https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... =30#p39375
תגובה של ת"ח על דברי 'המערער'
עברנו על הדברים של הכותב היקר בכובד ראש וכתבנו מכח ראיות ברורות שהדברים לא מוכרחים כלל ועיקר, ומנהגם של ישראל קדוש הוא לולי שאנו מציבים נימוקים מכריעים כנגד, דבר שלא מוצאים בהשגותיו. וקודם שנציע בפני המעיינים את הדחיות לדברי הנ"ל נציע בתמצית את עיקרי טענותיו ואחר מכן נכתוב את הדחיות.
מכח שני טענות העלה הכותב כאן את הטיעון המחודש שנפלה טעות במדרש.
1) מכח ג' ראיות שהבאת קודם, א. פסיקתא ב. מגילה ג. הפסוק כברת דרך.
2) מכח תאריך הולדת יששכר.
בנוגע לטענה הראשונה [ג' הראיות] המעיין הישר יתפוס תיכף שאין כאן טענה של ממש, וכמו שנפרט בס"ד.
א. פסיקתא שחולקת על מדרש תדשא והילקוט שמעוני והרבינו בחיי בזה אין ספק והמדרשים חלוקם בתאריך לידת בנימין ופטירת רחל.
ב. גמ' מגילה יז. הגמ' דורשת את הפסוק י"ח חודש אחר שמסיקה מדנקט סוכות ובית, שנעשה בשני שלבים, ז"א קיץ וחורף וקיץ, ומכח זה הסיק 'הכותב' הרי מפורש שיעקב עזב את בית אל בתחילת הקיץ. שהרי בפסוקים (בראשית לה) מפורש שבעוזבו את בית אל נפטרה רחל ע"כ.
אמנם אין בזה הכרח כלל ועיקר ולהיפך. שהרי פשוטו של מקרא "הבית והסכות שניהם נעשו בזמן אחד, הבית ליעקב ובני משפחתו והסוכות למקנהו וכמו שכתב המזרחי מכח זה לתמוה על רש"י שהביא המדרש הלומד שיעקב שהה יח חודש מכח דרשת הפסוק ובזה תמה המזרחי (לג, יז) על רש"י שהביא את הדרשה הנ"ל בזה הלשון: "נסע סכותה ושהה שם שמונה עשרה חודש קיץ וחורף וקיץ. סכות קיץ בית חורף סכות קיץ. בבראשית רבה. ולא ידעתי למה הביאו רש"י ז"ל בפירושו, והלא הבית והסכות שניהם נעשו בזמן אחד, הבית לעצמו והסכות למקנהו, כדכתיב, "ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות". והמדרש שדרשו הבית והסכות לעצמו, הבית בחורף והסכות בקיץ, אינו אחר פשוטו של מקרא. ועוד, שאין כתוב "סכות" אלא פעם אחת "ולמקנהו עשה סכות", אבל "סכתה" דרישיה דקרא שם מקום הוא נסע אל סכות, והם דרשו שני פעמים סכות, ואיך הביאו רש"י בפירושו, והלא בפרשת בראשית כתב "ומדרשי אגדה יש הרבה ואני לא באתי להביא רק מאותן מדרשות שהן קרובות לפשוטו של מקרא" עכ"ל. מבואר להדיא שדרשת המדרש שיעקב שהה י"ח אינה פשוטו של מקרא ואינה מוכרחת כלל וממילא המדרש תדשא מבואר היטב דהוא לא נקט כאותו דרשה, ועל מה באה תלונת 'המערער',
כמו כן הוספנו לכם שכך מצינו בתרגום יונתן שכתב י"ב חודש ובהצטרף 6 חודשים בבית אל הרי שהגיע החורף ולא הקיץ, וע"ז אם באנו למעט במחלוקות, אין סיבה לטעון שחלק גם לגבי בית אל. כמו כן מה שכתבתם לדקדק לפי תרגום יונתן מדקדוק הפסוק להוכיח שבתחילה בנה בקיץ, כתבנו לכם שאילו ראיתם את התרגום לא היה עולה על דעתכם כדבר הזה, והארכנו בזה בהמשך הדברים.
ג. רצה 'המערער' להביא ראיה לדבריו מהפסוק (בראשית לה טז) שם נכתב שרחל נפטרה ב"עוד כברת הארץ לבוא אפרתה" ובביאור המילים כברת הארץ הביא רש"י מהמדרש "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהסתיו (-חורף) כבר עבר והשרב עדין לא בא". ובמקור הדברים במדר"ר מפורש יותר "עונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא". עכ"ל המערער.
