גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

שלח תגובה


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
BBCode כבוי
סמיילים כבויים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שניאור » ג' יוני 02, 2020 10:18 am

אורח כתב: לי יש רשימה של קרוב ל80 שטיבלאך של פאריסוב בפולין לפני המלחמה, הכוונה גם לשטיבלאך של קאלביעל.
ר' אלעזר ביין מסר שהיה כ200 שטיבלאך, כפי הנראה גוזמא בעלמא.
לא יודע אם זה גוזמא, כנראה זה תלוי באיזה שנים, כי היו שינויים גדולים בשנים האחרונות ממש לפני המלחמה.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אורח » ג' מאי 26, 2020 9:43 pm

לי יש רשימה של קרוב ל80 שטיבלאך של פאריסוב בפולין לפני המלחמה, הכוונה גם לשטיבלאך של קאלביעל.
ר' אלעזר ביין מסר שהיה כ200 שטיבלאך, כפי הנראה גוזמא בעלמא.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי סערצע » ג' ינואר 21, 2020 2:48 am

ואעפ"כ, מעולם לא נחשב לחלק אינטגרלי מחסידי חב"ד; כמו"כ, כמדומני שלא הי' לו מה להפסיד בעזיבתו (מלבד הקשר הקהילתי והמשפחתי, ככל חסיד ממוצע - וכקרוביו הרבים צאצאי משפחת חן ודוברוסקין).

בכל אופן: לא אודותיו רמזתי לעיל.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מתודה » ב' ינואר 20, 2020 8:45 pm

אם רבו הגרא"ח נאה נזף בו על שהוא למד מדרכי הביטוי של המתנגדים, כנראה לפחות הוא ציפה ממנו לילך בדרכי החסידות...

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי סערצע » ב' ינואר 20, 2020 2:52 am

מתודה כתב: רדצ"ה?
ממש לא...
מתי בדיוק נחשב לחסיד חב"ד? הי' 'מגזע' חסידי חב"ד (חשובים ביותר, אגב).
וגם לא היו לו 'דרישות'.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מתודה » ב' ינואר 20, 2020 1:46 am

רדצ"ה?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי סערצע » ה' ינואר 16, 2020 5:22 am

מתודה כתב: הם לא 'בחרו לעשות כך' אלא שהמרמור על שהפסידו את הנשיאות גבר אצלם על שיקול הדעת. אני טועה?
לא היתה כוונתי לרש"ג ולמשפחתו, כ"א לאחרים - שבמעשיהם מחקו את עצמם מחב"ד, אף שידעו כי לא ישיגו בכך מאומה מ'דרישותיהם'. ואכ"מ.
בכל מקרה, אף לו יהא מדובר בהם - גם אם נבע הדבר מתוך מרמור, הרי נעשה בבחירתם, והינם ה'אשמים' היחידים בכך.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מתודה » ד' ינואר 15, 2020 8:06 am

סערצע כתב: ואגב, ל'אליקים' שטען לעיל כי 'אילו הרש"ג לא הי' מקבל מרות הי' נמחק לחלוטין מחב"ד' - המציאות הראתה, שעל-אף זאת היו שבחרו לעשות כך.
הם לא 'בחרו לעשות כך' אלא שהמרמור על שהפסידו את הנשיאות גבר אצלם על שיקול הדעת. אני טועה?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי סערצע » ה' דצמבר 26, 2019 5:13 am

ואגב, ל'אליקים' שטען לעיל כי 'אילו הרש"ג לא הי' מקבל מרות הי' נמחק לחלוטין מחב"ד' - המציאות הראתה, שעל-אף זאת היו שבחרו לעשות כך.

[בנוגע לרש"ג ספציפית, נראה שבכל מקרה לא הי' 'נמחק', משום שה'רמ"ש' לא הי' מניח לכך לקרות - כשם שמנע זאת בשנים הספורות המדוברות].

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי סערצע » ה' דצמבר 26, 2019 5:09 am

כי הרב זוין נחשב לחלק מקהילה זו.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אורח » ד' דצמבר 25, 2019 11:22 pm

[quote=סערצע post_id=4569 user_id=164]
[אגב, קהילת זקני חסידי חב"ד שבת"א צידדו, כמובן, ברמ"ש].
[/quote]

למה 'כמובן'?
(ואגב, דבריך מעניינים ומרתקים, תודה!)

