נדברו

ב: ההוא דסליק מיניה ההוא מפרש ברישא כדתנן במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין כו' במה טומנין ובמה אין טומנין אין טומנין כו' במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה וכל היכא דפתח לא מפרש ברישא והתנן יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין ומנחילין יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מות...

בכלל מאתים מנה

רש״י ד״ה לפני העומר כו' - ואע"ג דאמר רבי מאיר לעיל (דף סז:) מוצאין שוקי ירושלים מלאין קמח וקלי שלא ברצון חכמים דגזר דלמא אתי למיכל מיניה התם הוא דעסיק ביה טובא בקצירה וטחינה ״ וקלי ״ והרקדה ועוד שלא במקום פסידא הוה אבל אנשי יריחו דפסידא איכא וקצירה לחודה שרינן להו מודה רבי מאיר דברצון חכמים הוא תדע ...

רמב"ם פרק ט מאכלות אסורות הלכה י בד"א בשלא נער את הקדרה "בתחלה" כשנפל החלב "אלא לבסוף" "ולא כסה" אבל אם "נער מתחלה ועד סוף" או "שכסה משעת נפילה עד סוף" הרי זה בנותן טעם כו' [ויש להעיר קצת מדוע שינה הרמב"ם בלשונו ובתחילה כתב "נער מתחלה" ואח"כ כתב "שכסה משעת נפילה"] ועיין טור יורה דעה סימן צב סעיף ב ו...

לא

ע.

מתני' החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון כו'

גמ' תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבולי תעלא

צ"ע מדוע פירש הגמרא שיפון קודם לשיבולת שועל, דלא כסידרא דמתניתין וברייתא.

ועיין מתני' פסחים דף לה ובדק"ס שם. וע"ע בגמרא ורש"י שם וצ"ע.

מנחות סט.

בעי רמי בר חמא חטין שבגללי בקר ושעורין שבגללי בהמה מהו כו'

וראיתי בספר משנת יעקב (רוזנטל) שתמה מדוע השמיט הרמב"ם שעורים והזכיר רק חיטין וצ"ע

סט. בעי רמי בר חמא שתי הלחם הנצה שריא או חנטה שרייה מאי הנצה ומאי חנטה אילימא הנצה דפירא וחנטה דפירא השתא השרשה שריא הנצה וחנטה מיבעיא אלא הנצה דעלה וחנטה דעלה מי הוי כי השרשה או לא תיקו עיין רש"י וז"ל אלא הנצה וחנטה דעלה - מי הוי הנצה דעלה בפירות האילן כהשרשה דתבואה או לא וכוונתו בזה לאפוקי שיטת הר...

רב ושמואל דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים עומר מתיר בזמן שאין בית המקדש קיים האיר מזרח מתיר מאי טעמא ״תרי קראי כתיבי״ ״כתיב עד (יום) הביאכם״ ״וכתיב עד עצם היום הזה״ הא כיצד כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים צ״ע מדוע כתב הגמרא ״עד הביאכם״ קודם ״עד עצם היום״ שלא כסדר דקרא. ויש ל...

סו,ב תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של עובדי כוכבים ומשל כותיים על של כותיים ומשל כל על של כל דברי ר"מ ור' יהודה "רבי יוסי ור"ש" אומרים תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כותיים על של עובדי כוכבים אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים ושל...

יישר כח

וע"ע דברי דוד להט"ז

לך לך יג יא

ככר פירש״י מישור כתרגומו.

קשה מדוע לא פירש כן לעיל בפסוק י ״וירא את כל ככר הירדן״ וצ״ע

ווארט שאמרתי בילדותי בע״ה

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה כו' ובמדרשים דעד כאן לא ידע שהיתה יפת תואר ובדרך למצרים עברו דרך המים וכו' והנה כיון שהיתה שרה יפת תואר היו להם צרות וכמו שראינו בהמשך הפסוקים. ונראה דמרומז בקרא ויהי כאשר הקריב לבוא "מצרימה" - אותיות "מים" "צרה" ודוק'
מה דעתם של חברי הפורום בזה

כרמל רך ומל וכן הוא אומר ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם ביכורים ועשרים לחם שעורים וכרמל בצקל"ונו ויאמר תן לעם ויאכלו בא ויצק לנו ואכלנו ונוה היה ואומר נתעל"סה באהבים נשא ונתן ונעלה ונשמח ונתחטא באהבים ואומר כנף רננים נע"לסה נושא עולה ונתחטא ואומר כי יר"ט הדרך לנגדי יראתה ראתה נטתה דבי רבי י...

סו, א

רש"י ד"ה נותנין אותו באבוב- כלי של נחשת "וזה שמו "

יש לדייק מה בעי רש"י בזה?

באמת פלא. ועיין במפתח שם שתמהו על הלח״מ

אבל סוף סוף הול״ל טעם

תוספות ד״ה גדי אסרה תורה ולא חלב. והא דנקט כזית בשר בתוך יורה גדולה משום דאם נפל לתוך חלב ״מועט״ היה נחשב הכל כגדי משום ״שמנונית״ הבשר המעורב בחלב ולא נתבטל צ״ע בכוונת התוספות. וראיתי בראש יוסף שכוונת התוספות לטעם. אולם א״כ צ״ע לשון התוספות ״מועט״ [דתלוי בשישים] ועוד קשה מדוע כתוב ״שמנונית״ ולא כתבו...