נדברו

על ידי **לך לך** » ד' אוגוסט 09, 2023 10:41 am

רבים טועים ושמים משקפיים על סידור או ספר קודש אחר, וצריך לשים לב מה עושים בעניין כזה או אחר שלא לעשות דברים נגד ההלכה וכאן ביזיון ספרי קודש.

על ידי **המאמין** » א' מרץ 05, 2023 11:15 pm

אורח כתב: ↑ ראו כאן שאסור להניח נ"ך על חומש ובוודאי שלא סידור ובוודאי שלא דברי חול:

ה-ובוודאי שלא סידור לא כל כך מובן כי - -
סידור קדושתו כנ"ך וצריך לנהוג בו מנהג כבוד כבספרי נ"ך
מותר להניחו על תהילים וכדומה ואסור להניח גמ' ותושבע"פ על סידור
האמור בסידור שיש בו תהילים בוודאי
וגם בסידור שאין בו תהילים
כך כתבו החזון איש. הרב וואזנר. הגר"נ קרליץ. העוללות אפרים סי קי"ט בח"ב ועוד הרבה
וכבר דיברתי על זה עם הרבה רבנים ומורי הוראה ורובא ככולא סוברים כך

על ידי **אורח** » ג' ינואר 04, 2022 3:23 pm

[quote=מתודה post_id=341 user_id=64]
[quote="דוד ריזל" post_id=340 time=1548404865 user_id=89]
כי זה פשוט שאם אסור להניח קדושה קלה על חמורה, כ"ש שאסור להניח חול על קודש.
[/quote]

דא עקא שבספר מכורך מותר להניח קדושה קלה על קדושה חמורה (לפחות לפי הערוה"ש, ולעת עתה לא מצאנו מי שחולק, בפרט שיסוד החילוק בין מגילה לספר מכורך נמצא כבר ברמ"א). ולכן מישהו היה צריך לכתוב שאעפ"כ דבר חול על ספר קודש אסור.

השאלה היא על איזה הבדלים בין קדושות נאמרה ההלכה הזו שאין להניח.
אין שום הגיון שבספר מכורך לא יהיה הבדל בין הקדושות. מסתבר שההלכה שמותר להניח קדושה פחותה על קדושה גבוהה היא בגלל שביחס לספר מכורך לא שייכת בכלל ההנהגה של לא להניח, וא"כ ה"ה גם בדבר חול על ספר קודש.
[/quote]
ראה תגובתי הקודמת. א"א ללמוד מכך שאין הבדל בין הקדושות שמותר להניח חול על קודש גם גם קדושה פחותה היא קדושה ואין להניח חול על כל דבר קדושה גם אם לא שייכת ההנהגה של לא להניח בין קדושה גבוהה לקדושה פחותה!

על ידי **אורח** » ג' ינואר 04, 2022 3:20 pm

[quote=מתודה post_id=347 user_id=64]
כבר כתבתי שלא באתי לפקפק ח"ו בדברי מורי ההוראה, אלא לשאול בבחינת תורה היא וללמוד אנו צריכים. התורה לא ניתנה בדורנו, וכל הלכה צריכה מקור בספרי הפוסקים, ואנו דנים כאן אם ההלכה הזו יש לה מקור בפוסקים או לא.

[quote="דוד ריזל" post_id=343 time=1548406062 user_id=89]
הוא אומר מפורש את טעמו, שבמכורך קדושתם שווה ואין בהם מעלה זה על זה.
[/quote]

כשהוא אומר "קדושתם שווה" הוא מתכוון שאין הבדל ביניהם, כי אין שום הגיון לומר שקדושתם שוה באמת. אלא אם כן בספר מכורך לא שייך חילוק לענין אי הנחה, ואז זה גם לגבי דבר חול על דבר קודש.

אשמח אם תוכל להביא בפני הת"ח שהזכרת את הצדדים הנידונים כאן.
[/quote]
איך אפשר ללמוד מכך שאם אין חלוק דרגת הקדושה לעניין הנחה או אי הנחה לכך שיותר בגלל זה להניח דברי חול על קודש?!
להניח דברי חול על דברי קודש אסור בכל מקרה לכל הדעות גן בדיעבד אא"כ זה נועד לצורך הספר שלא יזוז או שיישאר בעמוד מסוים, אך הנחה סתמית אסורה בעל מקרה ללא קשר לכך אם יש חילוק או אין חילוק בדרגת הקדוש בספרי קודש מודפסים כי כל דבר קדושה הוא דבר קדושה גם של קדושה קלה ואין לשים חול על כל דבר קדושה!!