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי סערצע » ד' דצמבר 25, 2019 5:25 pm

עה"ס: הרב זוין הי' קאפוסט'ער במקורו, אך לאחר הסתלקות אחרון אדמו"רי קאפוסט (בתרפ"ג?) - 'עבר' לליובאוויטש (כעוד בודדים מחסידי קאפוסט), והי' מקושר במאד אף לכ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע [דבר שהתבטא, בין השאר, גם בפעילות המחתרתית ברוסיא הסובייטית].
בהחלט הי' נחשב מזקני חסידי חב"ד באה"ק ת"ו.
עם זאת, הי' ענינים שבהם לא כפף עצמו למרות אדמו"רי ליובאוויטש, כבענין הציונות (אף שגם בזה לא היתה עמדתו כפי שמקצינים לתאר).
[אגב, קהילת זקני חסידי חב"ד שבת"א צידדו, כמובן, ברמ"ש].

רש"ג הקריב רבות בעצם אי-הכניעה ללחץ המשפחתי, שגדול הי' מכמה בחינות. וכעבור שנים, אף הקריב עבור זאת את שלום ביתו ובריאותו הגשמית כפשוטה.

'הרבנית הזקנה' סברה שבכ"מ על החתן המבוגר לכהן כאדמו"ר. לפי הידוע לי, אין קשר רב בין סיבה זאת לתמיכת חלק מהזקנים ברש"ג.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אליקים » ד' דצמבר 25, 2019 12:24 am

סערצע כתב: ראשית, אינו מדויק ש"המבוגרים" היו עם הרש"ג בדוקא; רבים מראשוני מציעי מינויו של הרמ"ש היו מהזקנים [ולדוגמא בעלמא: ר"י דובאוו, ר"א פאריז, רש"י זעווין, ועוד ועוד].
הראשון שהעלה את ענין הצורך למנות את הרמ"ש דוקא (הר"י דובאוו) - עשה זאת עוד בתוך ימי ה'שבעה'!

רש"ג אכן קיבל את מרות גיסו רק כעבור כמה שנים. עם זאת, הוא כמובן הקריב רבות עבור כך.
מה הרב זוין קשור לליובאוויטש? הוא לא היה חסיד קאפוסט?

למה רש"ג "הקריב רבות". הרי אם לא היה מקבל מרות הוא היה נמחק לגמרי בחב"ד.


עוד שאלה, למה הרבנית של הריי"צ תמכה דווקא ברש"ג? (אולי כשנבין למה היו יותר זקנים שתמכו ברש"ג נבין גם את זה. אא"כ סערצע התכוון לשלול זאת).

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי סערצע » א' דצמבר 22, 2019 4:29 am

ראשית, אינו מדויק ש"המבוגרים" היו עם הרש"ג בדוקא; רבים מראשוני מציעי מינויו של הרמ"ש היו מהזקנים [ולדוגמא בעלמא: ר"י דובאוו, ר"א פאריז, רש"י זעווין, ועוד ועוד].
הראשון שהעלה את ענין הצורך למנות את הרמ"ש דוקא (הר"י דובאוו) - עשה זאת עוד בתוך ימי ה'שבעה'!

רש"ג אכן קיבל את מרות גיסו רק כעבור כמה שנים. עם זאת, הוא כמובן הקריב רבות עבור כך.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מתודה » ה' דצמבר 19, 2019 10:06 pm

ברצינות?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שמאטשקע » ה' דצמבר 19, 2019 8:19 pm

מתודה כתב:
פרנקל תאומים כתב: המבוגרים והשמרנים תמכו ברש''ג, והעיקר- חמותו אלמנת הריי''צ תמכה בכל תוקף בכך שרש''ג הוא האדמו''ר היורש ולא רמ''מ, אבל כנראה שהצעירים והדומיננטים שבחסידים עמדו על סגולותיו היחודיות של רמ''מ ותמכו בכך שהוא יהיה האדמו''ר.
ומה הסיבה לחלוקה הזו?
המבוגרים עם המבוגר והצעירים עם הצעיר

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מתודה » ה' דצמבר 19, 2019 8:10 pm

פרנקל תאומים כתב: המבוגרים והשמרנים תמכו ברש''ג, והעיקר- חמותו אלמנת הריי''צ תמכה בכל תוקף בכך שרש''ג הוא האדמו''ר היורש ולא רמ''מ, אבל כנראה שהצעירים והדומיננטים שבחסידים עמדו על סגולותיו היחודיות של רמ''מ ותמכו בכך שהוא יהיה האדמו''ר.
ומה הסיבה לחלוקה הזו?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שמאטשקע » ה' דצמבר 19, 2019 12:23 pm

יש אפשרות למי שיש לו חבר גוראי...

