נדברו

אינני מבין, אם מישהו נוקט סגנון מגונה שכזה כלפי שפה ש98 אחוזים ממנה היא לשון התורה וחז"ל - וכי ראוי להעתיק גסות זאת ככותרת לאשכול? (ואולי נאמר על מחבר המאמרים הנ"ל שכל הפוסל וכו'). הדבר ידוע שזו גישת חסידי סאטמר ורבותיהם בראשם, ונלויים עליהם ויותר שאר הרבה מבני קרתא ירושלים, האוחזים בדרכם הקנאית של...

הדבר נכון, אסור להשתמש בשפה טמאה, ובודאי שכן נקראת שפה זו, עברית, מלשון שפה, קצה, וגם אם נכון הדבר מצד הלשון, אבל בודאי אינו מקרה שכך העולם מכנים אותה, שהיא קצה של הדיבור, שאחיזתה בקליפות בלי שום ספק. ומה יאמרו הלומדים על המילים המחודשות "ריבה" את השימוש בשם המלאכים "חשמל" להורידו לדרדרו תחת דבר גש...

האתר הנ"ל כתוב לשה"ק, כעין כל הספה"ק שבידינו.
המינוח 'לשון כלביך' הוא ע"פ מאמרים היוצאים בענין זה, תחת שם זה.
היידיש איננה מגרמנית, אלא היא עיוות ושינוי שפות גרמאניות על ידי יהודים יראים ושלמים מלפני 1000-1200 שנים. כשלפחות 40% מהמילים אינם ממקורות גרמאניים כלל, והשאר עיוותים שונים.

מקור כינוי "מגן דוד" לצורה בעלת שני המשולשים: הרבה לפני הציונים. ידוע מקור קראי מלפני 800 שנה המכלול: "הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו "אשכול הכופר", בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן ז...

המשך-ביטויים • המחבר כותב "ישב על המדוכה, על כלי כתישה". אבל ביבמות טז. לא מדובר על כלי כתישה אלא בדיוק כפי המובן בימינו, שהתחבט בנושא. "על מדוכה זו" הכוונה בהשאלה על דבר (נושא) העומד לחיבוט וכתישה. • סוגה בשושנים פירושו מלופפת בשושנים לפי הרמב"ם כלים טז ה, והמשמעות של הליפוף בכל מקום לפי ענינו. • א...

המילים והביטויים שבמאמר מסודרים: מקור המאמר: הרב י. ענבל (מהדורה שלישית) מילים • "סתיו" שבפינו הוא אינו שגוי ומשובש, שכן למרות ש"סתוניות" של המשנה היא בסוף החורף, אבל כבר ברש"י ישעיהו ו' יג' כותב: העצים משליכים עלים שלהם בימי הסתיו. ובאמת סתיו הוא תרגום של חורף, וסוף החורף הוא במקרה הזמן שבו מבשילים...

להלן 4 מתוך 7 הראשונים. המילה | מקור | שימוש | ראוי לומר אולם | חלק מבית המקדש | טרקלין גדול | הול אופן | שם מלאך | Bicycle, wheel אופנים | בייסקל תיקו | ספק בגמרא שלא נפשט |משחק כשלא גבר צד אחד על השני | טיי דת |חלק מתורתינו הק' | כמו כל שאר הדתות המומצאות |הלכה 1. אולם משמש כל בית גדול:(מלכים א ז)...

המאמר הנ"ל מתחיל מהמילים: "ידוע שתמיד, הן האשכנזים הן הספרדים, היו קוראים את לשוננו 'לשון הקדש'. באו הציונים, עצם הערב רב, ושינו שם זה בשם 'שפה עברית'. וטעמא בעי! וכידוע שאין מקרה כלל וכלל. לכן ראה מה בין זה לזה, בין 'לשון' ובין 'שפה'. כי:" כלומר, הכותב מצא רמז על נחיתות העברית מכך שאיננה מכונה שפה....