על ידי **אורח** » ג' ינואר 04, 2022 2:50 pm

בנושא כבוד הספרים:
https://www.google.co.il/amp/s/www.hida ... 481?espv=1
https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawi ... 7%99%D7%9D
http://www.chabad.org.il/Questions/Prin ... egoryID=68
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ideo=False
https://m.youtube.com/watch?v=rDt-Jqw8Tws
https://m.youtube.com/watch?v=rDt-Jqw8Tws

על ידי **אורח** » ג' ינואר 04, 2022 2:19 pm

ראו כאן שאסור להניח נ"ך על חומש ובוודאי שלא סידור ובוודאי שלא דברי חול: https://din.org.il/2015/12/22/%D7%9E%D7 ... %9E%D7%A9/
https://www.yeshiva.org.il/ask/97873
https://www.ykr.org.il/question/14738/

על ידי **אורח** » ג' ינואר 04, 2022 2:04 pm

ראיתי שפסקו הגרשז"א (ואאל"ט גם מחותנו הגריש"א או שזה היה הגר"ש וואזנר) והגר"נ קרליץ שאין להניח סידור על חומש (וגם לא על נביא). כך שגם במודפסים יש הבדלים בקדושה לפי דעתם.

על ידי **יואל שילה** » ה' פברואר 14, 2019 1:37 am

בנושאים הלכתיים - אמונת חכמים שייכת רק כלפי חכם שלמד את הנושא בעיון, והוא בר הכי להסיק מסקנות.
רוח הקודש שמורה לעניינים אחרים, לא לנושאי הלכה.

על ידי **כּוֹתָר** » ב' פברואר 11, 2019 5:42 pm

יואל שילה כתב: ↑
חושבני שזו הערה מכוננת, שראוי להדגיש בראשית התהוות הפורום.
מטרת הפורום היא לדון בדברים ולהבין אותם, ולא להשאר כעיוור באפילה, הנסמך על אחרים.
וממילא אין טעם שהדברים יתייסדו על טהרת 'כך אמרו הרבנים' אלא העיסוק צריך להיות למה אמרו, באיזה מצב אמרו, על מה התבססו כשאמרו.
אין טעם שיתהווה כאן פולמוס בכל פעם שמישהו ישאל שאלת הבנה, ויענו לו 'כויפר, הרי רבותינו כך אמרו'.
אם לא נפרה זה את זה בהבנות שונות, אלא נעסוק רק בחינוך לסגירת הראש - חבל על זמנם היקר של הת"ח דהכא.
כנלענ"ד.

בספר תולדות יעקב יוסף מביא ששמע רעיון עמוק מרבו הבעש"ט ואינו יכול לכתוב הכל, רק כטיפה מן הים, וכותב שם שאמר, שהלומד ענין עמוק שקשה להבינו זה 'מלכות', ואחרי שהתאמץ והצליח להבינו הוא מקשר מלכות בבינה.
לא התכוונתי להיכנס למושגים בקבלה שאינם שייכים אלינו, אלא מכאן רואים את דרך הלימוד. ראשית קבלה באמונת חכמים פשוטה ללא הבנה, מי שמקבל כך יכול להגיע אח"כ להבנה גם בשכלו.
אחד מהמ"ח קניינים שהתורה נקנית בהם הוא 'אמונת חכמים'.

על ידי **יואל שילה** » ב' פברואר 04, 2019 2:05 am

מתודה כתב: ↑ אז בוא נסגור את כל הישיבות והכוללים ובפרט את כוללי ההלכה, כי במילא הכל כבר כתוב במשנ"ב וגם אסור לשאול שאלות מיותרות...
ועכשיו ברצינות: כבר הבהרתי כמה פעמים שאין כוונתי להורות למעשה ח"ו, אלא לשאול שאלה. כמו שמותר לי ללמוד את הלכות שבת, ואם אני שומע מת"ח חשוב בעל מעמד מיוחד ככל שיהיה עדיין מותר לי לשאול עליו כאשר אינני מתכוון להורות למעשה, ואפילו על המשנ"ב והערוה"ש מותר לשאול כדרכה של תורה, כך גם כאן מותר לי לשאול שלפי הבנתי בפוסקים לכאורה יוצא שאין מקום לאסור, כאשר אני מדגיש כי אין כוונתי להורות למעשה אלא לשאול כדרכה של תורה.