והנה שגה בזה רבות שהרי פירוש למילה 'כברת דרך' מצאנו דרשה שהובאה בכמה מדרשים, אמנם פשוטו של מקרא וכמו שמביאו רש"י הוא פירוש אחר לגמרי מד' המדרש ואם כן נפל פיתא בבירא. שהנה רש"י (לה, טז) גם מביא את הפשט שכברת דרך פירושו מרחק הדרך וזה לשונו: כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר רבוי מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה (ב"ר) שהניר מצוי הסתיו עבר והשרב עדיין לא בא ואין זה פשוטו של מקרא שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה) וילך מאתו כברת ארץ ואומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר כמו שאתה אומר צמד כרם חלקת שדה כך במהלך אדם נותן שם מדה (קרקע כמו מהלך מיל) כברת ארץ: עכ"ל. מבואר שפשטות המילים 'כברת ארץ' לא עולה בקנה אחד עם דברי הפסיקתא והמדרש רבה וכמו שכתב רש"י הנ"ל במפורש, ואם כך הרי הפסיקתא שנקטה אחרת ופירשה "שהארץ חלולה ככברה" זו דרשה, שבניגוד לה המדרש תדשא פירש כפשוטו שהוא לשון מיל בערבית, והוא אומדן מרחק הדרך, וכמו שהביא רש"י פעם בשם ר' משה הדרשן ופעם בשם מנחם עיי"ש. כמו כן יש שפרשו עת הגריד זו דוקא בתקופת מרחשון, אבל אין צורך בחידוש זה אלא הפסיקתא ומדרש תדשא כל אחד פירש אחרת.
2) הראיה שהביא 'הכותב' מתאריך הולדת יששכר אינה מוכרחת ולהיפך ומכמה סיבות.
הכותב מניח במוחלט שלאה נתעברה ביששכר בחודש סיון על סמך הפסוק 'קציר חיטים'
א. ברש"י סנהדרין מובא שקציר חיטים אין הכוונה בחודש סיון אלא כמה חודשים מאוחר יותר וממילא גם לגבי עיבור יששכר לא התרחש בסיון אלא בחודשי תמוז או אב.
ב. כמו כן מלבד המדרש שכותב שנתעברה באותו לילה, אין זה פשטות המקרא, שהרי הפסוק שכותב ותהר לאה וגו' לא מוכרח שנתעברה באותו לילה, שכן הפסוק כותב 'ותהר' אין כונתו שנתעברה תיכף, אלא שקודם למעשה הדודאים יעקב התגורר באוהלה של רחל, וממעשה הדודאים ואילך הוא שהה אצל לאה, ולכן כמו שאצל זבולון ודאי שלא נתעברה לאה באותו לילה [עם זאת שהגמ' והמדרש מציינים שבזכות הדודאים נתעברה בשני שבטים יששכר וזבולון] כך גם אצל יששכר לא מוכרח שנתעברה באותו לילה, והראיה שהמדרש היה צריך לדרוש שנתעברה באותו לילה זאת אומרת שהפשטות לא מוכרחת לכך, ומ"מ מדרש תדשא לא מחויב לדרשה זו ודוק.
ג. גם אם נניח שנתעבר בסיון, 'המערער' מניח שהשבטים נולדו בט' כטבעו של עולם. ואילו המדרש מוכיח מפשוטו של מקרא בכמה מקומות, שבני לאה לא נולדו כטבע העולם אלא כל שבעה חודשים, כמו כן כותב המדרש הובא במעם לועז שיששכר נולד אחר י"ב חודשי עיבור, וי"א אחר י"ד חודשי עיבור עיי"ש [כמו כן הראב"ן הכריח עפ"י גמ' שנולד אחר י"ב חודש] ואם כן הראיה לא מתחילה, שכן יששכר נולד בחודש אב של שנה הבאה וכד' המדרש הנ"ל שיששכר עיבורו לא היה לא שבע חודשים כמו שאר השבטים ולא תשע כדרך העולם אלא י"ב חודש ויותר מכך. וגם לשי' שנולד י"ב חודש הבאנו ד' רש"י שקציר חיטים לא חודש סיון אלא לאחריו.
ד. כמו כן כתבו שיששכר נולד באדר. ולא היא הוא נולד בשבט וכפי שטרחתי בהודעה כאן להוכיח. ואילו יאמר שטעות בחשבון נפלה בדבריו ותו לא מידי, החרשתי.
כמו כן כתבנו שבס' היובלים שנשתמר לפני אלפים שנה כתב במפורש שבנימין נולד בי"א חשון. (אין צורך להכביר שס' היובלים הוא ספר חיצוני, אבל אם מצאנו בו שנכתב להדיא תאריך פטירה העולה במדויק למה שנכתב בחז"ל הרי שההצלבה בין הדברים היא מכריחה ולא בחינם) כמו כן רבינו בחיי כתב, כמו כן הילקוט, ולכן אילו הדברים היו נכתבים רק במדרש תדשא והיה לזה ראיות מוכרחות הניחא, אבל לא זו בלבד שהראיות לא מוכרחות, גם מקור הדברים של מדרש תדשא מוצלב משלושה מקורות חלקם עתיקים לפני המצאת הדפוס וחלקם כמו ס' היובלים עתיקים מאד.