגוי יכפה אותו כן לקיימה.

וע ד...

איתא בכתבי האריז ל (פע ח שער הפורים):
והנה הארה הזאת לא היה לא בשבת ולא ביום טוב, אלא בפורים בלבד. וכמו שאמרו חז ל כל המועדים עתידין להבטל וימי הפורים לא יהיו נבטלים, כמד כ וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים. והבן מה שאמר לא יעברו, כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים וכו', והיא הארה...

איך הנושאים דלהלן אלו קשורים לקריאת המגילה

-זמן ברית מילה
-מדידת תחום שבת
-זמן אכילת לחם הפנים
-כמות מקריבי קרבן התמיד

חידה א
איך יתכן אדם שאפשר לצרפו לעשרה רק לקדיש ולקדושה ולא לקריאת המגילה, ואדם אחר שאפשר לצרפו רק לקריאת המגילה ולא לקדיש ולקדושה?

מה המקור להילולת משה רבינו בז' אדר, ראה כאן
וכן מדוע נהגו לחגוג את ההילולא בקבר רשב י.

בעקבות המאמר שנכתב בעבר (מצרף קישור
שם מבואר עניין השיכור שאינו יכול להפסיק לשתות, ואף כי מוכה ומוכלם בידי הסובבים אותו,
אף כי מאבד הוא את משפחתו, מעמדו החברתי והפיננסי, ולפעמים אף מאבד עצמו לדעת, או לכל הפחות שלא לדעת בכך שמת ממחלות הנגרמות משתיה מופרזת.
נתעוררתי לשאול, כיצד יש מצוה ביום הפורים...

וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ (אסתר ו, יב)
וברש י: וישב מרדכי, לשקו ולתעניתו .

נורא נוראות!
- המן מושפל עד שחוזר לביתו אבל - במות בתו, וחפוי ראש - כמנהגם לכסות פני המבויש.
- מרדכי זוכה לדרוך על גבו של המן ולקיים את הכתוב ואתה על במותימו...

בליל ש ק בין קבלת שבת למעריב שמעתי שיעור בביהכ נ מת ח אחד (הנמנה על חוג תלמידי החזו א, ובעצמו בן אחד מגדולי תלמידיו).
הבנאדם ישב והפגיז חומרות על גבי חומרות במצות מתנות לאביונים של נשים וילדים. לא אאריך כאן בכולם, רק דבר אחד שהרגיז אותי: הוא טען שהמזכה את הכסף לאשה ואח כ נותנו לקופת הצדקה - עבר על...

לכאורה איך מותר להשתכר הא כתיב לא תשכרו ? (לא תשקרו ובת קוף כבת כף) אלא עשה דחייב איניש דוחה לאו דלא תשכרו. ועשה דוחה לא תעשה נלמד מכלאים בציצית וזהו שאנו אומרים שושנת יעקב צהלה ושמחה (ויכלו להשתכר) בראותם יחד תכלת מרדכי והסיקו דעשה דוחה ל ת

כתב הרמב ם בסוף הל' מגילה: ואעפ י שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתר מעיני, ימי הפורים לא יבטלו שנאמר וימי הפורים האלה וגו' . והמקור הוא במדרש משלי פ ט ו'ילקוט שמעוני' משלי.

והקשה הרשב א בשו ת ח א סי' צג, דאיך שייך שמצוה מן התורה תעקר ח ו ? וכן הקשה בשו ת הרדב ז סי' תרסו...

פורים שמח לכולם :P
מהו האיסור החמור להנות מסעודתו של אותו רשע,
עד כדי שהיתה הו''א בגמ' (ואולי אף למסקנא) שבעבור זה התחייבו כליה?
(ואולי אפש''ל מכיון שזלזל אחשוורוש בבגדי הכהונה וכלי המקדש, ואיך יערב אכול ושתו?!
או שמא י''ל מכיון שעברו על ציוויו של מרדכי וצ''ע)

בריש פרק ערבי פסחים דף ק' ע א

ומעשה ברשב ג ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום א ל רשב ג לרבי יוסי ברבי רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה חבירנו אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דבריי לפני רבי יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי רבי יהודה בפני (אסתר ז, ח) הגם לכבוש את המלכה עמי בבית א ל א כ לא נפסיק שמא...

בבקשה להעלות הקלטות אדמורי ם בקריאת המגילה
תודה רבה!!!

בעלי המוסר בדורנו (ועוד) מספרים:
יהודי שנכנס לפסיכולוג והתאונן על כך שנכנס מפעם לפעם לדכאון,
הפסיכולוג המליץ לו על בדרן מסויים שמופיע ומשמח את לבבות האנשים.
אמר לו הפציינט, 'אני הוא אותו בדרן'...

היש מי מחכמי ורבני הפורום היודע מהו המקור לכך???

ואקדמנו בתודה, עמוס.

איך למנוע את כאב הראש ביום שאחרי?

בשנה מעוברת ראיתי בזמנו כמה נידונים מה נחשב לאדר העיקרי. נפק מ לכמה דינים.

א. לגבי בר מצוה האם הנער נעשה בר חיובא באדר א או אדר ב
ב. לגבי יארציט. האם באדר א או ב. ויש בזה פלוגתת המחבר והרמ א.
ג. לגבי ז' באדר האם הילולת משה נחגגת באדר א או באדר ב.

גמרא: וכל זה איננו שוה לי , אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: בשעה שראה המן את מרדכי יושב בשער המלך אמר כל זה איננו שוה לי כדרב חסדא.
דאמר רב חסדא: זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי.
אמר רב פפא: וקרו ליה עבדא דמזדבן בטלמי .

רש י: וזה בא בפרוזבולי - מרדכי בא אליו בטענת עושר, המן בא בטענת עוני, שמכר המן...

כתבתי במכלול ערך על עשרה בטלנים .

הייתי מעוניין לדעת האם יש אי מי מחכמי ורבני הפורום שיודע לומר האם יש נפקא מינות נוספות לעשרה בטלנים או שזה נפק מ רק למקרא מגילה?

בבית יוסף סוף סימן תרצז:
וכתבו הגהות ... שקרוב הדבר ג כ שראוי להרבות בסעודה בי ד שבראשון. והתוס' כתבו ויש נוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בי ד וט ו של אדר הראשון, וריהטא דמתני' נמי משמע כן. ולא נהירא דאמרינן בגמרא הא לענין הספד ותענית זה וזה שוים מכלל דשמחה ומשתה ליכא וכן הלכה שאין צריך להחמיר לעשות...