חושבני שזו הערה מכוננת, שראוי להדגיש בראשית התהוות הפורום.
מטרת הפורום היא לדון בדברים ולהבין אותם, ולא להשאר כעיוור באפילה, הנסמך על אחרים.
וממילא אין טעם שהדברים יתייסדו על טהרת 'כך אמרו הרבנים' אלא העיסוק צריך להיות למה אמרו, באיזה מצב אמרו, על מה התבססו כשאמרו.
אין טעם שיתהווה כאן פולמוס בכל פעם שמישהו ישאל שאלת הבנה, ויענו לו 'כויפר, הרי רבותינו כך אמרו'.
אם לא נפרה זה את זה בהבנות שונות, אלא נעסוק רק בחינוך לסגירת הראש - חבל על זמנם היקר של הת"ח דהכא.
כנלענ"ד.

על ידי **חכם** » ד' ינואר 30, 2019 10:08 pm

ערוך השולחן אורח חיים סימן קנג - 'אבל הנדפסין קדושתן קלה וכולן קדושתן שוה'

על ידי **חכם** » ד' ינואר 30, 2019 10:04 pm

מתודה,
נכון מאד. לא שמתי לב. יישר כח!

על ידי **מתודה** » ד' ינואר 30, 2019 10:01 pm

חכם כתב: ↑ אבל אילו היה סובר שגם אם הם כרוכים בנפרד, קדושתן שווה, ומותר להניח זה על זה, היה לו לכתוב כן בסימן הקודם (סי' רפב).

הוא אכן כתב כך בסי' רפב סעיף כב.

על ידי **חכם** » ד' ינואר 30, 2019 9:47 pm

מי אמר שתורה נביאים וכתובים המודפסים קודשתן שווה?
הערוך השולחן מדבר באופן שהוא מדפיס את הכל בכריכה אחת [שהרי זה כל הנידון שם], ועל זה כתב שיכול להדפיס את התורה אחרי הנביאים, אפילו שימצא שהנביאים יהיו מעל התורה,
אבל אילו היה סובר שגם אם הם כרוכים בנפרד, קדושתן שווה, ומותר להניח זה על זה, היה לו לכתוב כן בסימן הקודם (סי' רפב).

ולענ"ד נראה פשוט שכמו שאם כולם כתובים על קלף, קדושת 'תורה' גדולה מ'נביאים', ו'נביאים' גדולה משל 'כתובים', כל ה"ה אם כולם מודפסים, שקדושת 'תורה' גדולה משל 'נביאים', ו'נביאים' משל 'כתובים'.
אלא מה שנשאר לדון הוא, האם מותר להניח 'תורה' מודפס על גבי 'נביאים' של קלף.

אשמח מאד לקבל חוו"ד הת"ח!

על ידי **מתודה** » ב' ינואר 28, 2019 8:40 pm

עזריאל ברגר כתב: ↑
מתודה כתב: ↑
עזריאל ברגר כתב: ↑ ראינו גדולי ישראל (כגון הרבי מליובאוויטש) שהקפידו בכמה ענינים מהנ"ל (להסיר ספרי תושבע"פ מעל חומשים, וכן להסיר חפצים אחרים מעל ספרים (כולל אבנט - שיש בו קדושה מסוימת ונזהרים שלא להיכנס עמו לבית הכסא מכיוון שהוא בגד המיוחד לתפילה, כמבואר בפוסקים לגבי קיטל וטלית).
ולכן אל תהפכו את מי שמחמיר בזה לסוס ופרד, אלא אדרבה "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור - אל תתירם בפניהם!"
גדו"י שנהגו בזה הוא מצד מידת חסידות (וכמו שהבאתי מהרמ"א שבהלכה אין לזה מקום). ו"כסוס כפרד" התכוונתי על המבלבלים בין הלכה לבין מידת חסידות עד שמעירים ע"ז לאחרים.
הרבי גם העיר בזה לאחרים.

