נדברו

על ידי **סערצע** » ג' אפריל 02, 2024 8:31 pm

אורח כתב: ↑ בספר שיעורים בספר התניא זכורני שהביא מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע. ועכ"פ אין שום תמיהה שיוכל ללמוד עוד ועוד, מכך שיש מי שלמד שנה ועשרה חודשים... אני אוהב לציין את דברי האבן עזרא על עמידת משה רבינו מ' יום בהר סיני שריקי מוח יתמהו מה עשה, ומה שמבאר שם מה שעשה... ופשוט.

אין לי אלא להגיב כדלעיל:

סערצע כתב: ↑
ב' מאי 15, 2023 9:46 pm
שיחת מר לא אדע

על ידי **אורח** » ה' מרץ 28, 2024 10:12 pm

[quote=סערצע post_id=8163 user_id=164]
[quote=אורח post_id=8153]וכמה שהתאמצו לבאר דבר זה[/quote]שיחת מר לא אדע, אך [b]להעיר[/b] שמהרח"ו למד מהאריז"ל [רק] כ"שנה ועשרה חדשים" (שה"ג בערכו).
[size=85]ועאכו"כ גבי התנאים הק' רשב"י ור"א בנו.[/size]
[/quote]

בספר שיעורים בספר התניא זכורני שהביא מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע. ועכ"פ אין שום תמיהה שיוכל ללמוד עוד ועוד, מכך שיש מי שלמד שנה ועשרה חודשים... אני אוהב לציין את דברי האבן עזרא על עמידת משה רבינו מ' יום בהר סיני שריקי מוח יתמהו מה עשה, ומה שמבאר שם מה שעשה... ופשוט.

על ידי **סערצע** » ב' מאי 15, 2023 9:46 pm

אורח כתב: ↑וכמה שהתאמצו לבאר דבר זה

שיחת מר לא אדע, אך להעיר שמהרח"ו למד מהאריז"ל [רק] כ"שנה ועשרה חדשים" (שה"ג בערכו).
ועאכו"כ גבי התנאים הק' רשב"י ור"א בנו.

על ידי **אורח** » ו' אפריל 28, 2023 1:12 am

ברור שאינו מביא את הבעש"ט וגם את תלמידיו כרבותיו, ומביאם כחברים. באותו דור הדברים לא היו חתוכים (באותם מקומות ברוב הזמנים עדיין לא התפתחה ההתנגדות אם לא נחשיב את הטעות ההסטורית של חרם נגד פראנקיסטים ושבתאים כמכוון על הבעש"ט הק' כפי שחשב כותב הגניזה החרסונית הידועה). אבל ברור שדבריו חסידיים לגמרי כמו עוד רבים שעסקו בתורת הסוד בנוסח חסידי אשכנז ויותר מכך בהשפעת החסידות. ציטוט כזה במעלת התורה אינה פלאית כלל כידוע שגם בתניא (בפ"ה ועוד מקומות) מאריך לבאר את מעלת העיסוק בתורה יותר משאר מצוות (אם כי במאמריו כן ביאר גם את מעלת המצוות על לימוד התורה וביאור הדברים כמובן בענין שספר התניא יותר דומה לתורה שבכתב של החסידות והינה קומת בסיס לעומת ריבוי המאמרים הכוללים את התושבע"פ וכו'). על אף שרבים משאר ספרי הסידות לא עסקו בכך לא בכתב וכנראה גם לא בע"פ. כמו"כ סוף כל סוף כל ספריו אינם מיוסדים כי אם על ביסוס והבנת האמונה הפנימית ביחוד השי"ת וכו' ובמה שחידשה החסידות. גם בחב"ד לא התכוונו בתורה רק על נסתר וחסידותץ עד שיש פלא גדול במה שכתב בתניא שעיקר עסקו של רשב"י במערה י"ג שנה היה בנגלות התורה שאילו לנסתר ותיקו"ז וכיו"ב היה מספיק לו ב' וג' חדשים? וכמה שהתאמצו לבאר דבר זה עי' ג"כ בהערות לס' התניא הנודעים ואדמו"ר הרמ"ש זי"ע וכו' לא העלו בזה ארוכה ומרפא. ולדוג' בעלמא עי 'התקפתו של ראב"ע בפ' תשא כמדומני על ריקי המוח שיתמהו על לימודו של משה רבינו מ' יום בהר סיני...

על ידי **סערצע** » ג' מאי 12, 2020 11:37 pm

מתודה כתב: ↑קשורה לליבס הידוע?

אשתו, כמדומני.

על ידי **מתודה** » ג' מאי 12, 2020 9:24 pm

סערצע כתב: ↑ סקירה על תולדות חייו - א' ליבס, אהבה ויצירה בהגותו של ר' ברוך מקוסוב (דוקטורט, תשנ"ז).

קשורה לליבס הידוע?

