על ידי כּוֹתָר » ב' אפריל 13, 2020 2:58 pm
לדעת המקילים בעת מגיפת הקורונה לצרף רואים מקצתם אלו את אלו במרפסות. יש דיון בפוסקי דורנו על אופן הקריאה כשאין מספיק עולים במקום אחד, האם ניתן לצרף עולים לתורה ממרפסת אחרת כשאינם קוראים מתוך הכתב, ובמה הם נחשבים כעולים לתורה.
דעת ר' אשר וייס זה לשון המנחת אשר לענין קריאת התורה:
אך לגבי קריה"ת יש לעיין, דהנה מבואר במגילה (כ"א ע"ב) דאף שמעיקר הדין היה
די בברכה אחת בתחילת הקריאה וברכה אחת בסופה , תיקנו חכמים שכל אחד ואחד
משבעת הקרואים יברכו גזירה משום הנכנסים והיוצאים. ואף שמעיקרא דדינא תיקנו
חכמים שיעלו לתורה שבעה קרואים, אלא שלא יברכו אלא העולה ראשון לפניה והעולה
אחרון לאחריה, אבל מ"מ צריך שיעלו לתורה שבעה אנשים. ולכאורה פשוט דכאשר כל
אחד עומד במרפסת ביתו, אי אפשר לעלות לתורה.
ומה שכתב אחד הגדולים דכיון שנוהגים בני אשכנז להעלות סומא לתורה כמ"ש
הרמ"א (סי' קל"ט ס"ג) ה"ה במי שעומד במרפסת אחרת, אין נראה כלל, דמ"מ צריך
לעלות לתורה ולעמוד ליד הס"ת, וכל זה לא שייך בריחוק מקום, ואף אם נדחוק דעצם
הקריאה יעמוד פלוני בן פלוני חשיב עליה לתורה, מה שאין נראה כלל לדעתי, אכתי נראה
דאינו יכול לברך, ואף שנהגו שהסומא עולה ומברך, אין לך אלא חידושו והבו דלא לוסיף
עלה, וכבר כתב המגן אברהם (קל"ט סק"ד) דסומא עם הארץ לא יעלה, ולענ"ד כך גם
בני"ד.
אמנם אף שאי אפשר להעלות לתורה מי שנמצא בריחוק מקום מ"מ נראה פתרון
לקריאת התורה עם ברכה באחד משני פנים:
א. אם יש משפחה שיש בה שלשה גדולים כגון אב ושני בנים, נראה דיש להקל
להעלותם בזה אחר זה, דהלא איתא בשו"ע (סי' קמ"א ס"ו):
"יכולים לקרות ב' אחים זה אחר זה והבן אחר האב, ואין מניחים אלא בשביל עין הרע.
הגה: ואפי' אם א' הוא השביעי וא' הוא המפטיר, לא יקראו השני בשמו משום עין הרע
(מהרי"ל) ".
הרי דמצד הדין אין בזה ענין אלא משום עין הרע, והמשנה ברורה (ס"ק י"ח) כתב דאם
עלה לא ירד דאין קפידא בזה אלא לכתחלה, ובשער הציון (ס"ק י"ז) הביא הלכה זו מדרך
החיים בשם כמה אחרונים.
ובערוך השלחן (סעיף ח') כתב דמי שאינו חושש לעינא בישא יכול לעלות, אך זה
סותר את לשון השו"ע דאין מניחין להם ל עלות , אך מ"מ נראה לכאורה דבשעת הדחק
כדי שלא תתבטל עיקר התקנה דקריה"ת יש להקל בזה, ולא יפלא שלא מצינו זאת
בפוסקים, כי אין זה מצוי כלל שנצטרך להעלות אחים זה אחר זה, דממ"נ, אם אין מנין אין
קריה"ת, ואם יש מנין למה צריך להעלותם בזה אחר זה, אך בנידון דידן לכאורה יש להקל.
ונראה עוד דבנידון דידן יש לדון דאין כלל עין הרע, כיון שאי אפשר בענין אחר.
ב. אך באמת נראה דאי"צ לכל זה, אלא בעל הקורא יעלה ויברך ויחזור ויעלה ויברך
שבע פעמים, וכמבואר בטור ושו"ע (סי' קמ"ג ס"ה) דכך נוהגין במקום שאין בציבור מי
שיודע לקרות. ואף שכתבו הפוסקים דלפי מנהגנו שגם עם הארץ שאינו יודע לקרות עם
הש"צ עולה, וגם סומא, שוב אין נוהגין שבעה"ק עולה וחוזר ועולה אלא עמי הארץ עולים
לשבעת הקרואים, אך מ"מ לא פקפקו בעצם ההלכה, ומשו"כ נראה דכך יש לנהוג בנידון
דידן.