אם כך כנראה סבר שזו הלכה גמורה.

ידוע על עוד מגדו"י שנהגו בזה?

על ידי **עזריאל ברגר** » ב' ינואר 28, 2019 6:22 pm

מתודה כתב: ↑
עזריאל ברגר כתב: ↑ ראינו גדולי ישראל (כגון הרבי מליובאוויטש) שהקפידו בכמה ענינים מהנ"ל (להסיר ספרי תושבע"פ מעל חומשים, וכן להסיר חפצים אחרים מעל ספרים (כולל אבנט - שיש בו קדושה מסוימת ונזהרים שלא להיכנס עמו לבית הכסא מכיוון שהוא בגד המיוחד לתפילה, כמבואר בפוסקים לגבי קיטל וטלית).
ולכן אל תהפכו את מי שמחמיר בזה לסוס ופרד, אלא אדרבה "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור - אל תתירם בפניהם!"
גדו"י שנהגו בזה הוא מצד מידת חסידות (וכמו שהבאתי מהרמ"א שבהלכה אין לזה מקום). ו"כסוס כפרד" התכוונתי על המבלבלים בין הלכה לבין מידת חסידות עד שמעירים ע"ז לאחרים.

הרבי גם העיר בזה לאחרים.

על ידי **מתודה** » ו' ינואר 25, 2019 11:50 am

דוד ריזל כתב: ↑
מתודה כתב: ↑

אשמח אם תוכל להביא בפני הת"ח שהזכרת את הצדדים הנידונים כאן.
1. בשבילי רבנים ופוסקים שעונים לשאלות עשרות שנים, הם לא תלמידי חכמים בסטנדרט, ויש להם מעמד מיוחד. וכמו שאני מאמין לערוה"ש ולמשנ"ב אני מאמין להם.
2. אני לא ראיתי כאן שוןום ראיה כך שאין לי מה להציע בפניהם. אם אתה רוצה לדון עמם בזה, אני יכול לתת לך את מספרי הטלפון שלהם.

אז בוא נסגור את כל הישיבות והכוללים ובפרט את כוללי ההלכה, כי במילא הכל כבר כתוב במשנ"ב וגם אסור לשאול שאלות מיותרות...

ועכשיו ברצינות: כבר הבהרתי כמה פעמים שאין כוונתי להורות למעשה ח"ו, אלא לשאול שאלה. כמו שמותר לי ללמוד את הלכות שבת, ואם אני שומע מת"ח חשוב בעל מעמד מיוחד ככל שיהיה עדיין מותר לי לשאול עליו כאשר אינני מתכוון להורות למעשה, ואפילו על המשנ"ב והערוה"ש מותר לשאול כדרכה של תורה, כך גם כאן מותר לי לשאול שלפי הבנתי בפוסקים לכאורה יוצא שאין מקום לאסור, כאשר אני מדגיש כי אין כוונתי להורות למעשה אלא לשאול כדרכה של תורה.

על ידי **כּוֹתָר** » ו' ינואר 25, 2019 11:08 am

מתודה כתב: ↑

אשמח אם תוכל להביא בפני הת"ח שהזכרת את הצדדים הנידונים כאן.

1. בשבילי רבנים ופוסקים שעונים לשאלות עשרות שנים, הם לא תלמידי חכמים בסטנדרט, ויש להם מעמד מיוחד. וכמו שאני מאמין לערוה"ש ולמשנ"ב אני מאמין להם.
2. אני לא ראיתי כאן שוןום ראיה כך שאין לי מה להציע בפניהם. אם אתה רוצה לדון עמם בזה, אני יכול לתת לך את מספרי הטלפון שלהם.

על ידי **מתודה** » ו' ינואר 25, 2019 11:02 am

כבר כתבתי שלא באתי לפקפק ח"ו בדברי מורי ההוראה, אלא לשאול בבחינת תורה היא וללמוד אנו צריכים. התורה לא ניתנה בדורנו, וכל הלכה צריכה מקור בספרי הפוסקים, ואנו דנים כאן אם ההלכה הזו יש לה מקור בפוסקים או לא.

דוד ריזל כתב: ↑
ו' ינואר 25, 2019 10:47 am
הוא אומר מפורש את טעמו, שבמכורך קדושתם שווה ואין בהם מעלה זה על זה.