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שלום למד » ה' דצמבר 19, 2019 12:02 am

איינער מענטש כתב:
דוד ריזל כתב:
עוסק בתורה כתב:
אבן יקרה כתב:
לגבי האיבהאדמו"ר שליט"א מגור, הוא האדמו"ר הראשון בשושלת שמזכיר את ספריו של רבי צדוק מלובלין,
מעניין. היכן ניתן לקרוא את תורותיו? (בהנחה שאין לי כח לקפוץ לשטיבל הגוראי הסמוך לביתי)
בגור מחביאים את השיחות בשטיבל, אם יש לך חבר גוראי, יתכן והוא מקבל במייל.
היתה תקופה שהתפללתי בקביעות בשטיבל של גור וראיתי תמיד את דפי השיחות על הבימה או השולחנות
לא מחביאים את השיחות, אך במייל אי אפשר לקבל.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אליקים » ג' דצמבר 17, 2019 7:59 pm

עובדת היותו של הרמ"מ חוטר מגזע משפחת המלוכה לא היתה שיקול כאן?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי פרנקל תאומים » ג' דצמבר 17, 2019 12:40 am

דוד ריזל כתב:
איינער מענטש כתב: סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?
בהתחלה החסידים התלבטו את מי להכתיר, ר"ש גוראיה אמר "חמי לא לימד אותי את סודות ההנהגה". הפצירו ברמ"מ שינהיג ורק במלאות שנה הסכים, ויש תיאורים ביומני החסידים איך שחסיד זקן עלה על השולחן ואמר שמבקשים לשמוע מאמר ועוד ועוד.
היום מסתמא מציגים את הדברים כך. אך בשעתו היתה מתיחות גדולה, היות שהיורש "החוקי" והטבעי היה החתן הגדול ר''ש גוראריה שגם ליווה את חותנו והיה יד ימינו במשך עשרות שנים, וכמדומה שגם החזיק בתפקידים הבכירים בחסידות (מנהל ישיבות תות''ל וראשות אגודת חסידי חב''ד). אגב, הרש''ב מליובאוויטש הוא שבחר בר''ש גוראריה כחתן לנכדתו הבכורה. תכל'ס, במשך השנה הראשונה לפטירת הריי''צ רש''ג נהג בגינונים שונים שהיו מקובלים בחב''ד כגינוני אדמו''רות וכמדומה שגם אמר מאמרים. לו ולגיסו הרמ''מ היו מניינים נפרדים בבית חמיהם (אמנם זה כנראה גם מחמת העובדה ששניהם שמרו את ה''שנה'' של חמיהם כש''צים). המבוגרים והשמרנים תמכו ברש''ג, והעיקר- חמותו אלמנת הריי''צ תמכה בכל תוקף בכך שרש''ג הוא האדמו''ר היורש ולא רמ''מ, אבל כנראה שהצעירים והדומיננטים שבחסידים עמדו על סגולותיו היחודיות של רמ''מ ותמכו בכך שהוא יהיה האדמו''ר.
למעשה, ההכרעה היתה רק עם תום שנת האבל על הריי''צ, ואז אמר רמ''מ את המאמר הראשון המפורסם שלו ''באתי לגני''.
חמותם הרבנית אשת הריי''צ לא השלימה עם כך וכמובן שגם רעייתו של רש''ג הרבנית חנה בתו הבכורה של הריי''צ לא השלימה עם כך ונוצר נתק. ברבות השנים התפתחה מכך פרשיית הספרים המפורסמת ו''דידן נצח'' עם בארי (שלום דובער..) גוראריה (בנם היחיד של רש''ג והרבנית חנה). אמנם רש''ג עצמו קיבל את מרותו של גיסו הצעיר אך כמדומה שרק כעבור כמה שנים.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי איינער מענטש » ה' דצמבר 12, 2019 1:06 am