ראה את המאמר בעמוד הזה https://www.yhe.center/lashon-hakodesh === רבים טורחים למצוא את 'חידושי הלשון' העבריים, ולהראות שהעברית איננה כלל לשון הקודש. האמנם?? על נושא זה ננסה בס"ד לעמוד. על דינם של חידושי השפה. וגם ננסה למצוא מקורות קדומים יותר למילים ולכינויים ה'חדשים'. בתור פתיח, אוסיף רק, שחידושים ...

האם הציבור מעונין בעוד ניתוחים של שפת לשון הקודש הנוכחית?

תשובות על מאמר השפה העברית מול לשה"ק: https://www.yhe.center/lashon-hakodesh להלן 4 מתוך 7 הראשונים. המילה | מקור | שימוש | ראוי לומא אולם | חלק מבית המקדש| טרקלין גדול | הול אופן | שם מלאך | Bicycle, wheel אופנים | בייסקל תיקו| ספק בגמרא שלא נפשט |משחק כשלא גבר צד אחד על השני | טיי דת |חלק מתורתינו...

אליקים כתב: ↑ יישר כח ל @שניאור @מאירוב אליהו @חוטרא ו @יפת על הטעמים הנפלאים, אבל חושבני שריבוי הטעמים על דרך הפשט רק מוכיח שהטעם העיקרי אינו ע"ד הפשט...

האי מאי? אתה רוצה לקבל את הטעם על פי קבלה???!

גם 'יום השבת'. יום=זכר. שבת=נקבה. שניהם ביחד=בם

(לעצם הענין, יש בלוג של אדם דתי ויר"ש בשם ד"ר משה רט, שבו הוא כותב שאכן יש דתות נוספות שטוענות לגילוי אלוקי המוני, אלא שבכל את יש הבדלים מהותיים בין טענותיהם לבין קבלתנו על מעמד הר סיני. אם כן לעצם ה"או הנשמע כמוהו" בהחלט נשמע כמוהו , אלא שזו לא קושיא על מרע"ה שדיבר על דורו, ואולי גם הדגש על "מתוך ...

@אליקים , אשמח אם תשלח לי את המאמר שם במייל, מכיון שהוא חסום בנטפרי.

לעצם הענין, מהפסוק משתמע ששבזמנו לא היו דברים כאלה, ודאי לא דברים רציניים שניתן להאמין להם.

מכל הידוע לי, אין היום דת שאומרת דבר כזה. הדבר פלא במיוחד כלפי הנוצרים והמוסלמים, שמסכימים על אמיתות התורה, ו'רק' טוענים שהקב"ה עזב את עמו עפ"ל, ובחר בהם, לשיטתם למה לא נתן להם פלא לפחות כמו העם הראשון ש'נעזב'. הלא כדי שיאמנו דבריהם מן הראוי היה להאציל אירוע דומה על ציבור גדול מאמיני אותו האיש וכדו'...

מאירוב לאן אתה חותר? אסביר: דיברו על היתכנות דרקונים וכיו"ב משאר מיתוסי וסיפורי עם. (והטענה שם שהופיעו בהקשר מסוים במכלול.) והיו שמיהרו וכתבו בתחילת האשכול שאלו הם דברי כפירה. וענו להם שזה לא הכרח, אלא הרב זמיר כהן מסביר אותם. ובהיות שראיתי פסוקים מרתקים מאיוב, על תיאורים שמזכירים קצת. הבאתים. כתבת...

מתודה כתב: ↑ יישר כח רבי מאירוב אליהו, אבל האם הפסוקים שם אינם מדברים על דרך משל? זו הרי שירה.

נראה, שמידי היתכנות, וחוסר מקריות לא יצאנו.
(מעודי תמהתי למה 'נלחצו' מזה המסבירים, במה רע המיתוס על כך, משאר התיארוכים והעתיקות -ובמה שהיטבו הסבר עליהם)

סתם שאלה, איך הוא מסדר?? אינני יודע בוודאות, אך כמדומני שבספריו המהפך העניין מבואר היטב. בגדול - ה' ברא בששת ימי בראשית את התנינים הגדולים, שכיום לא קיימים, מאידך נמצאו עצמות של בעלי חיים גדולים שלא קיימים, מסתבר מאד להקביל בין שניהם, ויתכן שהם לא שרדו את המבול וטבעו שהרי ידוע לנו מחז"ל רק על הראם ...