בספה"ל יש חיבור נוסף שלה על ר"ב מקוסוב, שעשוי להיות מאד מעניין: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

השם 'קבלת השכל' משקף היטב את תורתו של ר' ברוך. עברתי על חלקים נכבדים מספרו, פשוט להתפעל מהצלחתו ליצוק את מושגי הקבלה לכלים שכליים, תוך כדי פלפולים והגדרות. אף כי לעיתים ניכר שבנקודות מסוימות השכל לא בא על סיפוקו ומוכרחים להסתמך על 'קבלה' כפשוטה.

על ידי **סערצע** » ג' מאי 12, 2020 9:37 am

סקירה על תולדות חייו - א' ליבס, אהבה ויצירה בהגותו של ר' ברוך מקוסוב (דוקטורט, תשנ"ז).

על ידי **סערצע** » ג' מאי 12, 2020 2:19 am

מלאך כתב: ↑
מתודה כתב: ↑והאהבת שלום הגיע לקוסוב כבר בימיו של ר' ברוך?
לכאורה.

לפ"ד האומרים כי הר"ב נתבקש בישיבה של מעלה בשנת תק"מ (וגם להמאחרים עד תקמ"ג), לא כן הוא.

יש למאן-דהו את תמונת מצבתו?

על ידי **מלאך** » א' נובמבר 24, 2019 7:57 pm

מתודה כתב: ↑
מלאך כתב: ↑ אכן!
והאהבת שלום הגיע לקוסוב כבר בימיו של ר' ברוך?

לכאורה.

על ידי **מתודה** » ד' נובמבר 20, 2019 2:25 pm

מלאך כתב: ↑ אכן!

והאהבת שלום הגיע לקוסוב כבר בימיו של ר' ברוך?

על ידי **מלאך** » ג' נובמבר 19, 2019 10:46 pm

מתודה כתב: ↑ קוסוב דנן היא עירם של אדמור"י משפחת הגר?

אכן!

על ידי **מתודה** » ד' נובמבר 13, 2019 2:29 pm

שלשום היה היא"צ (ויעויין בהודעה 14 באיזו שנה נפטר)

קוסוב דנן היא עירם של אדמור"י משפחת הגר?

על ידי **מתודה** » א' אוגוסט 18, 2019 2:19 pm

קיום העולם תלוי בדבר שאינו העיקרי בכלל??? בשלמא אם ר"ב היה כותב שהעולם אינו יכול להתקיים בלי התורה ובלי עבודת ה' וכו' ושאר הדברים שהם המרכזיים בחסידות. אבל בכל התיאורים ר"ב מדבר אך ורק על התורה, לאמור: קיום העולם תלוי אך ורק בה, בלעדיה אין עולם ואיתה יש עולם. אין שום הגיון לומר שהעולם יהיה תלוי בדבר שחשיבותו משנית ולא יהיה תלוי בכלל בדבר שחשיבותו היא העיקרית, ואכן לא פלא שלא נמצאת לשון כזו בספרי שאר גדולי החסידות אלא רק בספר המרכזי של ההתנגדות לחסידות.

אין כאן שום סקופ, ואין כאן 'אותם מילים בדיוק'. זה לא המילים של המגיד מקוז'ניץ ולא של ר"ב, אלא של פסוק מפורש ומשנה מפורשת.

על ידי **מלאך** » א' אוגוסט 18, 2019 2:13 pm

מתודה כתב: ↑ (לא הבנתי מה כוונתך שכך לימדו אותך על חסידות, האם לימדו אותך שבחסידות התורה היא המרכז שהכל סובב סביבו???)

היא לא המרכז ועדיין אין זה סתירה לזה שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיה.
אגב, מעניין מאד שהרה"ק מקוזניץ בקטע הנ"ל כותב: "נִמְצָא ׁשֶזֶּה ׁשֶּלֹומֵד אֶת הַּתֹוָרה נִקְָרא ֵרעַ, ּכִי כְמֹו ׁשֶהַּבֹוֵרא יִתְּבַָרְך ּבָָרא הָעֹולָם ּבַּת ַ ֹוָרה ּכְמֹו כֵן הּוא מְקּיֵם אֶת הָעֹולָם ּבַּתֹוָרה"
אותם מילים בדיוק שר"ב כותב במאמרו המדובר: "והנה לפי שאנחנו מקיימים העולם ע"י עסקנו בתורה,לכן מכונים אנחנו בשם שותפים להקב"ה במעשה בראשית, כי הוא ית' ברא את העולם ואנחנו מקיימים את העולם. לפיכך קורא הקב"ה אותנו 'אחים ורעים', כמ"ש הכתוב למען אחי ורעי וגו'.

על ידי **מתודה** » א' אוגוסט 18, 2019 1:57 pm

@מלאך ייש"כ על המובאה, אבל אינני חושב שהיא משנה לנידון דידון. כי ציטוטים כאלו מן הסתם יש רבים גם אצל קדמוננו, ומלשון זו אין הכרח שהעולם קיים רק ע"י התורה. אני מחפש ציטוט שאומר שאם יהיה רגע אחד שבו לא יהיה מי שעוסק בתורה העולם יחזור לתוהו ובוהו, אפילו אם יהיו עובדי ה' ומקיימי מצוות.

