נדברו

לאשתו הראשונה קראו עדינה, וממנה הוליד לוי את גרשום קהת ומררי, אח"כ נשא אשה שניה וממנה הוליד את יוכבד. מה שמה? מה המקור שנשא אישה שניה? אולי משום שכ' שנשי בני יעקב מתו קודם כניסתם למצרים [למ"ד דנשאו את אחיותיהם] וממילא ע"כ האישה שהולידה את יוכבד בין החומות לא היתה בתו של יעקב אלא אישה אחרת. [ואולי מ...

עי' מצודת ציון שמואל א' פרק ב' פס' כב' שכתב הצובאות מלש' צבא ור"ל הרבה ביחד. וכ"נ בראשו' שפירשו מראות הצבאות לש' אסיפה, אבל הכתב והקבלה ויקהל לח' ח' מביא שיש שפי' צובאות לש' אסיפה כמו לצבא צבא לעבוד עבודה כו' והוא נראה לו לפרש שמלת צבא כאן ענינו תפארת וקשוט הדר ויקר כמו גאון כל צבי (ישעי' כ"ז), צבי ...

השאלה לא רק על משה ואהרן אלא על כל ישראל שנולדו משתי אחיות. וכנראה התשובה שכיון שלא היה איסור בביאה לא נעשו ממזרים, ואין ראיה מא"א שנבעלה באונס דהתם מיהא נעשה מעשה של איסור, אבל כאן היה היתר גמור, ועוד יתכן כיון שהיו ישראל במת"ת כגרים, ממילא אין נעשים ממזרים אחר הגירות, וכמו גוי שנולד מעריות האסורים...

שוב חשבתי שהפרסים היו האויבים בזמנם

ומלכת כוש - צאצא של מי?
[/quote]

של חם. [בראשית י' ו']

אפשר דנקט פרסים לפי שאוכלין ושותים כדוב. מגילה יא'.
ולכן מתאים לתאר אותם כמשל שמלעיטים אחר באוכל.

אם הולידה את אהרן קודם שהתגרשה, ועיברה את משה אחר שנשאה עמרם פעם שנית, ואהרן גדול ממשה ב-3 שנים יוצא שהתגרשה בערך בגיל 128

תמה בזה באגרו"מ אה"ע ד' ט' אות א'.
ואגב בפי' ריב"א עה"ת פ' וישב כ' בשם י"מ שקדושין תפסו קודם מת"ת בעריות כמו שכעת קידושין תופסים בנידה

יש אנשים שאוהבים להתפלל בשפה המובנת להם, להם ייאמר תוסיפו ותדברו לה' כמה שיותר. אך כשיש לנו נוסח שקבעו חכמים, אל לנו להוסיף בו אפילו מילה אחת. כפי שהזדעק מרן הרב שך זצ"ל: 'הם רוצים ליגוע בסידור!" מאי שנא משמו"ע שיכול להוסיף בקשות אישיות באמצע ברכה מעין הברכה כנפסק בסימן קיט'? ויתכן דכמו שבשמו"ע לא ...

אורח כתב: ↑ מותר ליקח לפי שאין החיוב של וחי אחיך על מי שאינו מתנהג כאחיך
אבל אסור ליתן דישראל אף על פי שחטא ישראל הוא

שולחן ערוך יורה דעה תחילת הלכות רבית

אינו מדויק. כי יש אוסרין אף במומר להלוותו כמו שהביא הרמ"א קנט' ב'
וגם הש"ך שם מחמיר יותר במומר להכעיס.

בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' מ"ב דן במי שקודם שהניח התש"ר על ראשו כשידו אוחזת בתפילין מעל ראשו הפסיק בדיבור, אי אמרינן כיון דסופו לנוח כמונח דמי וקלוטה כמי שהונחה. ומסיק שרק בדבר שנמצא באויר אמרינן קלוטה כמי שהונחה, משא"כ התפילין הנמצאות בידו. לפי זה הזורק תפילין על ראשו ואחר שנזרקו טרם פגעו בו הזיז א...

עומד לי בראש, ואינני מצליח להיזכר במקור הדברים, שהמניח את תפיליו על ראשו באופן שממה נפשך הן מונחות לפחות רגע אחד במקומן המדויק לא יצא יד"ח, דלא חשיבי מונחות על ראשו. ולפי"ז כ"ש בנידו"ד. אבל ברור שאין משמעות לדבריי כל עוד לא אצליח להיזכר במקורם. אני מבין שכונתך במברך על תפילין ומזיז במהירות את התפיל...

ואיך נשא דודתו?
אלא ע"כ קודם שניתנה תורה אין לחוש.