כשהוא אומר "קדושתם שווה" הוא מתכוון שאין הבדל ביניהם, כי אין שום הגיון לומר שקדושתם שוה באמת. אלא אם כן בספר מכורך לא שייך חילוק לענין אי הנחה, ואז זה גם לגבי דבר חול על דבר קודש.

אשמח אם תוכל להביא בפני הת"ח שהזכרת את הצדדים הנידונים כאן.

על ידי **כּוֹתָר** » ו' ינואר 25, 2019 10:53 am

כותבים פה שתלמידי חכמים ואולי אף רבנים פשוט להם להתיר, וראינו כבר על איזה ראיות הם הסתמכו.
אבל מי שרוצה לדעת שמות של רבנים שאיתם דיברתי על כך.
זה הרב מנחם מנדל פקשר, הרב גדליה ריזל, הרב יוסף בנימין ואזנר. ונדמה לי גם הרב מרדכי אייכלר.
ולכולם היה פשוט לאסור, וכך המנהג פשוט לאסור.

על ידי **כּוֹתָר** » ו' ינואר 25, 2019 10:47 am

הוא אומר מפורש את טעמו, שבמכורך קדושתם שווה ואין בהם מעלה זה על זה.

על ידי **מתודה** » ו' ינואר 25, 2019 10:35 am

דוד ריזל כתב: ↑
ו' ינואר 25, 2019 10:27 am
כי זה פשוט שאם אסור להניח קדושה קלה על חמורה, כ"ש שאסור להניח חול על קודש.

דא עקא שבספר מכורך מותר להניח קדושה קלה על קדושה חמורה (לפחות לפי הערוה"ש, ולעת עתה לא מצאנו מי שחולק, בפרט שיסוד החילוק בין מגילה לספר מכורך נמצא כבר ברמ"א). ולכן מישהו היה צריך לכתוב שאעפ"כ דבר חול על ספר קודש אסור.

השאלה היא על איזה הבדלים בין קדושות נאמרה ההלכה הזו שאין להניח.
אין שום הגיון שבספר מכורך לא יהיה הבדל בין הקדושות. מסתבר שההלכה שמותר להניח קדושה פחותה על קדושה גבוהה היא בגלל שביחס לספר מכורך לא שייכת בכלל ההנהגה של לא להניח, וא"כ ה"ה גם בדבר חול על ספר קודש.

על ידי **כּוֹתָר** » ו' ינואר 25, 2019 10:27 am

כי זה פשוט שאם אסור להניח קדושה קלה על חמורה, כ"ש שאסור להניח חול על קודש.

על ידי **מתודה** » ה' ינואר 24, 2019 11:13 pm

דוד ריזל כתב: ↑
מתודה כתב: ↑
לגבי מה שכתבת שהערוה"ש לא התיר להניח דברי חול על ספר קודש - לפו"ר נראה שלגבי ספרים מכורכים לא נאמר בכלל שיש לנהוג בהם כבוד של אי הנחת דבר אחר מעליהם.
זה לשונו: "וגם לעניין הנחה זה על זה – אין בהם מעלה זה על זה".

מדוייק דווקא זה על זה, אבל דבר חול על קודש אסור.

הוא לא מדבר בכלל על דברי חול, וכל הנידון הוא רק בין ספרי הקודש, ולכן כשהוא רוצה לומר שמותר להניח הוא כותב ש'אין בהם מעלה זה על זה'.
שים לב שאף אחד מהפוסקים(!) אינו מדבר על איסור הנחת דברי חול על ספר קודש. הלא דבר הוא!

על ידי **כּוֹתָר** » ה' ינואר 24, 2019 10:05 pm

מתודה כתב: ↑
לגבי מה שכתבת שהערוה"ש לא התיר להניח דברי חול על ספר קודש - לפו"ר נראה שלגבי ספרים מכורכים לא נאמר בכלל שיש לנהוג בהם כבוד של אי הנחת דבר אחר מעליהם.

זה לשונו: "וגם לעניין הנחה זה על זה – אין בהם מעלה זה על זה".

מדוייק דווקא זה על זה, אבל דבר חול על קודש אסור.

