נדברו

אני הבאתי זאת על דבריך שבפרק י"ז מדובר על דיינים, וע"ז הבאתי שמדובר גם על כהנים.
ובאמת איתא בספרי (על פרק י"ז) דקמ"ל קרא "ובאת אל הכהנים הלויים" שמצוה שיהיו בסנהדרין כהנים ולויים, ולפי זה פשוט שבפרק כ"א מתוארים הכהנים שעל פיהם יהיה כל ריב כיון שהם נמצאים בסנהדרין (למרות שמבואר בספרי שזה לא לעיכובא).

הרב @עוסק בתורה שפיל לסיפיה דקרא "ואל השופט אשר יהיה בימים ההם".

@חוטרא, אישתמיטתך פסוק מפורש, הפסוק הבא בפרק י"ז: וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃

בפרק י"ז מונה הפסוק דברים בהם יכולה להיווצר מחלוקת. כי בעקרון מדובר בסנהדרין - בדיינים - ואכן התפקיד שלהם הוא בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע.
אבל בפרק כ"א מדובר בכהנים, והם אכן מופקדים על הנגעים, על פיהם יהיה כל נגע, אבל מה ענין ריבים לכאן? וכי על הכהנים מוטל לדון בריבים?

מרדכי דב זינגר כתב: ↑ 1. למה ר' מאיר לא שואל מה עניין "דינים" אצל נגעים ?
2. למה "דין" נהפך ל"ריב" ?
3. להיכן נעלם "דם" ?

אולי בפרק כ"א התורה פירטה "כל ריב וכל נגע" רק כדי ללמוד את הילפותא מקיש ריבים לנגעים וכו'.
ובזה מתורצות הקושיא הראשונה והשלישית.

פרשת שופטים
דברים פרק יז פסוק ח
כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט
בֵּֽין־ דָּ֨ם לְדָ֜ם בֵּֽין־ דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ
וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר ה' אֱ'לֹקיךָ בּֽוֹ:
בין דם לדם - בין דם טמא לדם טהור:
בין דין לדין - בין דין זכאי לדין חייב:
בין נגע לנגע - בין נגע טמא לנגע טהור: (רש"י)

דברים פרק כא פסוק ה
וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵ֣י לֵוִי֒
כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר ה' אֱ'לֹקיךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם ה'
וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־ רִ֥יב וְכָל־ נָֽגַע:
תניא, היה ר' מאיר אומר, מה ענין ריבים אצל נגעים ?
אלא מקיש ריבים לנגעים,
מה נגעים ביום ושלא בסומין, אף ריבים ביום ושלא בסומין (סנהדרין ל"ד ב)

1. למה ר' מאיר לא שואל מה עניין "דינים" אצל נגעים ?
2. למה "דין" נהפך ל"ריב" ?
3. להיכן נעלם "דם" ?