(לא הבנתי מה כוונתך שכך לימדו אותך על חסידות, האם לימדו אותך שבחסידות התורה היא המרכז שהכל סובב סביבו???)

על ידי **מלאך** » א' אוגוסט 18, 2019 1:47 pm

"הַּבֹוֵרא יִתְּבֵָרְך ׁשְמֹו ּבָָרא עֹולָמֹו ּבַּתֹוָרה, וְנִמְצָא עִּקָר ּב ַ ְִריאת הָעֹולָם הָיָה עִם
הַּת ַ ֹוָרה. וְא ַחר ּכְָך ּכְׁשֶאֲנַחְנּו לֹומְדִים אֶת הַּתֹוָרה נִמְצָא בָּזֶה מְבִיאִין חַּיּות
וְהַשְּׁפָעֹות קְדֹוׁשֹות אֶל הָעֹולָם, וְעַל יְדֵי זֶה הּוא קַּיָם, נִמְצָא ׁשֶזֶּה ׁשֶּלֹומֵד אֶת
הַּתֹוָרה נִקְָרא ֵרעַ, ּכִי כְמֹו ׁשֶהַּבֹוֵרא יִתְּבַָרְך ּבָָרא הָעֹולָם ּבַּת ַ ֹוָרה ּכְמֹו כֵן הּוא מְקּיֵם
אֶת הָעֹולָם ּבַּתֹוָרה.
(עבודת ישראל -פרקי אבות פרק ו')

על ידי **מלאך** » א' אוגוסט 18, 2019 1:09 pm

מתודה כתב: ↑ מנין שהוא לא נמנה במוצהר על תלמידי המגיד, יתכן שהוא היה מהם ממש אבל לא היה מוכר בציבור ככזה (אולי לזה התכוונת 'מוצהר').
מה האסמכתא לומר שכנראה הוא זכה להכיר את הבעש"ט?
(ציטוט של ספריו אצל הספרים שאחריו אינם מוכיחים מאומה על דעותיו שלו, אם כי כפי הנראה אין צריך לזה).
אדרבה, אם תמצא מי מגדולי החסידות שכתב דברים כאלו זה יהיה מעניין מאוד.
אתה מערער על מה שכתבתי שהחסידות לא העמידה במרכז את לימוד התורה? (לא מדובר כאן על קוצק או סוכטשוב...)

א. אכן זו הייתה כוונתי 'מוצהר', כלומר שאינו נמנה ברשימות כותבי הדורות בין תלמידי המגיד.
ב. לגבי היכרותו עם הבעש"ט, סביר להניח שבהיותו תלמיד וקרוב לדודו רבי משה מקיטוב, רעו ורבו של הבעש"ט, יצא לו להכיר את הבעש"ט. (אגב, גם לדודו השני רבי חיים מהורדנקא (לאביו של ר"ב היו שני אחים), היו קשרים עם הבעש"ט כפי שנראה מאיגרת הבעש"ט לרבי משה)
ג. לגבי הציטוט הנ"ל כבא כתבתי את דעתי הענייה, לפי מה שלימדו אותי על חסידות.

על ידי **מתודה** » א' אוגוסט 18, 2019 9:47 am

אם "כמובן שצריך גם להתבונן ביר"ש", וכבר כתבתי שלא מדובר בעשר שניות בחודש אלא בכל פעם לפני שמתיישב ללמוד(!) - אז תורה היא העיקר אבל לא הכל, וזה לא משנה כמה פעמים תכתבו ש"אצל הליטאים התורה היא הכל". ואם לדעתך גם 'האדם הקבוע בעסק התורה לשמה' לא מספיק לו פחות זמן לקניית היראה, אז כנראה כת"ר חולק על התנא רבי מאיר.

כל אחד יודע שאצל החסידים העיקר הוא הדבקות בה'. וזה בדיוק מה שטענתי, שלכן לימוד התורה כשלעצמו אין לו מעמד מרכזי כל כך בחסידות.
וכשרבי ברוך מקוסוב כותב שהעולם בנוי בצורה שכאשר במדינה זו לילה במדינה אחרת יום, כדי שבכל רגע יהיו אנשים שיעסקו בתורה, אז העולם לא מתקיים על "התורה המסתתרת בתוך חלקי הבריאה" (גם אתה תסכים שהתורה מסתתרת בתוך הבריאה גם בלילה כשכולם ישנים), אלא על לימוד התורה.

על ידי **אורח** » א' אוגוסט 18, 2019 1:26 am

יש כאן איזה שהוא עירבוב מסויים, ברור שכו"ע מודו שצריך תורה וגם צריך יר"ש, יש כאן רק נושא של סדר עדיפויות. מבחינת השיטה של המתנגדים באם יש לך תורה יש לך הכל שזה כולל יר"ש וממילא כמובן שצריך גם להתבונן ביר"ש וכו'.
מבחינת החסידים זו לא נקודת ההתחלה וגם לא נקודת הסוף, התולדות מבסס בכתביו שפסגת הכל היא הדביקות בה', עכשיו הדרך לשם היא כבר יכולה להתחלק לכל פלגי החסידות, אבל הכיוון הוא אחיד.