על ידי **מתודה** » ה' ינואר 24, 2019 9:58 pm

@דוד ריזל אכן הצדק איתך שדברי הרמ"א אינם מוסבים על הנחת נביא ע"ג חומש, וייש"כ שהעמדתני על האמת.
לגבי מה שכתבת שהערוה"ש לא התיר להניח דברי חול על ספר קודש - לפו"ר נראה שלגבי ספרים מכורכים לא נאמר בכלל שיש לנהוג בהם כבוד של אי הנחת דבר אחר מעליהם.

על ידי **כּוֹתָר** » ה' ינואר 24, 2019 8:14 pm

ונעתיק כאן דברי הערוה"ש האמור
ומניחין חומשים על נביאים, דקדושת חומשים גדולה מנביאים.
בסימן קפב סעיף כב
"ויראה לי דזהו בחומשים הכתובים בקלף לשם קדושת ספר תורה, אלא שנחלק לחמישה חומשים, ואין בו קדושת ספר תורה לגמרי לעניין לקרות בו בציבור. ואף שהקדושה אחת היא, מכל מקום משום כבוד ציבור אין לקרות בחומשין (גיטין ס א). אבל כשלא נכתבו לשם קדושת ספר תורה, וכל שכן כשכתובין על נייר, וקל וחומר בחומשין הנדפסין – קדושתן שוה עם נביאים ועם כל כתבי הקודש.

וסייג מצאתי לדבריי ממקור הדין במגילה (כז א), דפירש רש"י שם וזה לשונו: חומשין – ספר תורה שאין בו אלא חומש אחד. עד כאן לשונו. וגם הר"ן כתב שם, וזה לשונו: מניחין... כל חומש בפני עצמו עשוי כתיקון ספר תורה. עד כאן לשונו. ועוד ראיה מדברי רבינו הרמ"א בסימן רפ"ג, כמו שנבאר שם בסעייתא דשמיא".

ובסימן רפג סעיף ו כתב הערוה"ש:
"וכתב רבינו הרמ"א דכל זה בחומשים העשויים בגליון כספר תורה. אבל בשלנו שהם נכרכים – אין חילוק בין חומש לנביא. עד כאן לשונו.

כלומר: דוודאי כל ספרי קודש הם קדושים, אך זהו קדושה כללית. אבל בפרטי הקדושות זה למעלה מזה, וספר תורה למעלה מכולם – זהו כשנכתבו לשם קדושת ספר תורה על הקלף כדין. אבל סתם ספרים כשלנו, וכל שכן בספרים הנדפסים – אין בהם פרטי קדושות אלא כולם קדושתם שוה. וגם לעניין הנחה זה על זה – אין בהם מעלה זה על זה, וכמו שכתבתי בסוף סימן הקודם. ואין חילוק בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, דכולם קדושים, ומניחים זה על זה (כן נראה לי)".

המעיין בדבריו רואה להדיא שגם ספרים הנדפסים יש בהם קדושה, רק שכל הספרים קדושתם שווה. ולפי"ז מה שרצו להתיר להניח דברי חול (ואפילו חפצי מצווה כטלית אך שאין בה קדושה) את זה גם הערה"ש לא התיר.

על ידי **כּוֹתָר** » ה' ינואר 24, 2019 8:03 pm

@מתודה
מה שהביאו מהרמ"א היתר בנביאים מכורכים זה נאמר רק לענייין השארת שיטין בין ספר לספר.
אבל לענין להניח ספרים עליו הרמ"א לא חילק, ובפשטות מיירי גם מספרים הנדפסים שהיו כבר בימיו ואף אחד מהנו"כ לא חילק בזה. חוץ מהערוה"ש שהובא לעיל, ויתכן שהוא דעת יחיד.

שו"ע רפג סעיף א'
מותר לדבק תורה נביאים וכתובים בכרך אחד ומניח בין כל חומש וחומש ד' שיטין ובין כל נביא ונביא ג' וכן בין כל נביא ונביא של תרי עשר ואין קדושתם כקדושת ספר תורה אלא כחומש בעלמא. (וכל זה בחומשים העשוים בגליון כס"ת אבל בשלנו שהם נכרכים אין חילוק בין חומש לנביא) (הר"ן). ומותר לכתוב כל התורה חומש חומש בפני עצמו ואין בהם קדושת ספר תורה השלם. ויש מי שאומר שהם כס"ת לכל דבריהם אלא שאין קורין בהם בצבור:
שו"ע רפב
סעיף יט
מותר להניח ספר תורה על ס"ת ומניחים חומשים ע"ג נביאים וכתובים אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים ולא חומשים על גבי ס"ת. הגה: אבל כתובים על גבי נביאים (או איפכא שרי) (ב"י בשם הר"ן בשם תוספות פ"ק דב"ב)

על ידי **מתודה** » ה' ינואר 24, 2019 7:58 pm

דוד ריזל כתב: ↑ אתה מתכוון לומר שרק על קלף אסור ?

