נדברו

אני (האורח של המשפט הקודם) חושב שהדגש הוא לא על לימוד התורה בפרישות אלא על השהיה בחצר הרבי.

כך נראה קצת מהתיאורים שהביא אליקים (שחבשו קאלפיק, והיו טישים שרק הם נכחו בהם). אבל תהיית אינער מענטש במקומה עומדת על הא גופא, מדוע מעמדם של אלו שעסקו בתורה בפרישות היה שייך לעצם החסידות דווקא בבעלזא שלא בלטה בשימת דגש על לימוד התורה.

נראה לי שהיושבים בבעלזא לא היו כמו הפרושים ענין של לימוד בלבד, אלא כחלק מ'החסידות', וזו הסיבה שבגור וסוכטשוב למשל שם החסידות היתה מעט שונה, לא היה מושג כזה (אם כי לדעתי זה היה קיים בעוד חצרות חסידיות רבות אך לא בצורה רשמית ובהיקף כזה כמו בבעלזא.

קצת מעניין שהפארנעם הגדול היה דווקא בבעלזא ולא בחסידויות שבהן היה יותר דגש על לימוד התורה, כמו למשל קוצק וענפיה גור סוכטשוב וכו'

איינער מענטש כתב: ↑

אבן יקרה כתב: ↑ 'יושבים' היו לא רק בבעלזא. זה היה סוג של 'פרושים' שהיו בליטא מקדמת דנא.
אלא שבבעלזא הם תפסו מעמד משל עצמם.

רק בליטא ובבעלזא? בשאר החסידויות זה לא היה קיים?

היה גם היה אם כי בפארנעם קטן יותר.
נתתי דוגמא שגם בליטא זה היה מקדמת דנא, עוד הרבה לפני שהיו "יושבים" כבר היו "פרושים".

אבן יקרה כתב: ↑ 'יושבים' היו לא רק בבעלזא. זה היה סוג של 'פרושים' שהיו בליטא מקדמת דנא.
אלא שבבעלזא הם תפסו מעמד משל עצמם.

רק בליטא ובבעלזא? בשאר החסידויות זה לא היה קיים?

'יושבים' היו לא רק בבעלזא. זה היה סוג של 'פרושים' שהיו בליטא מקדמת דנא.
אלא שבבעלזא הם תפסו מעמד משל עצמם.

היושבים היו ת"ח מופלגים. אם זה היה תנאי לידע ש"ס בע"פ כדי להיות קרוי יושב, כנראה שלא. רמ"י רק רצה לבטא כיצד היה כבוד התורה מוזנח ובפרט בין שתי מלחה"ע, עד שבחור אשר הגה בתורה יומם ולילה ולא ידע מן העולם הזה, נעשה בחור מבוגר, שלא רצו אותו כחתן.

האם זה אומר שהיושבים היו דווקא המופלגים שידעו ש"ס בע"פ?

זה עתה שמעתי קטע משיעור של הרה"ג רבי מנשה ישראל רייזמאן שליט"א, ואמר שפעם היה כבוד התורה ולומדיה בדרגה נמוכה, והבחורים שלמדו בהתמדה נעשו מבוגרים ולא רצו לקחת אותם כחתנים.
כגון בבעלזא היו "יושבים" בחורים מבוגרים בגיל שלשים שידעו ש"ס בע"פ.

דוד ריזל כתב: ↑ יושבים זה אברכי כולל, מה זה משנה באיזה שם קוראים להם בבעלז היום ?

לא מדויק. ל'יושבים' היה מעמד מיוחד. הנה מהמכלול:

"היו בחסידות בעלז באירופה "יושבים", חסידים שישבו בבית המדרש בחצר האדמו"ר והחצר פרנסה אותם. הם היוו דוגמה לחסידים, היו בולטים בשמרנותם והשפיעו על הלך הרוח בחצר. בתקופת האדמו"רים הראשונים מבעלז, היושבים חבשו קולפיק, כובע אדמו"רי".

בנוסף, לפי מה שזכור לי, היושבים לבדם היו משתתפים בטישים הרגילים של מהר"א מבעלזא, ולא שאר החסידים.

אבל אין מה לדאוג, אני סמוך ובטוח על האורח דלעיל שיקפוץ לשטיבלאך בעלזא ויחזור עם תשובות.

אורח כתב: ↑ אפשר לקצר את הדיון, ולהופיע מחר בשטיבלאך בעלזא בירושלים ולשאול.

קריינא דאיגרתא וכו'

יושבים זה אברכי כולל, מה זה משנה באיזה שם קוראים להם בבעלז היום ?

אפשר לקצר את הדיון, ולהופיע מחר בשטיבלאך בעלזא בירושלים ולשאול.

יישר כח.
היו גם בחורים?

סב אבי זצ"ל ר' יוסף דוד גולדווארם (-קויפמאן, לפני השואה), היה מהיושבים בבעלזא באזור גילאי ה20 למיטב ידיעתי.

?

א. זה היה קיים גם אחרי השואה?
ב. בערך על בעלזא במכלול כתוב דבר מעניין, שהיושבים בימי האדמורי"ם הראשונים חבשו קאלפיק. עד מתי?
ג. בערך הנ"ל כתוב שהאדמו"ר מנאראל רחמ"י שפירא זצ"ל היה מהיושבים בבעלזא. אכן? בערכו שלו זה לא מופיע. בכלל, בשואה הוא היה בן 33 בלבד, היו 'יושבים' כאלו צעירים?
מאידך חיפוש בגוגל על המילים 'היושבים בבעלזא' מביא תוצאה מפורום בח"ח שחסום לי כמובן, אבל לפי השורות שיש בגוגל נראה שבשנת תשע"א נפטר ישיש בן תשעים בשם ר' דוד מאיר גרינוולד שכונה 'זקן היושבים בבעלזא', ולפי"ז בזמן השואה היה בן 19 ואעפ"כ היה מהיושבים! אלא אם כן הכוונה שהיה מהיושבים אחר השואה, וזה כבר תלוי בשאלה הראשונה ששאלתי.