לעצם העניין לא חושב שיש מניעה לחסיד לאחוז שאין אפשרות לעולם להתקיים בלי תורה, זה מאמר חז"ל כמעט מפורש, אלא שחסידות ודאי יכולה להסביר שהעולם מתקיים על התורה המסתתרת בתוך חלקי הבריאה ואכמ"ל.

על ידי **מתודה** » ו' אוגוסט 16, 2019 12:14 pm

נכון מאוד. אז התורה היא לא הכל, שהרי צריך לקבוע זמן (ולו מועט) לקניית היראה, בכל פעם לפני שמתיישב ללמוד!

(מה שכתבת שהנפה"ח כותב שלא טוב לקבוע הרבה זמן וכו', עי' בפרק ט שם הוא מחלק בין מי שאינו קבוע בעסק התורה שצריך לעסוק יותר זמן בקניית היראה, לבין "האדם הקבוע בעסק התורה לשמה" שהתנא רבי מאיר מבטיחו "ומלבשתו ענוה ויראה", ואעפ"כ גם הוא צריך עכ"פ זמן מועט ויגיעה מועטת לקניית היראה).

על ידי **כּוֹתָר** » ו' אוגוסט 16, 2019 12:12 pm

מתודה כתב: ↑ אף ליטאי לא אומר שעם תורה יש הכל. וראה בנפש החיים, ספר הספרים של הליטאיוּת, שער ד' פרק ד'. ועי' ביבמות ק"ט ע"ב כל האומר אין לו אלא תורה וכו'.

כנראה כוונתך לדברי הנפה"ח שער ד' פרק ד'
"אמנם ודאי דאי אפשר לומר שאין צריך לענין עסק התורה שום טוהר המחשבה ויראת ה' חלילה. ושם מאריך בראיות שצריך יראת ה'."
ובפרק ו'
"לזאת האמת שזו היא הדרך האמתי אשר בזה בחר הוא ית"ש. שבכל עת שיכון האדם עצמו ללמוד. ראוי לו להתיישב קודם שיתחיל. עכ"פ זמן מועט ביראת ה' טהורה בטהרת הלב. להתודות על חטאתו מעומקא דלבא. כדי שתהא תורתו קדושה וטהורה. ויכוין להתדבק בלימודו בו בתורה בו בהקב"ה".

אבל כל זה אחרי שמאריך לבאר שלא טוב עושים אלו שקובעים הרבה זמן למוסר ויראה. ולפי דעתו יש לקבוע לזה זמן מעט.

על ידי **מתודה** » ו' אוגוסט 16, 2019 11:21 am

אף ליטאי לא אומר שעם תורה יש הכל. וראה בנפש החיים, ספר הספרים של הליטאיוּת, שער ד' פרק ד'. ועי' ביבמות ק"ט ע"ב כל האומר אין לו אלא תורה וכו'.

על ידי **כּוֹתָר** » ו' אוגוסט 16, 2019 11:09 am

בנודע לחסידות ולימוד התורה.
אספר, הנתיבות שלום בהיותו ראש ישיבה אסף פעם את הבחורים ואמר:
אצל הליטאים אומרים 2 דברים:
1. שבלי תורה אין כלום
2. שעם תורה יש את הכל.
בדבר הראשון גם אנחנו מודים, ולדבר השני איננו מסכימים.

על ידי **מתודה** » ה' אוגוסט 15, 2019 11:21 pm

מנין שהוא לא נמנה במוצהר על תלמידי המגיד, יתכן שהוא היה מהם ממש אבל לא היה מוכר בציבור ככזה (אולי לזה התכוונת 'מוצהר').
מה האסמכתא לומר שכנראה הוא זכה להכיר את הבעש"ט?
(ציטוט של ספריו אצל הספרים שאחריו אינם מוכיחים מאומה על דעותיו שלו, אם כי כפי הנראה אין צריך לזה).
אדרבה, אם תמצא מי מגדולי החסידות שכתב דברים כאלו זה יהיה מעניין מאוד.
אתה מערער על מה שכתבתי שהחסידות לא העמידה במרכז את לימוד התורה? (לא מדובר כאן על קוצק או סוכטשוב...)