בויקיפדיה ערך רש"ג: במשך שנים נחשב הרב גוראריה למועמד ה"טבעי" לתפקיד היורש של חותנו, משום שהיה נשוי לבתו הגדולה, ומשום ששני החתנים האחרים חיו במערב אירופה ולא בחצרו של האדמו"ר. לאחר פטירת חותנו אכן עלתה על הפרק מועמדותו לתפקיד אדמו"ר, בתמיכת חמותו, הרבנית נחמה דינה שניאורסון. כעבור כחודשיים נפלה ההחלטה בין החסידים כי המנהיג יהיה רבי מנחם מנדל שניאורסון.
ובערך על האדמו"ר רמ"מ: בשנת ה'תש"י (1950), לאחר פטירת חמיו, לא היה ברור מי ימלא את מקומו ויעמוד בראש החסידות: הרב שניאורסון, שסירב לקבל את התפקיד, או גיסו המבוגר יותר, הרב שמריהו גוראריה. עם חלוף הימים הסתמנה מגמה לראות ברב שניאורסון את האדמו"ר הבא, וגברו הפניות אליו שיקבל על עצמו את התפקיד. בי' בשבט ה'תשי"א (1951), ביום השנה הראשון לפטירת חמיו, השמיע הרב שניאורסון מאמר חסידות שהחל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה" ובכך החל לשמש באופן רשמי כאדמו"ר.
אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבנית נחמה דינה, תמכה בחתנה המבוגר, הרב שמריהו גוראריה, בעלה של בתה הבכורה חנה, ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הצעיר, מנחם מנדל שניאורסון, בעלה של בתה חיה מושקא, אך החסידים תמכו בחתן הצעיר והוא נתמנה לאדמו"ר.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי איינער מענטש » ב' דצמבר 09, 2019 9:26 pm

דוד ריזל כתב:
איינער מענטש כתב: סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?
בהתחלה החסידים התלבטו את מי להכתיר, ר"ש גוראיה אמר "חמי לא לימד אותי את סודות ההנהגה". הפצירו ברמ"מ שינהיג ורק במלאות שנה הסכים, ויש תיאורים ביומני החסידים איך שחסיד זקן עלה על השולחן ואמר שמבקשים לשמוע מאמר ועוד ועוד.
אז למה הוא נהג גינוני אדמורות? מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מלאך » ה' דצמבר 05, 2019 10:27 pm

אין לי מושג מה הוא התכוון (בכל מה שכתב).

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אליקים » ה' דצמבר 05, 2019 10:11 pm

הכוונה למחלוקת צאנז-סא"ג?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מלאך » ה' דצמבר 05, 2019 9:45 pm

שמואל ראזען כתב:
אבן יקרה כתב:
אליקים כתב:
מלאך כתב: כי באבוב התפצלה מהם כבר בדור הראשון
גם שינאווא גארליץ וקשאנוב התפצלו מצאנז כבר בדור הראשון. כמה חסידים הלכו בכלל אל הקרייזער רב???
אז מה ההבדל בין שינאווא גארליץ וכו' לבאבוב, רק בגלל שהוא היה נכד ולא בן?
(הרי בויז'ניץ מאנסי למדנו שכאשר הבן נפטר בחיי אביו - מכתירים את הנכד במקביל לשאר הבנים...)
שינאווא גארליץ וקשאנוב, היו צאנז נטו, חסידי צאנז התחלקו בין כל בני הד"ח, וכולם המשיכו להיקרא צאנז. לקרייזר רב לא היו הרבה חסידים, בוודאי לא בשטיבלך ברחבי פולין וגליציה.
באבוב לעומת זאת, למרות שמשכה יותר מכל בני צאנז, וטוענים אפילו שהיא משכה יותר מכל בני צאנז גם יחד, כלומר שיותר אנשים נסעו למהר"ש מבאבוב, מאשר לכל בני הד"ח גם יחד, אבל היא לקחה שם לעצמה, הבאבובערס לא קראו לעצמם צאנזע חסידים, וגם ברחוב הם היו חסידות לעצמה. אחרים טענו על באבוב שזה לא נטו צאנז, כי מהר"ש מבאבוב היה גם נכד של דז'יקוב, והוא אכן שילב קצת בין דז'יקוב לצאנז.
לכן זה באמת משונה לומר ששטיבלך שנקראו צאנז, היו של באבוב.
כידוע היו חסידות באבוב נחשבת קצת מודרני ועיר באבוב היתה קו''ר ארט (מקום מנוחה) ועיקר טעם מה שנשאר הרה''ק מבאבוב שם כדי לא ליכנס למחלוקת בסאנז כידוע ואכמ''ל וגם הי' לרבני באבוב כח מיוחד לקרב ולחזק
מה הקשר?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי דוד ריזל » ד' דצמבר 04, 2019 9:31 pm

