נדברו

בספר "תורה אור" לבעל התניא סוף פרשת משפטים מבאר את דברי האריז"ל הנ"ל שאין הכוונה חטא כפשוטו אלא: "ענין מארז"ל ד' מתו בעטיו של נחש שאע"פ שהם צדיקים גמורים מ"מ נשאר בם עדיין איזה שמץ מזוהמת הנחש שלא יכלו להסירו מכל וכל. והוא עיקר נקודת קליפת גסות הרוח שנעשה בטבע האדם בחטאו מעץ הדעת טוב ורע דהיינו שרוא...

כשם ש"מלכנו מלך אבותינו" ולא "מולך" [למרות ש"גואל"], כך צור

שמעתי פעם מיהודי שמבין קצת בערבית שהמילה המקורית בפיה"מ היא "אתעקדת", שזה אכן שלב כלשהו בין ידיעה לאמונה ואין לו מקביל בלה"ק.

אגב, באתר הגניזה של פרידברג יש כעין מילון ערבית-יהודית - עברית, חפשי לגלישה. חשוב לציין שעיקר חידושו של הר' קאפח במהדורותו זה הנוסח, שהוא שונה ביותר ממה שלפנינו, ולפעמים בצורה קיצונית [לא מזמן ראיתי שנ"ס משמעותי ביותר בפיה"מ לשבת פכ"ב מ"ד, שבנדפס לפנינו אי' בפירוש תיבת "נשרו" שבמשנה: מלשון משרה ושור...

עולם הפוך ראיתי. מאז ומתמיד החזיקו חסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט מרבם כמשיח [לקט מקורות מקיף בנושא ניתן למצוא בחוברת "משיח שבכל דור" שהוציא הר' י"ד קלויזנר מקרית מלאכי בשנת תשנ"ב, כנסיון לבלום את ההתקפה של הרב שך ותלמידיו נגד התסיסה המשיחית בחב"ד]. דבר זה צומח כמתבקש מאליו מתפיסתם של החסידים בכלל וחס...