נדברו

מדוע לא חתמת את הודעתך בברכת כוח"ט?
אתה משלם על כל מלה?
כוח"ט

מובא בפוסקים שהכותב אגרת לחבירו מר"ח אלול כותב לו בראש המכתב או בסופו כתיבה וחתימה טובה.
האם זה כולל גם כתיבה בפורום, למשל?

המנהג לתקוע אחרי תפלת שחרית בכל חודש אלול. לפעמים לוקחים את התקיעה חסרי נסיון והתקיעות יוצאות יותר "זכר לתקיעת שופר", תקיעות קטועות וקצרות, או מרשרשות עולה ויורד. תרועות מופסקות וכדו' - השאלה היא האם זה מספיק בשביל קיום המנהג, והנח להם שבמשך הזמן ילמדו לתקוע - או שיש ענין שהתקיעות של חודש אלול יהיו ...

אם בית דין קבל עדות וקבע זה יותר חזק מהוסכם בפי אנשי העיר.

אני שמעתי:
שבת - לשון נקבה, ע"כ בערבית כאשר כל השבת לפנינו אומרים: וינוחו בה - בשבת;
יום - לשון זכר, ע"כ בשחרית כאשר יום השבת לפנינו אומרים: וינוחו בו - ביום השבת;
שבתות - לשון רבים, ע"כ במנחה כאשר מהשבת הזו כבר אין הרבה לפנינו, ואנו מתפללים על כל השבתות אומרים: וינוחו בם.

יש כאן קצת אי סדר באשכול הזה. "רישום נישואין" - הוא חלק מהתהליך של רישום במשרד הפנים במצב האישי של האדם. כל מדינה מנהלת רישום של אזרחיה, כולל רישום של נישואין וגירושין, כדי לדעת את מצבו האישי של כל אחד ואחד. והדבר נעשה בתהליך אזרחי במשרד ממשלתי או עירוני המופקד על זה. כאן תהליך הנישואין והגירושין בי...

יהודה כתב: ↑

פשוטו של מקרא כתב: ↑ לא הבנתי הרי הציע את עצמו לעבד, לא?

לא, אליהו הוא שהיצע את עצמו לעבד. ואני שאלתי על אותו חסיד מה חשב לחפש בשוק?

אולי להשכיר את עצמו כפועל?

אני לא יודע מאיפה יצא הכלל שאחרונים לא יכולים לחלוק על ראשונים. זכור לי שיש רמ"א בחו"מ שאם יראו חכמי הדור מכח קושיות וראיות נגד הגאונים קודמיהם, יכולים לעשות כדבריהם.
זה באיזה שהוא מקום בחו"מ.

יש ליישב, כי הסיבה שלא כותבים צירוף אותיות שיש בו שם שמים, לא בגלל שזה קדוש, אלא בגלל שדרך בני אדם להזכיר שמותם בפה, אומרים: יו"ד אל"ף, יו"ד בי"ת. וכיון שיש איסור הוגה את השם באותיותיו, נמצא שיוציא מפיו אותיות השם באיסור. וזה שייך במספור דף וכדו' שדרך בני אדם לקרותם בשמם, אבל בעצם הכתיבה לא נזהרו כי...

הבדל גדול ביניהם:
הקשת - אות ברית שהדור ראוי לרדת מבול והקב"ה נותן קשת תמורת זאת.
ליקוי לבנה - סימן רע (כמובן על מעשים שנעשו, אבל לא ברור הדרגה של המעשים, וייתכן שזו רק שעת תשלום הגומל ולא עדות על מעשים מסוימים).

אחרי מלחמת העולם הראשונה, עם המהפכה התעשייתית, החל תהליך העירוניות (אורבניזציה) - ואחוז גדול של האוכלוסיה יושבי עיירות וכפרים עברו לערים, ביניהם גם אחב"י, שעזבו ברבבותיהם את העיירות והכפרים ועברו לערים גדולות.

יש גם
יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת את ישראל

לא על כל הלכה שנתחדשה עשו יום טוב, רק על הלכה שנתחדשה שהיה בה משמעות רבה לכלל-ישראל. עמוני ולא עמונית היא הלכה שהיתה משמעותית רק לגבי נשים בודדות באותו דור (למרות שאחר כך נתגלגלו הדברים למלכות בית דוד) ועל כן לא עשו יו"ט, אבל הותרו שבטים לבוא זב"ז הלכה שהיתה משמעותית לכלל ישראל בכללותו, היתה שמחה וע...

מתודה כתב: ↑

זוכט כתב: ↑ מהיכן לקחת שיפתח בדורו קשור לדור?

לא הבנתי את השאלה

הכונה היא, יפתח הוא קטן משמואל - זה ודאי כתוב במאמר הזה: יפתח בדורו כשמואל בדורו.
אבל אולי דורו של יפתח היה חשוב יותר מדורו של שמואל?
ואיך נוכיח ממאמר זה שהדורות משתבחים?

מתי הפקירו אותם? לפני גמר מלאכה או אחרי?