הבאת כאן למעלה שמפורש ברמ"א (יו"ד רפג א) שהחילוק בין חומש לנביאים הוא רק בעשויין כמגילה כמו ס"ת, ובמכורכין אין חילוק בין חומש לנביאים. ופשוט דה"ה ליחס שבין דברי חול לספרי קודש שלא נזכר בכלל בשו"ע.
ואין כוונתי כלל לחלוק על מורי ההוראה, אלא ששאלתי היא מה המקור להלכה זו בפוסקים. אלא אם כן כוונתם ממידת חסידות.

על ידי **כּוֹתָר** » ה' ינואר 24, 2019 7:47 pm

יש לזה כמה מקורות במשנ"ב, אבל העיקר שהרבנים אמרו שזה פשוט לאסור.
אתה מתכוון לומר שרק על קלף אסור ?
המנהג בוודאי להחמיר גם בספרים הנדפסים.

על ידי **מתודה** » ה' ינואר 24, 2019 7:43 pm

אורח כתב: ↑
עזריאל ברגר כתב: ↑ ראינו גדולי ישראל (כגון הרבי מליובאוויטש) שהקפידו בכמה ענינים מהנ"ל (להסיר ספרי תושבע"פ מעל חומשים, וכן להסיר חפצים אחרים מעל ספרים (כולל אבנט - שיש בו קדושה מסוימת ונזהרים שלא להיכנס עמו לבית הכסא מכיוון שהוא בגד המיוחד לתפילה, כמבואר בפוסקים לגבי קיטל וטלית).

אגב, ביררתי אצל כמה מורי הוראה ואין היתר לשים אבנט, טלית וכדומה על ספרי קודש.

ומה המקור בפוסקים?

על ידי **אורח** » ה' ינואר 24, 2019 7:34 pm

עזריאל ברגר כתב: ↑ ראינו גדולי ישראל (כגון הרבי מליובאוויטש) שהקפידו בכמה ענינים מהנ"ל (להסיר ספרי תושבע"פ מעל חומשים, וכן להסיר חפצים אחרים מעל ספרים (כולל אבנט - שיש בו קדושה מסוימת ונזהרים שלא להיכנס עמו לבית הכסא מכיוון שהוא בגד המיוחד לתפילה, כמבואר בפוסקים לגבי קיטל וטלית).

אגב, ביררתי אצל כמה מורי הוראה ואין היתר לשים אבנט, טלית וכדומה על ספרי קודש.

על ידי **מתודה** » ה' ינואר 24, 2019 7:20 pm

עזריאל ברגר כתב: ↑ ראינו גדולי ישראל (כגון הרבי מליובאוויטש) שהקפידו בכמה ענינים מהנ"ל (להסיר ספרי תושבע"פ מעל חומשים, וכן להסיר חפצים אחרים מעל ספרים (כולל אבנט - שיש בו קדושה מסוימת ונזהרים שלא להיכנס עמו לבית הכסא מכיוון שהוא בגד המיוחד לתפילה, כמבואר בפוסקים לגבי קיטל וטלית).
ולכן אל תהפכו את מי שמחמיר בזה לסוס ופרד, אלא אדרבה "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור - אל תתירם בפניהם!"

גדו"י שנהגו בזה הוא מצד מידת חסידות (וכמו שהבאתי מהרמ"א שבהלכה אין לזה מקום). ו"כסוס כפרד" התכוונתי על המבלבלים בין הלכה לבין מידת חסידות עד שמעירים ע"ז לאחרים.