על ידי **מלאך** » ה' אוגוסט 15, 2019 11:15 pm

@מתודה
סוף דבר הכל נשמע
זה ברור כי רבי ברוך לא נמנה במוצהר על החבריא קדישא תלמידי המגיד ובוודאי לא תלמידי הבעש"ט.
ובאותה מידה מוכח מבין דבריו כי הוא נחשף לתורת הבעש"ט (וכנראה אף זכה להכירו) ובוודאי לתורת המגיד (אותו הוא וודאי הכיר כמו שמביא מה ששמע ממנו), והושפע מהם וכל תפיסת עולמו הייתה לשיטתם, כך שעכ"פ לגבי ספריו רואים אנו בהם ספרי חסידות במלא מובן המילה, ואכן נתקבלו ככאלו כמו שמצינו הרבה מצדיקי החסידות (למן ה'תולדות'!) שמצטטים מהם.
ולגבי הציטוט הנ"ל איני מבין מדוע אתה כה נחרץ שאמרה כזו לא יכולה לצאת מבית מדרשו של הבעש"ט, אין בידי עתה לבדוק, אבל אני בטוח שישנם מאמרים כאלו (ועוחל"מ), מה גם שלמיטב ידיעתי הוא עולה בקנה אחד עם תורת הבעש"ט, ןאכהמ"ל.

על ידי **מתודה** » ה' אוגוסט 15, 2019 10:44 pm

א. ח"ו, לא טענתי שזה זיוף וכיו"ב אלא שבעקבות מה שכתבת בהמכלול שהספר נערך ע"י צאצאיו הצעתי שצריך לבדוק עד כמה העריכה נגעה בתוכן הספר, ואין בזה זיוף אלא שזה טבעה של עריכה (בפרט אם הכתבים היו גולמיים ולא בצורה המוכנת לדפוס). זו אכן לא 'טענה' של ממש.
ב. יש כאן שני עניינים, א' אם ר' איציקל היה מתנגד לבעש"ט, ב' אם הסכמתו על ספרו של ר"ב מוכיחה משהו על ר"ב עצמו. לגבי החלק הראשון כבר כתבתי שאין שום ראיה מחתנו רמ"מ מלינסק על השתייכותו של ר' איציקל עצמו, לגבי החלק השני כבר כתבתי שאין שום ראיה מההסכמה על דעותיו של ר"ב אלא על דימויו בציבור. ולכן הטענות אינן עומדות זו מול זו, כי גם בלאו הכי טענת המעיר אינה חזקה וכמו שנתבאר...
ג. לא התכוונתי שיש בזה סתירה לתורת הבעש"ט, אלא שזה רעיון ליטאי (או יותר נכון - מתנגדי) מובהק שלא יתכן שהיה יוצא מפיהם של הבעש"ט ותלמידיו. אתה סבור שהבעש"ט או תלמידיו היו אומרים שאם היה העולם בלא תורה אפי' רגע אחד היה חוזר לתוהו ובוהו? הרי החסידות העמידה במרכז עבודת ה' את היראה והאהבה וכו', ולא את לימוד התורה בכלל!
ולכן כנראה שלא רק דימויו של ר"ב לא היה שחור לבן, אלא גם דעותיו; הוא אכן היה תלמיד לתלמידי הבעש"ט וסבר כמותם בעניינים יסודיים (כמו בענין הצמצום), אך היו אצלו גם מוטיבים ליטאיים כגון זה הנ"ל.

על ידי **מלאך** » ה' אוגוסט 15, 2019 8:48 pm

@מתודה
א. בכל ההסכמות מדובר על 'כתבים' קונטרסים' וכדו' שנשארו ממנו (יעויי"ש), ואין שום סיבה שיבא אחד וישחיל שני מאמרים מהמגיד בתוך כתבי ר"ב ומובן לכל (חוץ מאם אתה רוצה לצאת בכותרת מרעישה בעולם התורה על "זייופים חמורים ונוראים בכתבי ר"ב מקוסוב שהתגלו 160 שנה אחרי הדפסתם"...)
ב. הראיה מרמ"מ לינסקער אכן אינה ראיה והיא נשלפה לי מהשרוול בלי מחשבה (אך עדיין נראה לי שהיא עומדת מול הטענה ה'חזקה' של המעיר הנ"ל...).
ג. לגבי דבריו שנכנסו לנפש החיים, קודם כל איני רואה בהם שום סתירה לתורת הבעש"ט. שנית, הראיה היתה ממאמרים שלמים שהוא מביא ונכתבו אח"כ בכמה ספרי חסידות מתלמידי המגיד באותו סגנון כולל הפירוש בפסוק, וחלק מהם אף מביאים זאאת בשם המגיד, כך שנראה לי שזו ראיה יותר מוכחת מרעיון שהנה"ח כיוון לדעתו של ר"ב.

על ידי **מתודה** » ה' אוגוסט 15, 2019 1:02 am

נהניתי...

יש הוכחה שהכוונה בדברי ר"ב לספר נחמד ונעים דוווקא? ומנין שהספר כפי שהוא נדפס (שישים שנה אחרי נתינת ההסכמות!) הוא כולו מכת"י של ר"ב? אני רואה עכשיו שהעותק שבהיברובוקס גם בחלק שכן נדפס הוא מסורס לגמרי ואין שם את תחילת הספר זולת השער עצמו. מפורש שם שהכל מכת"י של ר"ב ללא עריכה?

