על ידי איש יהודי » ש' אוגוסט 15, 2020 11:52 pm
אורח כתב: ↑
הריני להעלות כמה תהיות בדבר. לא כאומר אלא כמנסה להבין.
א. קודם כל תוספת חשובה. יש התוועדות שהרב גרונר מספר שזוכר שבחיי הריי"צ הרבי הורה להתפלל ביום כיפור משהו כמו זה "אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח". והדבר פשוט שהרבי חשב שחמיו ראוי להיות משיח, כפי שרואים מכל המקורות שהביא איש יהודי.
ב. מצד שני, כמעט אין ספק שהרבי גם חשב על עצמו כך. ודלא כאיש יהודי. וכמה ראיות:
1. מי שמכיר את הסגנון והרמזים בחב"ד, יודע כי מתי שהרבי ביקש לומר דבר על עצמו, אמר זאת על חמיו. הדברים מלאים בכל ההתוועדויות. ובעיקר, מי שמכיר קצת את הקו הפנימי שלו, הרי הוא בכלל ראה את עצמו המשך ישיר והיה בטל כל כולו לחמיו (איפה מצאתם בעולם רבי שכל הזכרה נענית ב"אזכיר על הציון"). והרבי אף הבהיר בעצמו פעם שהוא מתכוון על עצמו כשהוא מדבר מחמיו. כשרמז: "כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)
2. המשיחיסטים טוענים שלאורך שנת תשנ"א (עוד לפני השיתוק) הרבי שינה את היחס. ובעיקר כלפי פנים. משום שכלפי חוץ סבר שזה מרחיק יהודים מחסידות, אבל כלפי פנים, כשחסידים הכניסו אליו פתקים של "קבלת המלכות" הוא ענה במענה הידוע "נתקבל, תשואות חן, אעה"צ".
ג. קשה מאוד לומר שחסידות בת רבבות חסידות תטעה ולא תבין את רבה. זה לא מתקבל על הדעת. הרבי מסלונים היה מגי"ש בישיבת חב"ד לוד בתקופה שבה הרבי מליובאוויטש הורה להצביע לרשימה החרדית ביותר, וכל המשפיעים והרמ"ים שם הצביעו למפלגות המזרחיסטיות. כשתמה בפניהם על כך אמרו: "הרבי יכול לחתום. חסידים כבר יודעים מה הרבי רוצה...". כך שאם כל החסידות הבינה שהרבי הוא משיח, כולל ר' יואל כהן וכל המשפיעים הכי קרובים לרבי (אומרים שר' זלמן גופין היה היחיד שבאותה תקופה אמר שזה רק ה'ענין' של משיח), הרי שכנראה כן היתה הכוונה של הרבי.
המגיב הקודם נראה כחסיד חב"ד ומטבע הדברים הוא בקי יותר ממני, אבל על קצה המזלג, אגיב גם אני (שאינני חסיד אבל יש לי קצת ידיעות).
א. כמבואר במסמך המצ"ב, עדויות גרונר במקרים רבים היו שקר, וגם במקרה הנוכחי זה נראה כך, לפי הנוסח המוזר. אבל לא צריך להגיע להתוועדות של גרונר כאשר הרבי הזכיר אלפי פעמים שהריי"צ הוא משיח שבדור.
ב. 1. הוכחתי כבר לעיל שמעולם לא התכוון לעצמו. גם אם הסיפור שצירפת הוא אמיתי, אין לזה שום קשר לנד"ד.
2. במסמך שצירפתי מבואר שכל המענות "נתקבל ות"ח" על קשקושי המשיחיסטים יצאו מהרב גרונר, שהוסמך לענות מענה אוטומטי על דו"חות, ובכללם דיווחים שונים ומשונים על משיחיזם.
ואתה יכול לראות את התנגדותו העקבית והחריפה גם בשנים תשנ"א תשנ"ב, ואפילו לאחר השיתוק יש דיווחים על התנגדות חריפה (למרות שלדעתי אין שום ראיה מתקופה זו).
הרב דוד אליעזרי, שליח הרבי ביורבה-לינדה, קליפורניה, והרב דוד שוחט, נשיא אגודת הרבנים בטורונטו, וחבר ועד רבני חב"ד, נכנסו בתקופה ההיא לשאול את הרבי האם יש לפרסם עליו שהוא משיח, ונענו בשלילה נחרצת. המעשה אירע בחודש אייר תשנ"ב, כאשר הרבי היה משותק והגיב בתנועות ראש. לשאלה "האם לפרסם שתקופתנו היא תקופת ביאת המשיח", נענע בראשו לחיוב. לשאלה "האם צריך להורות מיהו המשיח",
נענע בחוזקה לשלילה.
ג. החסידים מיוזמתם החליטו שהרבי הוא המשיח. כבר הסברתי שזה מתבקש מאליו, וכל הסימנים מצביעים שהוא היה ראוי לזה. לא שהרבי התכוון לזה, אלא שהחסידים החליטו (ובצדק) שדבריו על חמיו מתאימים גם לו עצמו.
