על ידי כּוֹתָר » ו' אוקטובר 16, 2020 8:31 am
שמעתי פעם שאלה:
מדוע התורה שבעל פה, המשניות ובעקבותיה שאר חלקי התורה, לא נכתבו לפי סדר נושאים ?
ובנושא עצמו לא מתחיל מפריט המידע הבסיסי ואח"כ מתרחב. בסדר כרונולוגי.
למשל המשנה פותחת: "מאימתי קורין שמע בערבית ? ", ולא פותחת "יש מצוה לקרוא קריאת שמע בערב ובבוקר". וכך כמעט כל התורה שבעל פה היא ללא סדר, ויותר מכך זה גם "עמוק" בעמקות שאין לה סוף, וכל פעם אתה כאילו מקלף עוד גלד מהבצל ומבין מעט אך אין בה סוף.
נראה לי להשיב:
שהרי אסור לכתוב תורה שבעל פה, וכל מה שהתירו זה כדי שהתורה לא תשתכח. אך לא היה כאן שינוי במהות, היא נשארה תורה שלומדים אותה בעל פה. את יסודותיה לומדים מרב לתלמיד, היא נקנית בישיבה של הרבה חכמים, בלימוד עם חברותא וללמד אחרים. היא תורה של פה ולא של כתב.
והכתב?
זה כעין מה שכותבים בת"ת במחברת, או על הלוח. זה נשאר רק בתפקיד כדי שלא תשתכח התורה.
ויישמר רצף אחיד מימות התנאים (שאז רבינו הקדוש כתב לראשונה) ועד ימות המשיח. שכל הזמן יוכלו לעשות השוואות בין מה שאני זוכר וסבור, בין מה שהרב מסר, בין מה ששמעתי. לבין מה שכתבו חכמי ישראל שבכל דור ודור.
(הרמב"ם דווקא כן סידר את כל התורה שבעל פה באופן מסודר לפי נושאים, עם התחלה וסוף.
להבדיל, גם ה'אנציקלופדיה התלמודית' מנסה לעשות משהו כזה.)
שמעתי פעם שאלה:
מדוע התורה שבעל פה, המשניות ובעקבותיה שאר חלקי התורה, לא נכתבו לפי סדר נושאים ?
ובנושא עצמו לא מתחיל מפריט המידע הבסיסי ואח"כ מתרחב. בסדר כרונולוגי.
למשל המשנה פותחת: "מאימתי קורין שמע בערבית ? ", ולא פותחת "יש מצוה לקרוא קריאת שמע בערב ובבוקר". וכך כמעט כל התורה שבעל פה היא ללא סדר, ויותר מכך זה גם "עמוק" בעמקות שאין לה סוף, וכל פעם אתה כאילו מקלף עוד גלד מהבצל ומבין מעט אך אין בה סוף.
נראה לי להשיב:
שהרי אסור לכתוב תורה שבעל פה, וכל מה שהתירו זה כדי שהתורה לא תשתכח. אך לא היה כאן שינוי במהות, היא נשארה תורה שלומדים אותה בעל פה. את יסודותיה לומדים מרב לתלמיד, היא נקנית בישיבה של הרבה חכמים, בלימוד עם חברותא וללמד אחרים. היא תורה של פה ולא של כתב.
והכתב?
זה כעין מה שכותבים בת"ת במחברת, או על הלוח. זה נשאר רק בתפקיד כדי שלא תשתכח התורה.
ויישמר רצף אחיד מימות התנאים (שאז רבינו הקדוש כתב לראשונה) ועד ימות המשיח. שכל הזמן יוכלו לעשות השוואות בין מה שאני זוכר וסבור, בין מה שהרב מסר, בין מה ששמעתי. לבין מה שכתבו חכמי ישראל שבכל דור ודור.
(הרמב"ם דווקא כן סידר את כל התורה שבעל פה באופן מסודר לפי נושאים, עם התחלה וסוף.
להבדיל, גם ה'אנציקלופדיה התלמודית' מנסה לעשות משהו כזה.)