אין ראיה מרמ"מ לינסקער, כי הרי רמ"מ לא נולד חסיד אלא נמשך לחסידות בשלב כלשהו בחייו, ויתירה מזו, אפילו בנו הרה"ק מרופשיץ לא נולד חסיד אלא התקרב לחסידות בצעירותו, א"כ אביו רמ"מ התקרב הרבה אחרי שהוא נישא לבתו של ר' איציקל המבורגר. כמו"כ הרה"ק מרופשיץ למד גם אצל דודו ר' משולם איגרא, חתנו הנוסף של ר' איציקל המבורגר, ור' משולם הרי היה מתנגד חריף כידוע, ומסתבר שכשלמד אצלו עדיין לא נתקרב הרופשיצער לחסידות, וא"כ התקרבותו של ר' מענדל לחסידות היתה בשלב עוד יותר מאוחר בחייו.

לגבי מה שכתבת בהודעה 19 שדבריו נכנסו אח"כ לספרי חסידות, אכן, אך יש לזכור את מה שגרר את כל הדיון הזה - דבריו של ר"ב שנכנסו אח"כ ל...נפש החיים, הספר שחובר כדי לייצג את ההתנגדות לחסידות. ראה באורך באשכול הזה viewtopic.php?f=4&t=72#p277 . ומדובר בענין שהוא 'ליטוויש' מובהק (אם כי ברור שהנפה"ח לא העתיק זאת מהיסוד האמונה, אני מדבר רק על דמיון הרעיון כדי לנסות לדון מזה על ההשתייכות האסכולית).
ולא זו בלבד, אלא שלפי הסברו של החזו"א בדעת הנפה"ח הרי מתברר שר' ברוך מקוסוב היה יותר ליטאי מהנפה"ח עצמו...

על ידי **מלאך** » ד' אוגוסט 14, 2019 7:19 pm

@מתודה
ב. למען הגילוי הנאות, עיין ב'גירסאות קודמות' של ערך זה בהמכלול מבטן מי יצאו הפנינים האלו...
אכן הניסוח שם לא מדוייק (ויתוקן), כוונתי הייתה לומר שהוא לא הספיק להכינו לדפוס וללקט עליו הסכמות (כל ההסכמות שניתנו לו עד תקכ"ה ובכללם ההסכמה המדוברת, התייחסו רק לשני ספריו הראשונים),
אך בהקדמת יסוד האמונה כותב: "ובעזרת הא-ל עוד ידי נטויה לכתוב ביאורים על מקצת מקומות בש"ס. יש מהם אמיתים ממש, ויש מהם קרובים לאמת ונראים אמיתים. ועל כמה דיבורים של רש"י בחומש. קצתם מפי עצמי וקצתם מה שלקטתי מפי סופרים וספרים. ומי יתן ואזכה שיתפרסמו ברבים."
וכוונתו לכתביו אלו -ספר נחמד ונעים, וגם ספר זה כקודמיו נכתב כולו ע"י רבי ברוך, ומוזכר בהסכמות כבר משנת תקנ"ה ביחד עם שני ספריו הקודמים בתור 'כתבי יד'.
ולגבי ההסכמות, מעניין שאותו רבי איציק'ל האמבורגר שהיה 'מגדולי מתנגדי הבעש"ט' (כלשון המעיר שם), לקח לו לחתן לא אחר מאשר את רבי מענדל'י לינסק'ער (אביו של רבי נפתלי מרופשיץ) שהיה 'חסיד' מובהק בכל מובן שהוא.
אם כי איני חולק על תובנתך המסתברת שהעולם לא היה אז שחור -לבן.
ג. ולגבי הצמצום, נושא זה אכן היה שרוי במחלוקת מימים ימימה, אך החריפה ביותר בימי הבעש"ט כאשר הגר"א התבטא על מי שסובר שהצמצום אינו כפשוטו ש'נזרקה בו מינות'.
אך לבד מזאת כבר מילתי אמורה שסגנון מאמריו בהם הוא 'מלביש' בספירות ובמידות העליונות, הדרכות והוראות בעבודת ד', דרך זו נתחדשה בבית מדרשו של הבעש"ט ואין קודם לו.

על ידי **מתודה** » ד' אוגוסט 14, 2019 3:09 pm

@מלאך,
ייש"כ על הדברים.

ב. מה שכתבת שגם הספר נחמד ונעים נכתב ע"י ר"ב עצמו, ערכו בהמכלול חולק עליך, וזה לשונו: "אף ספרו 'נחמד ונעים' נדפס בטעות תחת השם 'יסוד האמונה' או 'יסוד התורה' או 'יסוד האמונה- נחמד ונעים'[9]. שונה ספר זה מקודמיו, שאותו לא סידר רבי ברוך בעצמו, אלא בניו ונכדיו מתוך כתביו".
ולשיטת ערכו בהמכלול יש לעיין עד כמה הציטוטים של המגיד יצאו מתח"י ר"ב עצמו.