איינער מענטש כתב: סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?
בהתחלה החסידים התלבטו את מי להכתיר, ר"ש גוראיה אמר "חמי לא לימד אותי את סודות ההנהגה". הפצירו ברמ"מ שינהיג ורק במלאות שנה הסכים, ויש תיאורים ביומני החסידים איך שחסיד זקן עלה על השולחן ואמר שמבקשים לשמוע מאמר ועוד ועוד.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אליקים » ד' דצמבר 04, 2019 7:46 am

ואגב, חסידי ביאלא הם שטיפלו וגידלו את האחים האדמורי"ם ממונקאטש ודינוב שליט"א בילדותם כאשר אמם היתה חולה ואביהם ר' ברוכ'ל היה צמוד למיטתה.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שמואל ראזען » ג' דצמבר 03, 2019 11:15 pm

אליקים כתב: מה הפשט פארציווא נכלל בביאלא??? פארציווא היא היא ביאלא!
כוונתי למה שכתב שהשטיבלאך של ביאלא שייכים לבני הדברי בינה משום שלאחר תר''ס לא הי' חסידות בשם ביאלא

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שמואל ראזען » ג' דצמבר 03, 2019 11:12 pm

מלאך כתב:
איינער מענטש כתב: אז מאיפה צצו כל אלפי החסידים דהיום?
תשאל שמה כל אחד אם אבא שלו ידע להגיד את המילה 'צאנז' בלי שגיאות...
הוא הגיע לארץ ואסף סביבו יהודים שרידי חרב (בעיקר הונגרים) ללא הבדלי דת מוצא וגזע...

אגב זה נכון גם לחלקה הגדול של בעלזא דהיום וגור ועוד.
גם וויזניץ כידוע רובם בא ע''י הישיבה שניהל הישועת משה זצ''ל כבר משנות התשי וגם האמרי חיים הי' בעל רגש מאד והרבה נתקרבו לו גם סקווירא בארה''ב כידוע בעיקר מאונגרין והרה''ק זי''ע בנה דירות מחוץ לעיר בזול

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אליקים » ג' דצמבר 03, 2019 11:12 pm

מה הפשט פארציווא נכלל בביאלא??? פארציווא היא היא ביאלא! (רוב חסידי ביאלא היו בפארציווא, ומיעוטם במעזריטש ולובלין)

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שמואל ראזען » ג' דצמבר 03, 2019 11:05 pm