- קבצים מצורפים
-
- קוים לדמותו של שקרן - הרב יהודה לייב גרונר.pdf
- (565.29 KiB) הורד 35 פעמים
[quote=אורח post_id=6219]
הריני להעלות כמה תהיות בדבר. לא כאומר אלא כמנסה להבין.
א. קודם כל תוספת חשובה. יש התוועדות שהרב גרונר מספר שזוכר שבחיי הריי"צ הרבי הורה להתפלל ביום כיפור משהו כמו זה "אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח". והדבר פשוט שהרבי חשב שחמיו ראוי להיות משיח, כפי שרואים מכל המקורות שהביא איש יהודי.
ב. מצד שני, כמעט אין ספק שהרבי גם חשב על עצמו כך. ודלא כאיש יהודי. וכמה ראיות:
1. מי שמכיר את הסגנון והרמזים בחב"ד, יודע כי מתי שהרבי ביקש לומר דבר על עצמו, אמר זאת על חמיו. הדברים מלאים בכל ההתוועדויות. ובעיקר, מי שמכיר קצת את הקו הפנימי שלו, הרי הוא בכלל ראה את עצמו המשך ישיר והיה בטל כל כולו לחמיו (איפה מצאתם בעולם רבי שכל הזכרה נענית ב"אזכיר על הציון"). והרבי אף הבהיר בעצמו פעם שהוא מתכוון על עצמו כשהוא מדבר מחמיו. כשרמז: "כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)
2. המשיחיסטים טוענים שלאורך שנת תשנ"א (עוד לפני השיתוק) הרבי שינה את היחס. ובעיקר כלפי פנים. משום שכלפי חוץ סבר שזה מרחיק יהודים מחסידות, אבל כלפי פנים, כשחסידים הכניסו אליו פתקים של "קבלת המלכות" הוא ענה במענה הידוע "נתקבל, תשואות חן, אעה"צ".
ג. קשה מאוד לומר שחסידות בת רבבות חסידות תטעה ולא תבין את רבה. זה לא מתקבל על הדעת. הרבי מסלונים היה מגי"ש בישיבת חב"ד לוד בתקופה שבה הרבי מליובאוויטש הורה להצביע לרשימה החרדית ביותר, וכל המשפיעים והרמ"ים שם הצביעו למפלגות המזרחיסטיות. כשתמה בפניהם על כך אמרו: "הרבי יכול לחתום. חסידים כבר יודעים מה הרבי רוצה...". כך שאם כל החסידות הבינה שהרבי הוא משיח, כולל ר' יואל כהן וכל המשפיעים הכי קרובים לרבי (אומרים שר' זלמן גופין היה היחיד שבאותה תקופה אמר שזה רק ה'ענין' של משיח), הרי שכנראה כן היתה הכוונה של הרבי.
[/quote]
המגיב הקודם נראה כחסיד חב"ד ומטבע הדברים הוא בקי יותר ממני, אבל על קצה המזלג, אגיב גם אני (שאינני חסיד אבל יש לי קצת ידיעות).
א. כמבואר במסמך המצ"ב, עדויות גרונר במקרים רבים היו שקר, וגם במקרה הנוכחי זה נראה כך, לפי הנוסח המוזר. אבל לא צריך להגיע להתוועדות של גרונר כאשר הרבי הזכיר אלפי פעמים שהריי"צ הוא משיח שבדור.
ב. 1. הוכחתי כבר לעיל שמעולם לא התכוון לעצמו. גם אם הסיפור שצירפת הוא אמיתי, אין לזה שום קשר לנד"ד.
2. במסמך שצירפתי מבואר שכל המענות "נתקבל ות"ח" על קשקושי המשיחיסטים יצאו מהרב גרונר, שהוסמך לענות מענה אוטומטי על דו"חות, ובכללם דיווחים שונים ומשונים על משיחיזם.
ואתה יכול לראות את התנגדותו העקבית והחריפה גם בשנים תשנ"א תשנ"ב, ואפילו לאחר השיתוק יש דיווחים על התנגדות חריפה (למרות שלדעתי אין שום ראיה מתקופה זו).
הרב דוד אליעזרי, שליח הרבי ביורבה-לינדה, קליפורניה, והרב דוד שוחט, נשיא אגודת הרבנים בטורונטו, וחבר ועד רבני חב"ד, נכנסו בתקופה ההיא לשאול את הרבי האם יש לפרסם עליו שהוא משיח, ונענו בשלילה נחרצת. המעשה אירע בחודש אייר תשנ"ב, כאשר הרבי היה משותק והגיב בתנועות ראש. לשאלה "האם לפרסם שתקופתנו היא תקופת ביאת המשיח", נענע בראשו לחיוב. לשאלה "האם צריך להורות מיהו המשיח", [b]נענע בחוזקה לשלילה[/b].
ג. החסידים מיוזמתם החליטו שהרבי הוא המשיח. כבר הסברתי שזה מתבקש מאליו, וכל הסימנים מצביעים שהוא היה ראוי לזה. לא שהרבי התכוון לזה, אלא שהחסידים החליטו (ובצדק) שדבריו על חמיו מתאימים גם לו עצמו.