לגבי ההסכמות, אין מזה ראיה על דעותיו האמיתיות, אבל יש ראיה על הדימוי שהיה לו בדורו, כי לא יתכן שמי שהיה 'מגדולי המתנגדים לבעש"ט' (כלשון המעיר באתר דעת, אין לי אחריות על אמיתות הדבר כשלעצמו) יתן הסכמה למי שנחשב מההולכים בדרך הבעש"ט. ואכן יתכן שבאותו דור זה לא היה 'שחור לבן', והוא לא היה מסווג כחסיד אף שבדעותיו היה כזה.

ג. לגבי ענין הצמצום שלא כפשוטו, הרי ר"ב היה בתחילת ימי החסידות ממש, ונפטר 18 שנים לפני הגר"א ומסתבר שהיה מבוגר ממנו, וא"כ יתכן שהיה שייך לדור שלפני המחלוקת על החסידות בכלל. ולכן יש לבדוק מה היתה הפשטות לפני המחלוקת על ענין הצמצום, האם כעמדת החסידים או כעמדת המתנגדים.

על ידי **מלאך** » ד' אוגוסט 14, 2019 2:37 pm

@מתודה
ב. לספר קוראים 'נחמד ונעים' ויש שם מדור 'ליקוטי אמרים', הספר נמצא במהדורה חדשה באוצה"ח. ואגב, כל ספריו של ר"ב לא נדפסו על ידו אלא ע"י צאצאיו, ספרו הראשון נדפס 74! שנים אחרי פטירתו (תרי"ד), ובאותה שנה נדפסו כל שלושת ספריו. אך כולם נערכו בכתב ידו כמו שמפרטם בהקדמותיו.
ולגבי ההסכמות אין ראיה לא לכאן ולא לכאן, אלא העיקר הוא תוכן הספרים.
ג. אני לא מצאתי את הציטוט המדובר, אבל ברור שספר המיוסד כולו על שיטה השנויה במחלוקת בין הבעש"ט למתנגדיו, הוא ראיה יותר מוכחת. לבד מכל הציטוטים שהבאתי לעיל שהם 'דברי חסידות' להדיא 'בשם אומרם'.

על ידי **מתודה** » ד' אוגוסט 14, 2019 1:14 pm

@מלאך,
ב. איפה אפשר לראות את הס' נחמד ונעים ליקוטי אמרים? בהיברובוקס הספר נגמר עם תחילת הליקו"א: http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=
ואגב, הספר נחמד ונעים לא נדפס ע"י ר"ב עצמו אלא ע"י צאצאיו.
לגבי ההסכמות, ברור שיש יותר ראיה מהסכמה של מתנגד (שלא מסתבר שנתן הסכמה על ספר של חסיד) מאשר הסכמה של חסיד (שאין סיבה שלא יתן הסכמה על ספר של מתנגד כל עוד אינו סתירה ממש לתורת החסידות).
ג. מש"כ בסוף שכל סגנון דרשותיו וכו', לא ענית על המצוטט מאתר דעת שיש אצלו דברים הפוכים ממש מדרך החסידות.

על ידי **מלאך** » ד' אוגוסט 14, 2019 10:52 am

מתודה כתב: ↑
מתודה כתב: ↑
אורח כתב: ↑ כמדומה שכבר פקפקו בשייכות של רבי ברוך מקוסוב לתנועת החסידות
מפקפקים גם בהיותו תלמיד המגיד?

כעת ראיתי בערכו באתר דעת שיש הערה על הערך וז"ל

הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: ב"ה

א. הוא חי בימי הבעש"ט ולא היה תלמיד של ר' מנחם מענדל מויטביסק שהיה תלמיד של המגיד ממעזריטש, ומאוחר לבעש"ט בשני דורות.
ב. הוא לא מביא בספריו כלל מדברי החסידות. אדרבא, הוא קיבל הסכמות מגדולי המתנגדים לבעש"ט (דוג' ר' איצ'לה הורוויץ).
ג. מכיוון שהוא מבאר את תורת הקבלה כמשל שנמשלו מתייחס לעבודה הפרטית של כל אדם, לכן גדולי החסידות לאחר מכן לקחו את ספריו כספרי יסוד בחסידות.
הוא עצמו מביא רעיונות הפוכים לאלה של החסידות (לדוג' שהאדם תמיד צריך להיות בעצבות ולראות את עצמו כאילו הוא תמיד הולך וגוסס).
מקור ההערה: עיון בכתביו

לא יצא לי ברור אם יש המפקפקים בהיותו תלמיד המגיד. ומעניין, מה באמת המקור לכך שהיה תלמיד המגיד ממעזריטש?