על ידי **עזריאל ברגר** » ה' ינואר 24, 2019 6:12 pm

ראינו גדולי ישראל (כגון הרבי מליובאוויטש) שהקפידו בכמה ענינים מהנ"ל (להסיר ספרי תושבע"פ מעל חומשים, וכן להסיר חפצים אחרים מעל ספרים (כולל אבנט - שיש בו קדושה מסוימת ונזהרים שלא להיכנס עמו לבית הכסא מכיוון שהוא בגד המיוחד לתפילה, כמבואר בפוסקים לגבי קיטל וטלית).
ולכן אל תהפכו את מי שמחמיר בזה לסוס ופרד, אלא אדרבה "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור - אל תתירם בפניהם!"

על ידי **מתודה** » ג' נובמבר 13, 2018 8:46 am

יואל שילה כתב: ↑ וכי מה אתה מצפה מאנשים - שיהיה להם את הראש שלך?

לא. אלא שלא יהיו כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין (תהלים לב, ט), ולא יקחו הלכות שהם פרי מוחם הקודח ויהפכו אותם לעיקרי הדת.

על ידי **יואל שילה** » ג' נובמבר 13, 2018 3:04 am

וכי מה אתה מצפה מאנשים - שיהיה להם את הראש שלך?
היה מישהו שהעיר לי במשך תקופה על כך שאני עובר על 'התולה תפיליו', ולא הצלחתי להבין מה הוא רוצה ממני, עד שבוקר אחד, בהיותי מחזיק את נרתיק התפילין כשהלולאה היוצאת ממנו אחוזה על אצבעי והנרתיק מתנדנד ממנו, על אצבעי, עלה בדעתי שהוא מתכוון לזה, וסימנתי לו על הנרתיק, ואישר שעל זאת הביקורת שלו, וצחקתי, שלא שם לב שהתפילין על ראשי וזרועי, ובנרתיק יש רק פלסטיק...

על ידי **מתודה** » ג' נובמבר 13, 2018 1:28 am

אכן.
עקב קוטנם של השולחנות בביהכ"נ שבו אני מתפלל תפילת שחרית, אני רגיל בד"כ תו"כ הנחת תפילין להניח את קופסאות התפילין על הסידור המזדמן המצוי לידי. וכל פעם חורה אפי מחדש כאשר מאן דהו חרד לכבוד כתבי הקודש ומסיר את הקופסאות מעל הסידור...

על ידי **יואל שילה** » ג' נובמבר 13, 2018 1:23 am

האם כוונתך 'דבר חול' לספר חול - אזי בזה כולם חשים תחושת בזיון, מעין הגם לכבוש את המלכה עמי בבית.
אך אם כוונתך למטפחת כובע וכדו' - בזה לכאורה אין כאן התנגשות בין שני דברים מקבילים, ולא אמורה להיות תחושת בזיון, לא כן?

על ידי **מתודה** » ב' נובמבר 12, 2018 9:53 pm

יואל שילה כתב: ↑ הרי כל גמרא זו מיירי בקלף ובשמות הכתובים לשנה, וכיצד יתכן שבספר מודפס יהיה הבדל בין קדושה זו לזו?
וכן אמר לי פוסק חשוב שלדעת הגר"י קלופט זצ"ל הא דלא יניח נ"ך על חומש או שאר ספרים על נ"ך לא נאמר על ספרים הנדפסים, וכ"כ בערוה"ש (יו"ד רפ"ג ו') שאת כל הספרים הנדפסים מניחים זה על זה.

ייש"כ.
דרך הערוה"ש שציינת גיליתי שזה רמ"א מפורש שבכרוך, וכ"ש במודפס, אין הפרש בין חומש לנביא!
ואכן ראוי לפרסם שההקפדות בזה אין להן שורש.

ועדיין יש להסתפק אי שרי להניח דבר חול על ספר מודפס.

על ידי **יואל שילה** » ב' נובמבר 12, 2018 9:27 pm

הרי כל גמרא זו מיירי בקלף ובשמות הכתובים לשנה, וכיצד יתכן שבספר מודפס יהיה הבדל בין קדושה זו לזו?
וכן אמר לי פוסק חשוב שלדעת הגר"י קלופט זצ"ל הא דלא יניח נ"ך על חומש או שאר ספרים על נ"ך לא נאמר על ספרים הנדפסים, וכ"כ בערוה"ש (יו"ד רפ"ג ו') שאת כל הספרים הנדפסים מניחים זה על זה.

שלח תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: כבוד הספרים

התחברות • הרשמה