נדברו

נ.ב. ניתן להקשות ממה הקריבו קרבנות ציבור מיום הקמת המשכן בא' ניסן עד המנין שבפר' במדבר שהיה בא' אייר שאז הביאו את מחציות השקלים לקרבנות הציבור כמפורש ברש"י הנז' בפר' כי תשא.
ויש ליישב על פי דברי האברבנאל (בפר' כי תשא - בביאור שיטה אחרת), אשר כתב שלא הוצרכו לכסף השקלים עבור קרבנות התמידין מיד כשהוקם המשכן, כי הנשיאים חנכו את המזבח וכן שאר הצבור התנדבו כבשים כדי להקריב על המזבח החדש. ונראה להוסיף שאמרו להם למסור לציבור יפה יפה, בכדי שייחשב כקרבנות ציבור.

א. יש מחלוקת רש"י ותוס' אם מנו את הזקנים מעל גיל ששים. רש"י בסנהדרין (קיא. ד"ה מה) [וכ"כ הספורנו במדבר א, מה] סוברים שלא מנו אותם, ואילו בתוספות (ב"ב קיז: ד"ה מכאן) מבואר שמנו גם את הזקנים מעל גיל ששים.
ב. ברש"י בפר' כי תשא (ל, טו) מפורש שהמנין שבבמדבר היה ע"י מחצית השקל שקנו בהם קרבנות ציבור, עיי"ש היטב שביאר את שלשת הנדבות שהוזכרו.

יש דבורים על הנושא בשקל הקודש של הגרח"ק פרק א כמדומני.

קצת סדר:
בהקמת המשכן היו שלוש תרומות [u]כסף[/u]:
[list]תרומת בקע לגלגלת - לצורך האדנים.[*]תרומת המזבח בקע לגלגלת- לצורך קרבנות הצבור, [b]שהיא המצוה הקבועה בכל שנה ושנה, ועליה משמיעין באחד באדר[/b].[*] תרומת המשכן, "כל נדיב לבו".[/list]
התרומה הראשונה שמשה גם למנין, כמו שמפורש בפרשת השבוע, בעוד השניה לא נספרה.

חוץ מזה, היתה מצוה למנות את העם - ע"י מחצית השקל - באחד לחדש השני בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים.

יתכן, שגביה שנעשית לצורך מנין היא אכן עד גיל ששים, אבל המצוה הקבועה היא בכל גיל (ואולי מגיל י"ג).

רש"י (במדבר א, ב) כותב: לגולגלותם - על ידי שקלים בקע לגולגולת. והיה זה בא' אייר, ואילו האדנים נתרמו הרבה קודם, שהלא המשכן כבר הוקם בא' ניסן.

מי אמר שמנו את המחציות של קרבנות הציבור? מצינו מניין רק במחציות של האדנים.

ללא העיון הראוי.
נתקשיתי שהלא מביאים מחצית השקל אף מעל גיל ששים, וברש"י בתחילת במדבר מבואר שמנו את האנשים ע"י מחצית השקל, והלא ישראל במדבר נמנו רק עד גיל ששים, וא"כ מוכח שלא נתנו מחצית השקל (לקרבנות ציבור) מעל גיל זה.
אשמח ביישוב נאה.