א. צודק.
ב. הוא מביא בספריו הרבה מגדולי החסידות (כמו המגיד ממעזריטש [-נחמד ונעים, לקוטי אמרים אות צ"ז: ושם אות קכ"ח:], רבי מנחם מנדל מפרמישלן, רבי ליב פיסטינער, ורבי נחמן מקוסוב. וישנם השוואות ומקבילות רבות במאמרים ודברי תורה שהביא בספריו ונדפסו מאוחר יותר גם בספרי תלמידי המגיד ממזריטש (כמו: קדושת לוי, יושר דברי אמת, אורח לחיים, ברית אברם ועוד. [ראה למשל מש"כ בנחמד ונעים, 'דרוש המחשבה' אות מ"ג. על על מאחז"ל 'אותו היצה"ר העבירו מלבבכם' אשר נדפס אח"כ בכמה ספרי חסידות הראשונים ובתוכם צוואת הריב"ש, דרכי ישרים להרה"ק רמ"מ מפרעמישלאן, אמרי אמת, אור אמת, קדושת לוי ועוד, ממש אות באות, (כנראה הייתה זו שיחה שהעתיקו הצדיקים כל אחד לעצמו ורבי ברוך היה הראשון שסדרה בספרו). ועד באותו דרוש אות מ"ד עיי"ש]).
ולגבי ההסכמות, יש מבין המסכימים שהיו מגדולי תלמידי הבעש"ט, כמו רבי מנחם מענדיל מפרמישלאן (שאגב זו ההסכמה היחידה ממנו).
ג. רעיון זה של תרגום מושגי קבלה לעבודת ד', התחדש בבית מדרשו של הבעש"ט, ולא קדמו בזה אף אחד, ומשם ינק רבי ברוך את משנתו זו.
מה גם שחיבורו העיקרי 'יסוד האמונה' המיוסד על הבנת הצמצום שלא כפשוטו, -נושא שעמד במוקד הוויכוח בין החסידים למתנגדיהם- נוקט בו רבי ברוך עמדה חד צדדית וחריפה כדעת הבעש"ט.
וכל סגנון דרשותיו היה בדרך אהבה ונועם ד' להראות לאדם את גודל נשמתו וכו', מה שלא מצאנו בדרשנים שלא נמנו על עדת הבעש"ט.

על ידי **אורח** » ג' אוגוסט 13, 2019 2:17 pm

עיין בהמכלול מה שהוסיפו והרחיבו בערכו.

על ידי **מתודה** » ג' מרץ 05, 2019 1:41 pm

כנראה צריך לשנות את שם הכותרת להגאון רבי ברוך מקוסוב...

על ידי **עוסק בתורה** » א' מרץ 03, 2019 3:47 pm

מי כתב עליו בכלל סמוך לזמנו?

על ידי **מתודה** » ו' מרץ 01, 2019 1:08 pm

מתודה כתב: ↑
אורח כתב: ↑ כמדומה שכבר פקפקו בשייכות של רבי ברוך מקוסוב לתנועת החסידות
מפקפקים גם בהיותו תלמיד המגיד?

כעת ראיתי בערכו באתר דעת שיש הערה על הערך וז"ל

הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: ב"ה

א. הוא חי בימי הבעש"ט ולא היה תלמיד של ר' מנחם מענדל מויטביסק שהיה תלמיד של המגיד ממעזריטש, ומאוחר לבעש"ט בשני דורות.
ב. הוא לא מביא בספריו כלל מדברי החסידות. אדרבא, הוא קיבל הסכמות מגדולי המתנגדים לבעש"ט (דוג' ר' איצ'לה הורוויץ).
ג. מכיוון שהוא מבאר את תורת הקבלה כמשל שנמשלו מתייחס לעבודה הפרטית של כל אדם, לכן גדולי החסידות לאחר מכן לקחו את ספריו כספרי יסוד בחסידות.
הוא עצמו מביא רעיונות הפוכים לאלה של החסידות (לדוג' שהאדם תמיד צריך להיות בעצבות ולראות את עצמו כאילו הוא תמיד הולך וגוסס).
מקור ההערה: עיון בכתביו

לא יצא לי ברור אם יש המפקפקים בהיותו תלמיד המגיד. ומעניין, מה באמת המקור לכך שהיה תלמיד המגיד ממעזריטש?

על ידי **מתודה** » ו' מרץ 01, 2019 1:04 pm

בהמכלול ובחב"דפדיה איתא שנפטר בתקמ"ב. ובאתר דעת (המלונקק במכלול) כתוב בכותרת שנפטר ב-1802, הוי אומר תקס"ב, ובערך עצמו כתוב תקמ"ב-1802, שזו סתירה מיניה וביה. ובאיזהו מקומן (לאו דווקא מוסמך) ראיתי כותבים שנפטר בתק"ס.

על ידי **מתודה** » ו' מרץ 01, 2019 1:00 pm

אורח כתב: ↑ כמדומה שכבר פקפקו בשייכות של רבי ברוך מקוסוב לתנועת החסידות

מפקפקים גם בהיותו תלמיד המגיד?

על ידי **אורח** » ה' ינואר 31, 2019 1:41 am

כמדומה שכבר פקפקו בשייכות של רבי ברוך מקוסוב לתנועת החסידות

שלח תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: הרה"ק רבי ברוך מקוסוב בעל עמוד העבודה

התחברות • הרשמה