נדברו

מהמשנה פ ה בכתובות נראה, שאין שום חיוב לאשה לעשות מלאכה אלא רק את צרכי הבית.
יש שיעור של מלאכה שצריכה לעשות יעו ש בכתובות דף סד ב ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים ער שביהודה שהן עשרים סלעים בגליל.

מעניין שבשבת דף לב בסוף עמוד א',
מבואר שנשים שלא עובדות זה מגונה - שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר...

רציתי לשאול אם מישהו יודע בנידון השתמשות בבימה בביהכנ ס של הס ת האם מותר להניח עליה דברים אחרים שמסוגיית הגמ' נ' לכאורה שאסור.

רצ ב השיעור על פסחים דף כג

ממחר בעז ה אפשר יהיה למצא את השיעור
כאן (פורטל דף היומי)

תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח, ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (איוב יח, ד) ויעתק צור ממקומו ואין צור אלא הקב ה שנאמר (דברים לב, יח) צור ילדך תשי ואם המתין לו מה...

פסחים דף יד

אשמח להערות

בגמרא תענית כח א. מסופר על בני גונבי על י ו קוצעי קציעות .
פעם אחת גזרו האויבים שמד על ישראל שלא יביאו בכורים למקדש והושיבו שומרים בדרכים על כך, ועמדו אנשים כשרים שבאותו הדור והביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות דהיינו תאנים יבשים ונושאים על כתפם עלי , הוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא שכותשים בו הדייסא,...

הקטע הבא מועתק מהקדמת ספר חו כ, והוא ביאור מחודש שאינו מופיע באף ספר אחר, ונגד כל הבנת האוסרים וגם המתירים, ומיוסד ע פ התבוננות מעמיקה בדברי הגמ' והראשונים, ובמציאות שהיתה בזמן הגמ', ולפיו מיושבות כל הקושיות משני הצדדים.

.

הגמ' - אסמכתא בעלמא

הגאון רבי יהושע בועז, שהיה הראשון שהתיר לבישת פאה,...

הרמב ם בפ א משכירות ה ד:
שומר שמסר לשומר ומיעט בשמירתו חייב אף בבעלים.
וביאר המ מ: שבבעליו עמו יש לו דין שומר ופטור מתשלומין, וכשמסר לשומר אחר לא שייך הפטור דבעליו עמו.

ולפי המ מ קשה מה שכתב הרמב ם בפ ב משאלה ופקדון ה ח דבשותפין הוי ספק, ובגניבה ואבידה פטור, דלפי המ מ הוי ספק פטור אם נפטר...

למדתי בשבת ב' קטעים ממש צמודים זה לזה בגמ' יבמות
ונשתוממתי כיצד ניתן ליישבם מבלי שיסתרו זה לזה באופן כה חזיתי.
הנה בקטע הראשון מופיע משפט ידוע ומפורסם בש ס:
דאמר ר' זירא: כל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת בו, וכל שאין ראוי לבילה - בילה מעכבת
הוי אומר, שכשיש לנו אפשרות 'בכח' לבלול את המנחה, זה כבר...

תפס את עיני דברי הגמ' ביבמות ק ב ע ב שם הובא דו ד שהתנהל בין מין אחד לבין רבן גמליאל:
אמר ליה ההוא מינא לר ג: עמא דחלץ ליה מריה מיניה, דכתיב: בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאו חלץ מהם! אמר ליה: שוטה, מי כתיב חלץ להם? חלץ מהם כתיב, ואילו יבמה דחלצו לה אחין, מידי מששא אית ביה?
והוא ויכוח ישן...

שאלה שנתעוררתי אליה לפני זמן קצר בלומדי את דברי הגמ' יבמות צ ח ע א, שם עוסקת הגמ' בנאמנות של חכם לומר הוראה שנוגעת אליו,
אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה - שומעין לו, ואם לאו - אין שומעין לו!
והגמ' מבארת שיש אופנים שיש להאמינו גם היכא שהיא נוגעת אליו...

למדתי השבת את דברי הגמ' ביבמות צ ו ע ב בענין המפורסם להקפיד לומר דבר בשם אומרו מפני שעי כ שפתתיו דובבות בקבר לעוה ב.
אמנם נתעוררתי בנקודה אחת שלא הובנה לי כל הצורך. הגמ' מספרת שרבי יעקב בר אידי הרגיע את רי ח שלא יכעס על ר א שלא אמר השמועה בשמו ,
משום שזה דומה למה שמצינו אצל יהושע ב נ:
א ל, כאשר...

כעת בהתקדש ליל החג, כפי שכתבו רבינו העדה שליט א לעורר הלב לחיזוק בתורה, וכלשון המכתב שנתפרסם כאן:
אשר ע כ ראוי מאד לכל יראי ה' די בכל אתר ואתר להתחזק ביום גדול זה לקבוע עת ללימוד תורתו של רשב י זיע א וכו'
אשמח לסיועכם אחי יקירי אם תוכלו להעלות כאן גרירים/ הערות/ פנינים/ שאלות/ נושאים לדיון
לאור...

בענין נדרי איסור יש לדון האם עשיית הנדר והנדר עצמו מחייבים או יש להם משמעות מחייבת, לולי מה שחידשה תורה שיכול אדם לאסור על עצמו בנדר, ויש בזה איסור בל יחל.

דהיינו, האם יש חיוב משפטי או מוסרי, לולא ציוויי התורה לקיים את הנדר.

ןהשאלה בזה היא מדינא דמעילה בקונמות, ומדינא דפדיון בנדר, אשר כתבו...

שבת סב. ברש י ד ה גזברית. ששולחת חותמות תמיד לממונין תחתיה לאמר: תנו כך וכך מעות לפלוני.
ומשמע שיש לאשה מעלה בהיררכיה מעל הממונים תחתיה.

זכור לי שיש איסור למנות אשה לתפקיד של שררה, ויש לברר הגדרים ההלכתיים בזה.