נדברו

בנוגע לשו"ע הרי כבר תרצו וביארו המחברים המקור לסתירות [ואין לאומרו בפני ע"ה] וז"ל היד מלאכי בכללי הפוסקים- ב. ספר השלחן ערוך חברו רבינו מוהריק"א בסוף ימיו ומפני חולשתו נמצאו בו דברים רבים שלא דקדק בהם, שו"ת מוהריק"ש כ"י סוף סי' כ' ומצאתי להרב החסיד כמוהר"ר שמואל אבוהב זצוק"ל בתשובותיו סי' רנ"א שכתב ...

אגב, דברים חריפים מאוד כתב הרב קרליץ ה' ישמרהו ויחייהו,
ורצו"ב-

הייתי מתקן שב'כל' הפעמים החיסרון הוא בהבנתנו. גם כי אנו קטנים מאוד [כידוע לכל מי שמשתדל באמת ללמוד כדבעי], וגם מבחינת המאגרים הממוחשבים, בד"כ כל שאלה טובה נשאלה כבר בעבר. באותו נושא, ראיתי פעם איגרת מאדונינו הרמב"ם, ששאל אותו אחד היכן המקור להלכה שכתב בס' הי"ד, ולא ידע הרמב"ם לענות לו ! הוא כותב שם...

עד כמה שחיפשתי לא מצאתי מקור אחר, ואצרף דוגמא מספר שדן בכל מנהגים אלו באריכות.

מהמכלול: רבי חיים אבולעפיה תיקן באיזמיר מספר תקנות, ביניהם חידש לחגוג בלילות חג הסוכות בריקודים ובאמירת מזמורים, כזכר לחגיגות שמחת בית השואבה שנעשו במקדש. תקנותיו של רבי חיים פורסמו בעילום שם בספר הפופולרי "חמדת ימים" שנדפס באיזמיר בשנות תצ"א-תצ"ב, ומשם התפשטה תקנה זו גם בארצות נוספות. מקור בהערה שם...