על ידי כּוֹתָר » ג' ינואר 07, 2020 4:12 pm
יש מי שכתב שלא היה יהודי, כיון שאם הגוי לא הסכים למול ולטבול לשם עבדות, לא חל הדבר בעל כרחו, ראה יו"ד רסז ג-ה. והמן בודאי לא הסכים לכך, א"כ אמנם הוא קנוי למרדכי אבל לא נתחייב כלל במצוות.
עוד אפשר לומר, שלא כתוב ששימש אותו בפועל כעבד, הוא רק מכר עצמו לעבד לצורך השעה כשהיה רעב.
מן הסתם מרדכי לא ניצל זאת לתוקפו לעבדות.
וא"כ הוא לא מל ולא טבל לשם עבדות.
ובכלל, הרי ודאי שמרדכי לא שיחררו,
שמבואר במסכת גיטין לח: ובעוד מקומות:
א"ר יהודה אמר שמואל, כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר "לעולם בהם תעבודו".
וכן משמע שלא שיחררו מכך שהראה לו את שטר המכירה.
והאמת שכן כתב נכד החת''ס בשיר מעון וז"ל ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. כבר דקדק במנות הלוי אשר הוא יהודי מיותר מאי נפקא מיניה להם לראות היעמדו דבריו על אשר הוא יהודי, ואי קאי שרצה המן לברר אם מרדכי יהודי הוא, אז יגדל התימה דהא המן הי' עבדו של מרדכי והכיר בו מאז שהוא יהודי. וכו', והנה אמרו חכז"ל (מגילה ט"ו סע"א) כי המן הי' נמכר לעבד למרדכי בעד פת לחם זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי, אמר רב פפא וקרו ליה עבדא דמיזדבן בטלמי, והראה בכל פעם שטר מכירה להמן, ויעוין במנות הלוי כל המעשה, וגם נוסחת שטר מכירה, ולפי זה הי' המן עבד כנעני מהול שחייב במצות כאשה, ואם כן גם המן יהודי נקרא כי שם יהודי הוא שם כללי כדאיתא במגילה י"ג ע"א, וזהו ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי, פי' אם יש להם קיום ועמידה כי הגיד להם אשר הוא יהודי שהמן יהודי הוא, והוא קאי על המן, וזה וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו אדרבה בכל פעם הראה לו תחת הכריעה שטר מכירה שהוא עבדו, לכן וימלא המן חמה.
גם החיד"א כתב זאת בנחל אשכול [אסתר ג,ד] וז"ל שמעתי מחכם א' זלה"ה שפי' דרך צחות דכיון דהמן הי' עבד למרדכי אם היינו בא"י מלין וטובלין אותו לשם עבדות וחייב בכל המצות שהנשים חיבות וא"כ אפשר שמרדכי אמר להם שהוא עבדו ודין עבדי ישראל למול ולטבול ולקיים מצות שהנשים חייבות ואם היה המן בא"י וידינו תקיפא הי' יהודי וז"ש ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא המן יהודי כדין העבדים עכ"ד.
יש מי שכתב שלא היה יהודי, כיון שאם הגוי לא הסכים למול ולטבול לשם עבדות, לא חל הדבר בעל כרחו, ראה יו"ד רסז ג-ה. והמן בודאי לא הסכים לכך, א"כ אמנם הוא קנוי למרדכי אבל לא נתחייב כלל במצוות.
עוד אפשר לומר, שלא כתוב ששימש אותו בפועל כעבד, הוא רק מכר עצמו לעבד לצורך השעה כשהיה רעב.
מן הסתם מרדכי לא ניצל זאת לתוקפו לעבדות.
וא"כ הוא לא מל ולא טבל לשם עבדות.
ובכלל, הרי ודאי שמרדכי לא שיחררו,
שמבואר במסכת גיטין לח: ובעוד מקומות:
א"ר יהודה אמר שמואל, כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר "לעולם בהם תעבודו".
וכן משמע שלא שיחררו מכך שהראה לו את שטר המכירה.
והאמת שכן כתב נכד החת''ס בשיר מעון וז"ל ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. כבר דקדק במנות הלוי אשר הוא יהודי מיותר מאי נפקא מיניה להם לראות היעמדו דבריו על אשר הוא יהודי, ואי קאי שרצה המן לברר אם מרדכי יהודי הוא, אז יגדל התימה דהא המן הי' עבדו של מרדכי והכיר בו מאז שהוא יהודי. וכו', והנה אמרו חכז"ל (מגילה ט"ו סע"א) כי המן הי' נמכר לעבד למרדכי בעד פת לחם זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי, אמר רב פפא וקרו ליה עבדא דמיזדבן בטלמי, והראה בכל פעם שטר מכירה להמן, ויעוין במנות הלוי כל המעשה, וגם נוסחת שטר מכירה, ולפי זה הי' המן עבד כנעני מהול שחייב במצות כאשה, ואם כן גם המן יהודי נקרא כי שם יהודי הוא שם כללי כדאיתא במגילה י"ג ע"א, וזהו ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי, פי' אם יש להם קיום ועמידה כי הגיד להם אשר הוא יהודי שהמן יהודי הוא, והוא קאי על המן, וזה וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו אדרבה בכל פעם הראה לו תחת הכריעה שטר מכירה שהוא עבדו, לכן וימלא המן חמה.
גם החיד"א כתב זאת בנחל אשכול [אסתר ג,ד] וז"ל שמעתי מחכם א' זלה"ה שפי' דרך צחות דכיון דהמן הי' עבד למרדכי אם היינו בא"י מלין וטובלין אותו לשם עבדות וחייב בכל המצות שהנשים חיבות וא"כ אפשר שמרדכי אמר להם שהוא עבדו ודין עבדי ישראל למול ולטבול ולקיים מצות שהנשים חייבות ואם היה המן בא"י וידינו תקיפא הי' יהודי וז"ש ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא המן יהודי כדין העבדים עכ"ד.