אליקים כתב: רשימות מעניינות מאוד, ואכן מעציבות כמש"כ @הצב''י.
יש כמה פרטים מחודשים (עכ"פ לי היו מחודשים).
גודלה העצום של אלכסנדר זה פשיטא, החידוש כאן שגור היתה הרבה יותר גדולה בלי השוואה בכלל.
קוצק, יש אח"כ את כל ענפי קוצק (סוקולוב פילוב לומאז לוקוב), ובהכרח שנשאר השם הישן מימות ר' דוד מקוצק או עוד מימות אביו.
קוזמיר זה מסתמא של ר' מרדכי מקוזמיר בנו של המגיד מטריסק, ולכן אולי יש להוסיף את השטיבלאך של טריסק ברשימה של אוקראינה.
ביאלא, אחרי שנות התר"ס לא היתה שום חצר בשם זה, ובהכרח שהכוונה לחצרות שלושת בניו של הדברי בינה מביאלא רנ"ד מפארציווא רמ"ש ממעזריטש וראי"ה מלובלין, ואח"כ יש גם את מעזריטש וגם את פרצובה וממשיכתה לברטוב (הגה"ק מזליכוב היה חסיד לברטוב).
מעניין שברשימה זו בויאן היא הקטנה ביותר מחצרות בית רוז'ין כאשר סדיגורא צ'ורטקוב והוסיאטין גדולות ממנה, ואילו כיום היא החצר הרוז'ינית הגדולה ביותר, האם זה אומר ששרידי חסידי צ'ורטקוב והוסיאטין עברו לבויאן?
צאנז הכוונה מן הסתם לצאצאיו של הדברי חיים אלא שהשמות נשארו עוד מימיו.
מה זה אוליקה?
כמובן חסרות חצרות רבות וחשובות כמו למשל מונקאטש, זוועהיל ועוד.
אם נקבל שפארציווא נכלל בביאלא מובן שפיר האימרא ששמעתי מהרב מדינוב שליט''א שזקינו ר' נתן דוד מפארציווא הי' לו 40 עיירות ששלחו מידי חודש דמי מעמדות ורמז לזה הפסוק "חבל" הכסף

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי שמואל ראזען » ג' דצמבר 03, 2019 10:59 pm

אבן יקרה כתב:
אליקים כתב:
מלאך כתב: כי באבוב התפצלה מהם כבר בדור הראשון
גם שינאווא גארליץ וקשאנוב התפצלו מצאנז כבר בדור הראשון. כמה חסידים הלכו בכלל אל הקרייזער רב???
אז מה ההבדל בין שינאווא גארליץ וכו' לבאבוב, רק בגלל שהוא היה נכד ולא בן?
(הרי בויז'ניץ מאנסי למדנו שכאשר הבן נפטר בחיי אביו - מכתירים את הנכד במקביל לשאר הבנים...)
שינאווא גארליץ וקשאנוב, היו צאנז נטו, חסידי צאנז התחלקו בין כל בני הד"ח, וכולם המשיכו להיקרא צאנז. לקרייזר רב לא היו הרבה חסידים, בוודאי לא בשטיבלך ברחבי פולין וגליציה.
באבוב לעומת זאת, למרות שמשכה יותר מכל בני צאנז, וטוענים אפילו שהיא משכה יותר מכל בני צאנז גם יחד, כלומר שיותר אנשים נסעו למהר"ש מבאבוב, מאשר לכל בני הד"ח גם יחד, אבל היא לקחה שם לעצמה, הבאבובערס לא קראו לעצמם צאנזע חסידים, וגם ברחוב הם היו חסידות לעצמה. אחרים טענו על באבוב שזה לא נטו צאנז, כי מהר"ש מבאבוב היה גם נכד של דז'יקוב, והוא אכן שילב קצת בין דז'יקוב לצאנז.
לכן זה באמת משונה לומר ששטיבלך שנקראו צאנז, היו של באבוב.
כידוע היו חסידות באבוב נחשבת קצת מודרני ועיר באבוב היתה קו''ר ארט (מקום מנוחה) ועיקר טעם מה שנשאר הרה''ק מבאבוב שם כדי לא ליכנס למחלוקת בסאנז כידוע ואכמ''ל וגם הי' לרבני באבוב כח מיוחד לקרב ולחזק

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי איינער מענטש » ה' נובמבר 28, 2019 7:43 pm

סליחה על הסטת הנושא, אבל אין לי ברירה בהיות שהנושא הזה viewtopic.php?p=4426#p4426 נעול ואי אפשר להגיב שם.
@פרנקל תאומים כתב שם שר"ש גוראריה נהג גינוני אדמורות אחרי פטירת הריי"צ ורק אח"כ קיבל את מרות האדמו"ר האחרון. מה הסיפור? נהג גינוני אדמורות ולא אדמו"ר ממש? מה קרה שאחרי שנה הוכתר רמ"מ?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מתודה » ה' נובמבר 07, 2019 2:18 pm

זאת אומרת שהרי"מ מקוזניץ גדל אצל הרא"ש הצעיר מסטולין. אבל הוא נפטר בשנת תרל"ג, כשהרי"מ היה כבן י"ג, האם אמם נישאה שוב?
הרי את הפ"פ גידלו מן הסתם החסידים בתוך החצר וייעדוהו למלוכה, משא"כ הרי"מ. האם מאז נפרדו דרכיהם?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אבן יקרה » ה' נובמבר 07, 2019 12:25 am