יש בבני ברק מישהו שמטפל בעירובי חצרות בארץ, ומחזיק מידע על רמת העירוב בהרבה ישובים בארץ.
אולי מישהו מכיר את הכתובת שלו? איך מגיעים אליו לקבל מידע?
תודה

מה אתה מחפש: זריעה, השקה, שניהם, חב"ד?

יש לפעמים שצאצאים של מי שקבורים בבית הקברות זכאים לדרוש את המשך קיומו של בית הקברות, גם אם אין להם זכויות בעלות יש להם את הזכות של שמירת קברי אבותיהם.
יתכן וגם צאצאים של נקברים אחרים באותו בית קברות יועילו בחתימתם, אלא שאין מי שיודע את ייחוסם ואת תולדותיהם, ואת של הגר"א לפחות יודעים.

אני מחזיק מהדורה מנוקדת שנדפסה בבני ברק תשס"ג עם ציוני הגר"ח קניבסקי ולשון חכמים בעמ' עח מתחיל: אמרו חז"ל שהיה איש אחד עני ביותר וכו'. ובלשון חכמים שם מועתק הסיפור מס' מעיל צדקה סי' תקסח, ומתחיל: מדרש אמרו חכמים ז"ל מעשה באיש א' עני ביותר וכו'. ובדפוס וורשא תרמ"ו בעמ' 57 כך הוא הלשון. ספר מעשיות.docx

אני מכיר רק את "אלי ציון ועריה", שמנגנים ושרים בסיום הקינות.
האם יש פיוטים אחרים שיש להם מנגינה, או נעימה מסורתית?

אחרי שהמנהג לשאול אם זה שוה פרוטה, כדי שהאשה תתקדש בכל אופן בלי שום מחשבות קודמות, מה יש לחשוש ממשומש?
הבנתי שכל השאלה היא רק כי הטבעת לא של המקדש.

ועכ"פ אתה מודה שמי שהיה מת וחי בתחה"מ פטור מכל המצוות.

האם יש למוכר נאמנות לומר לא שלי היתה הטבעת אלא של מישהו אחר?
לכאורה האשה מחזיקה את הטבעת ואינה צריכה להשיב אלא בעדים, וכל זמן שאין עדים אין למה לחוש, והיא מקודשת.

לא נראה משום מה שמצות בטלות לעת"ל וכיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות, הם עניינים זהים.

עוסק בתורה כתב: ↑ שמא משל היה?

בחיבורו של רבי נסים גאון לא משמע שזה משל, ומשמע שהוא מעשה שהיה.

דינא דגמ' הוא למעט במשא ומתן לפני ת"ב, ויל"ע האם הדין הוא רק בסחורה וכדו', אבל מלאכה לא מיירי בה, או דלמא אף במלאכה יש למעט רק לכדי חייו.

בגמ' נדה דף סא עמוד ב: ת''ר בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. א''ל אביי ואי תימא רב דימי והא א''ר מני א''ר ינאי לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. א''ל לאו איתמר עלה א''ר יוחנן אפילו לקוברו, ור'...

לשון בעל הקרבן נתנאל, על הלומדים המעשנים ביו"ט: "ש"ס היצר הרע שלהם התיר להם".
כך שגם אם הדבר נכון עובדתית (דבר שעדיין לא הוכח, לא ראינו רשימות מתירים ואוסרים אם הם מעשנים או לא), הרי הקרבן נתנאל, לשיטתו, מסביר את הדבר בדרך אחרת מאשר הרב @פיניפיני.

מה כמות האנשים שהשתתפו בכנסים קודמים דומים?

יש הבדל גדול בין מנעל שרצועתו נפסקה והוא בא לקשרו ובין נעל שאינה למדת רגלו או שקרועה - והוא בא לקחת אותו בידיו גם איש מקפיד על רצועת הסנדל שתהיה קשורה, בפרט כאשר האפשרות לפניו לחזור ולקשור אבל הוא לא יקח אותה בידיו וילך יחף כדי שלא לסבול מנעל לא מתאימה. אשה עלולה לקחת נעל לא מתאימה בידיה כי לא סובלת...

מדינא דגמרא למעט במשא ומתן של שמחה מר"ח אב עד התענית.
בעלי חנויות שרוצים לפתח את מסחרם גם בימים אלה, מודיעים על SALE מכירה זולה במיוחד לימים אלה, ואז לכולם יש את התירוץ של "דבר האבד" וממשיכים לקנות.
האם הדבר ראוי?

בימינו החנויות בנויות בדרך כלל, עם חזית של זכוכית המשמשת כחלון ראווה, כאשר דלת זכוכית קבועה בה. רוב החנויות קובעות מזוזה מבחוץ על קיר הזכוכית בחזית קרוב לדלת. בדרך כלל באלכסון, הצד התחתון קרוב לדלת והצד העליון רחוק. יש חנויות קובעות מזוזה מבפנים על קיר הזכוכית בחזית קרוב לדלת. ראיתי גם חנויות שהמזוז...

סיעת ציות והגשמה באגודת ישראל