ביקרא דאורייתא ואהבת עולם
אשר וייס
לדעת המקילים בעת מגיפת הקורונה לצרף רואים מקצתם אלו את אלו במרפסות. יש דיון בפוסקי דורנו על אופן הקריאה כשאין מספיק עולים במקום אחד, האם ניתן לצרף עולים לתורה ממרפסת אחרת כשאינם קוראים מתוך הכתב, ובמה הם נחשבים כעולים לתורה.
דעת ר' אשר וייס [b]זה לשון המנחת אשר לענין קריאת התורה:[/b]
אך לגבי קריה"ת יש לעיין, דהנה מבואר במגילה (כ"א ע"ב) דאף שמעיקר הדין היה
די בברכה אחת בתחילת הקריאה וברכה אחת בסופה , תיקנו חכמים שכל אחד ואחד
משבעת הקרואים יברכו גזירה משום הנכנסים והיוצאים. ואף שמעיקרא דדינא תיקנו
חכמים שיעלו לתורה שבעה קרואים, אלא שלא יברכו אלא העולה ראשון לפניה והעולה
אחרון לאחריה, אבל מ"מ צריך שיעלו לתורה שבעה אנשים. ולכאורה פשוט דכאשר כל
אחד עומד במרפסת ביתו, אי אפשר לעלות לתורה.
ומה שכתב אחד הגדולים דכיון שנוהגים בני אשכנז להעלות סומא לתורה כמ"ש
הרמ"א (סי' קל"ט ס"ג) ה"ה במי שעומד במרפסת אחרת, אין נראה כלל, דמ"מ צריך
לעלות לתורה ולעמוד ליד הס"ת, וכל זה לא שייך בריחוק מקום, ואף אם נדחוק דעצם
הקריאה יעמוד פלוני בן פלוני חשיב עליה לתורה, מה שאין נראה כלל לדעתי, אכתי נראה
דאינו יכול לברך, ואף שנהגו שהסומא עולה ומברך, אין לך אלא חידושו והבו דלא לוסיף
עלה, וכבר כתב המגן אברהם (קל"ט סק"ד) דסומא עם הארץ לא יעלה, ולענ"ד כך גם
בני"ד.
אמנם אף שאי אפשר להעלות לתורה מי שנמצא בריחוק מקום מ"מ נראה פתרון
לקריאת התורה עם ברכה באחד משני פנים:
א. אם יש משפחה שיש בה שלשה גדולים כגון אב ושני בנים, נראה דיש להקל
להעלותם בזה אחר זה, דהלא איתא בשו"ע (סי' קמ"א ס"ו):
"יכולים לקרות ב' אחים זה אחר זה והבן אחר האב, ואין מניחים אלא בשביל עין הרע.
הגה: ואפי' אם א' הוא השביעי וא' הוא המפטיר, לא יקראו השני בשמו משום עין הרע
(מהרי"ל) ".
הרי דמצד הדין אין בזה ענין אלא משום עין הרע, והמשנה ברורה (ס"ק י"ח) כתב דאם
עלה לא ירד דאין קפידא בזה אלא לכתחלה, ובשער הציון (ס"ק י"ז) הביא הלכה זו מדרך
החיים בשם כמה אחרונים.
ובערוך השלחן (סעיף ח') כתב דמי שאינו חושש לעינא בישא יכול לעלות, אך זה
סותר את לשון השו"ע דאין מניחין להם ל עלות , אך מ"מ נראה לכאורה דבשעת הדחק
כדי שלא תתבטל עיקר התקנה דקריה"ת יש להקל בזה, ולא יפלא שלא מצינו זאת
בפוסקים, כי אין זה מצוי כלל שנצטרך להעלות אחים זה אחר זה, דממ"נ, אם אין מנין אין
קריה"ת, ואם יש מנין למה צריך להעלותם בזה אחר זה, אך בנידון דידן לכאורה יש להקל.
ונראה עוד דבנידון דידן יש לדון דאין כלל עין הרע, כיון שאי אפשר בענין אחר.
ב. אך באמת נראה דאי"צ לכל זה, אלא בעל הקורא יעלה ויברך ויחזור ויעלה ויברך
שבע פעמים, וכמבואר בטור ושו"ע (סי' קמ"ג ס"ה) דכך נוהגין במקום שאין בציבור מי
שיודע לקרות. ואף שכתבו הפוסקים דלפי מנהגנו שגם עם הארץ שאינו יודע לקרות עם
הש"צ עולה, וגם סומא, שוב אין נוהגין שבעה"ק עולה וחוזר ועולה אלא עמי הארץ עולים
לשבעת הקרואים, אך מ"מ לא פקפקו בעצם ההלכה, ומשו"כ נראה דכך יש לנהוג בנידון
דידן.
ביקרא דאורייתא ואהבת עולם
אשר וייס