מתודה כתב:
אבן יקרה כתב:
איינער מענטש כתב:
מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?
בוודאי שהיה גרודז'יסק.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא, בן רבי חיים מאיר יחיאל שנפטר בצעירותו, בן רבי אלימלך מגרודז'יסק, ומצד אמו נכד רבי יצחק מבוהוש. היה נשוי לבתו של רבי אשר מסטולין. היה מנהיג לאלפים, ואחרי מלחה"ע הראשונה התיישב בוורשה. יצאו ממנו בחייו הספרים אמונת ישראל ובינת ישראל.
בנו היה ר' אברהם אלימלך מגרודז'יסק

אגב גרודזיסק וסטולין, עומד לי איפשהו בראש שיש שם קשר משפחתי נוסף, משהו בסגנון שר' ירחמיאל משה מקוזניץ (נכדו של ר' אלימלך וחותנו של בנו מפיאסעצנא) היה קרובו של ר' ישראל מסטולין הפרנקפורטר. אולי היו אחים מאם?
אכן, היו אחים מאם, ורבים ממנהגי סטולין נכנסו לקוזניץ.

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי מתודה » ד' נובמבר 06, 2019 8:37 pm

אבן יקרה כתב:
איינער מענטש כתב:
מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?
בוודאי שהיה גרודז'יסק.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא, בן רבי חיים מאיר יחיאל שנפטר בצעירותו, בן רבי אלימלך מגרודז'יסק, ומצד אמו נכד רבי יצחק מבוהוש. היה נשוי לבתו של רבי אשר מסטולין. היה מנהיג לאלפים, ואחרי מלחה"ע הראשונה התיישב בוורשה. יצאו ממנו בחייו הספרים אמונת ישראל ובינת ישראל.
בנו היה ר' אברהם אלימלך מגרודז'יסק

אגב גרודזיסק וסטולין, עומד לי איפשהו בראש שיש שם קשר משפחתי נוסף, משהו בסגנון שר' ירחמיאל משה מקוזניץ (נכדו של ר' אלימלך וחותנו של בנו מפיאסעצנא) היה קרובו של ר' ישראל מסטולין הפרנקפורטר. אולי היו אחים מאם?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי אבן יקרה » ד' נובמבר 06, 2019 8:00 pm

איינער מענטש כתב:
מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?
בוודאי שהיה גרודז'יסק.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא, בן רבי חיים מאיר יחיאל שנפטר בצעירותו, בן רבי אלימלך מגרודז'יסק, ומצד אמו נכד רבי יצחק מבוהוש. היה נשוי לבתו של רבי אשר מסטולין. היה מנהיג לאלפים, ואחרי מלחה"ע הראשונה התיישב בוורשה. יצאו ממנו בחייו הספרים אמונת ישראל ובינת ישראל.
בנו היה ר' אברהם אלימלך מגרודז'יסק

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי איינער מענטש » ג' נובמבר 05, 2019 1:31 am

מתודה כתב:
גרודזיסק - 27

היה לפני השואה אדמו"ר מגרודזיסק או שהשטיבלעך האלו היו של חסידי פיסצנא?

Re: גודלן של החצרות החסידיות באירופה לפני השואה

על ידי איינער מענטש » ה' אוקטובר 24, 2019 6:42 pm

דוד ריזל כתב:
עוסק בתורה כתב:
אבן יקרה כתב:
לגבי האיבהאדמו"ר שליט"א מגור, הוא האדמו"ר הראשון בשושלת שמזכיר את ספריו של רבי צדוק מלובלין,
מעניין. היכן ניתן לקרוא את תורותיו? (בהנחה שאין לי כח לקפוץ לשטיבל הגוראי הסמוך לביתי)
בגור מחביאים את השיחות בשטיבל, אם יש לך חבר גוראי, יתכן והוא מקבל במייל.
היתה תקופה שהתפללתי בקביעות בשטיבל של גור וראיתי תמיד את דפי השיחות על הבימה או השולחנות

חזרה למעלה